אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק הלאום: בג"ץ שוב ריבע את המעגל וקבע כי יהדות ודמוקרטיה יכולות להתקיים זו לצד זו צילום: אתר בתי המשפט

פרשנות

חוק הלאום: בג"ץ שוב ריבע את המעגל וקבע כי יהדות ודמוקרטיה יכולות להתקיים זו לצד זו

שתי בעיות מרכזיות ניצבו בפני בג"ץ שדן ב-15 עתירות נגד חוק הלאום: כיצד להתגבר על היעדר השוויון בחוק וכיצד להתמודד עם הסמכות השנויה במחלוקת של התערבות בחוק יסוד. את שתיהן עקף בג"ץ כשהחליט אתמול שגם עליונות וגם חוסר שוויון יכולים להתקיים זה לצד זה

09.07.2021, 12:03 | משה גורלי

חוק הלאום כמו חוק האזרחות שמיטלטל כרגע בין הקואליציה והאופוזיציה הם חוקים שנועדו להבטיח ולהצהיר על עליונותו של היהודי במדינת ישראל. כמו גם על ביטחונו ועל מעמדו. אתמול, ברוב של עשרה שופטים נגד דעת מיעוט של השופט ג'ורג' קרא, קבע בית המשפט העליון שאין לבטל את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.


קראו עוד בכלכליסט:


נגד החוק הוגשו 15 עתירות שבהן התבקש בית המשפט לקבוע כי בשל תוכן הוראותיו הוא אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה. חוקי יסוד הם, כידוע, פרקים בחוקתה המתגבשת של המדינה. שתי בעיות מרכזיות ניצבו בפני בג"ץ: ראשית, כיצד להתגבר על היעדר השוויון בחוק, ושנית, כיצד להתמודד עם הסמכות השנויה במחלוקת של התערבות בחוק יסוד. קושי מהותי-ערכי לצד קושי מוסדי של סמכות או היעדר סמכות. הקושי המוסדי נדחה להזדמנות אחרת והבעיה "טופלה" מבלי להידרש לשאלת הסמכות לעת הזו.


נשיאת בית המשפט העליון  אסתר בראש הרכב שופטים. החלטה לגבי חוקי יסוד, צילום: עמית שאבי נשיאת בית המשפט העליון אסתר בראש הרכב שופטים. החלטה לגבי חוקי יסוד | צילום: עמית שאבי נשיאת בית המשפט העליון  אסתר בראש הרכב שופטים. החלטה לגבי חוקי יסוד, צילום: עמית שאבי


בצד הערכי של השוויון נטען כי החוק מבסס עליונות יהודית. במיוחד בנושאי העדפת ההתיישבות והשפה העברית, וכמובן בצד ההצהרתי שמגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. את הצד הזה "גיהץ" בג"ץ באמצעות ריבועו של המעגל: גם עליונות וגם חוסר שוויון יכולים להתקיים זה לצד זה. בדיוק כמו שזהותה של מדינת ישראל בין שני רכיביה – היהודית והדמוקרטית – יכולים לחיות בהרמוניה זה עם זה. 

בית המשפט קבע שהגשר המחבר בין השניים הוא ה"פרשנות המקיימת", כלומר העקרונות והכללים הפרשניים בשיטת המשפט הישראלית שמצד אחד קובעים את הזכות להגדרה עצמית לאומית ומצד שני אינם שוללים זכויות אישיות או זכויות תרבותיות מוכרות במישור התת-מדינתי. וכך, למשל, סעיף 4 לחוק היסוד מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית של המדינה, אך זאת מבלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית.

אך טבעי שהשופט הערבי בהרכב ג'ורג' קרא יתנגד. להבדיל ממנסור עבאס שהצביע בעד חוק האזרחות, קשה לו "לסחור" בעקרונות הבסיסיים של זהותו. ולכן, לגישתו, קבע שחלק מהוראות חוק הלאום שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ולכן יש לבטלן. מבחינתו, התעלמות  חוק הלאום מעצם קיומו של המיעוט הילידי, אזרחי המדינה, הערבים והדרוזים והיעדרם של  ערכי השוויון והדמוקרטיה והכל על רקע העדר השוויון שמתקיים בפועל כלפי המיעוט הערבי – מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון, שלא זכה לעיגון חוקתי מפורש או משוריין.


השופט ג השופט ג'ורג' קרא. חוק הלאום מתעלם מקיומו של מיעוט | צילום: אתר בתי המשפט השופט ג


קרא מזכיר לנו שערך השוויון לא רק שנעלם מחוק הלאום אלא גורש מכל חוקי היסוד, כולל כמובן כבוד האדם וחירותו. הסיבה פשוטה. בסחר המכר הפוליטי בכנסת, על מנת לקנות את תמיכתן של המפלגות החרדיות והדתיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הושמטו השוויון וחופש הביטוי. חופש הביטוי בגלל החשש הדתי מהעצמת ביטויים מיסיונריים ופרסומי תועבה. השוויון, בגלל החשש להעצמת השוויון לאוכלוסיות שהדתיים והחרדים רואים בהם סכנה: גויים, הומוסקסואלים, נשים ובעיקר רפורמים.

ולכן, חייבים חופש ביטוי והשוויון את קיומם לבית המשפט העליון, שהכניס דרך החלון את הערכים האלה שגורשו מהדלת הראשית, כהגדרתו המוצלחת של ד"ר הלל סומר. והפסיקה המתמשכת בנושאים אלה היא התשתית שמאפשרת היום לשופטים להכריז על "פרשנות מקיימת" שמסוגלת למלא את החורים והחוסרים בחוק הלאום. היא זו שמאפשרת לשיטתם את ההרמוניה החוקתית בין חוקי היסוד כולם.

חוק הלאום נחקק בידי הימין הפוליטי בישראל על מנת לאזן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהפך בידי בית המשפט העליון למנוף המרכזי להחדרת ערכים ליברלים והומניים למשפט הישראלי. אם תרצו, להחדרת ערכים גלובליים ואוניברסליים. כלומר, להעדפת הדמוקרטיה על פני היהדות. חוק הלאום מבקש לפיכך להחזיר עטרה ליושנה, ולצייד את בית המשפט העליון בכלים לאיזון פרשני, שיחזיר את ה"יהודית" לדרגת העליונות שנטלה לה הדמוקרטיה. 

מצד שני, יש במהלך הזה כפייה והעצמה נוספת של הפשרה שנכפתה ב-1992, כשנחקק "כבוד האדם וחירותו". אז נגרע ממנו ערך "השוויון", ובחוק הלאום הוא שוב מסרב להופיע. הימין הפוליטי והדתי בישראל כאילו מטיח בבית המשפט העליון: אתם מתעלמים מכך שהוצאנו בזמנו את השוויון (וחופש הביטוי) מחוק היסוד, אז הנה קבלו שוב. ואם לא הבנתם – אין שוויון במדינת ישראל. 

ובית המשפט העליון מנגב את הרוק וקובע שמדובר בגשם. נכון שאין שוויון בחוק, הוא אומר, אבל תסמכו עלינו שהשוויון הזה קיים בפסיקתנו ואנחנו כבר נחיל אותו. בסדר, ישיב הימין הפוליטי והדתי - אם כך נסדר מחדש את הרכב בית המשפט העליון ונמנה שופטים שמרנים-יהודים-לאומיים כדי שהכתוב (או היעדר הכתוב) גם יוגשם בפועל.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות