אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות הטבע והגנים מקבלת תקצוב מהמדינה כבר 22 שנה - ללא הסמכה בחוק עופר צור

רשות הטבע והגנים מקבלת תקצוב מהמדינה כבר 22 שנה - ללא הסמכה בחוק

החוק הקיים אינו כולל העברת תקציב ממשלתי לרשות; למרות זאת, ב-2019, למשל, הממשלה העבירה לה 255 מיליון שקל; כעת, במסגרת חוק ההסדרים, מוצע לתקן את המעוות

10.07.2021, 19:10 | ענת רואה


רשות הטבע והגנים מתוקצבת מתוך אוצר המדינה ללא כל הסמכה חוקית - כבר 22 שנה. כך עולה מהצעת חוק ההסדרים שהוגשה בשבוע שחלף.


קראו עוד בכלכליסט:




רשות הטבע והגנים היא רשות ממשלתית המחזיקה בנאמנות בשם הציבור בשמורות טבע וגנים לאומיים. במסגרת פעולות הארגון לשמירה על הטבע מחליטה הרשות על השטחים הראויים לשימור, מקדמת את הכרזתם כשמורות טבע וכנים לאומיים ומנהלת את השטחים הללו. 

ב-2019 עמד תקציבה השנתי של הרשות על כ-580 מיליון שקל. כשליש מהסכום (207 מיליון שקל) הם תקבולים מאתרים, 255 מיליון שקל הם תקציב ממשלתי ו-30 מיליון שקל - יתרות שמועברות משנה קודמת. ב-2020 התבקשה המדינה לממן חלק משמעותי עוד יותר - 80% - בפעילותה של הרשות, מאחר שההכנסות מאגרות כניסה לאתרים פחתו משמעותית בגלל הקורונה. 

ייתכן שזו היתה הסיבה לכך שנערכה בדיקה של המקור החוקי לתקצובה של הרשות, ואז נמצא למרבה ההפתעה כי אין כל הסמכה בחוק להעברת תקציב ממשלתית לרשות. 

במסגרת הצעת המחליטים נכתב כי הפתרון המוצע כעת הוא תיקון חוק הגנים הלאומיים, בדומה לחוק רשות העתיקות כך שתתאפשר העברת תקציב ממשלתי לרשות.

מנוסח החוק עולה כי אכן בעוד שבחוק רשות העתיקות ישנה אמירה מפורשת לפיה "תקציב הרשות ימומן מאוצר המדינה, ומהכנסות מאגרות ותשלומים אחרים שישולמו לרשות לפי חוק העתיקות", בחוק רשות הטבע והגנים אין סעיף דומה. 

בחוק רשות הטבע והגנים נכתב כי הכנסות הרשות מתוך אגרות "ישמשו כהכנסתה של הרשות". עוד נכתב כי הרשות תערוך לכל שנת תקציב "הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה. הצעת התקציב תוגש לאישור הממשלה".



נחל זוויתן ברמת הגולן, עופר צור נחל זוויתן ברמת הגולן | עופר צור נחל זוויתן ברמת הגולן, עופר צור


כלומר, מאופן הניסוח של חוק רשות הטבע והגנים עולה כי לכאורה המחוקק כלל לא התכוון להעביר תקציב ממשלתי לרשות הטבע והגנים.

כדי לנסות להבין מה היתה כוונת המחוקק בדק כלכליסט את פרוטוקול "דברי הכנסת" מ-1998, בישיבה לפני שהחוק אושר בקריאה שלישית. באותו דיון דנו חברי הכנסת בסוגית מיקומה של הרשות החדשה שהיתה איחוד של שתי רשויות קודמות שבעבר היו נפרדות: רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים. ההתלבטות לפיכך היתה האם הרשות החדשה תמוקם בירושלים או בבית דגן (מקום מושבן של שתי הרשויות הקודמות).

בדיון אמר היו"ר דאז של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, סלאח טריף, כי "שאלתי את המנכ"ל החדשה של הרשות החדשה, והוא אמר שהרשות הזאת נשענת, בדרך כלל, על הכנסות מאגרות, ממסים וכן הלאה. והיא לא מקבלת תקצוב מי יודע מה מהממשלה. יש להם בעיה של תקצוב ועלויות השכר של משרדים בירושלים הן גבוהות לעומת התחנה המטאורולוגית למשל או מקום אחר שהם יכולים להשיג". הדברים נאמרו בקשר לדיון במקום מושבה של הרשות החדשה.

במסגרת הצעת המחליטים שנוסחה כעת כדי לפתור את הבעיה, נכתב כי מסיבה לא ידועה לא נקבע בחוק גנים לאומיים סעיף הסכמה בדבר מקורות התקציב של רשות הטבע והגנים, כנדרש ביחס לכל גוף הממומן ע"י אוצר המדינה. למרות זאת בשנים 2015-2019 מימן תקציב המדינה 58% מתקציבה השוטף של הרשות. בשנת 2020, כאמור, השיעור עלה ל-80%. כעת כאמור מתברר שכל זאת נעשה ללא הסמכה חוקית.

הפתרון המוצע הוא תיקון חוק הגנים הלאומיים, בדומה לחוק רשות העתיקות, כך שתתאפשר העברת תקציב ממשלתי לרשות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות