קרן טנא ועין חרוד איחוד ינסו לרכוב על המנוע שלהן לת"א

בימים האחרונים ישנה תחושה שגל ההנפקות הראשוניות (IPO) ששוטף את הבורסה המקומית נרגע מעט - אולם חרף זאת חברות שונות שנערכות לגיוס הון על בסיס דו"חות 2020 ממשיכות במהלך. ל"כלכליסט" נודע כי קרן טנא וקיבוץ עין חרוד איחוד ינסו להוביל את חברת קיונרג'י (Qnergy) שבבעלותם להנפקה בבורסת תל אביב. בכוונת קיונרג'י לבצע את ההנפקה בחודש הקרוב במטרה לגייס 50 מיליון דולר (כ־165 מיליון שקל) לפי שווי חברה של 250-200 מיליון דולר (820-650 מיליון שקל) לפני הכסף. כלומר, אם ההנפקה תצא לפועל כמתוכנן, החברה תחל להיסחר בשווי של עד קרוב למיליארד שקל.

המוצר של קיונרג'י. נאס"א כינתה אותו "מנוע הבעירה העמיד בהיסטוריה" | צילום: JBaczuk - wikimedia

קיונרג'י אינה מוכרת בשוק המקומי, משום שכיום היא חברה אמריקאית — סטטוס שאליו הגיעה ב־2014 בעת שרכשה חברה אמריקאית בשם אינפינה (Infina) שעוסקת בפיתוח מנועי סטירלינג, רכישה שהובילה להעברת מרכז הפעילות לארה"ב. בארץ החברה מייצרת חלק ממוצריה בקיבוץ, כאשר המנכ"ל, היו"ר ורוב הדירקטורים הם ישראלים. 

מנוע שאינו זקוק לתחזוקה

קיונרג'י פיתחה טכנולוגיה לייצור מנועי סטירלינג - במנועים חסרי בוכנות שפועלים באופן ליניארי ואינם זקוקים לתחזוקה במשך שבע שנים. המנועים האלו יכולים לפעול על בסיס כל סוגי הדלק, בהם גז טבעי, מימן וביוגז. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א כינתה את המוצר של קיונרג'י "מנוע הבעירה העמיד בהיסטוריה של האנושות, שלא דורש תחזוקה כלל". המנועים מותקנים כיום במאות אתרים בצפון אמריקה. בנוסף, בשנתיים האחרונות החברה פיתחה אפליקציה שמיועדת לסייע בהפחתת פליטות של גזי חממה בתעשיית הנפט והגז, פעילות שזוכה לרוח גבית מהממשל של הנשיא ג'ו ביידן.

בניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות שהונפקו בתל אביב, שנעדרות הכנסות, לקיונרג'י יש הכנסות של כ־15 מיליון דולר בשנה (כ־50 מיליון שקל). עם זאת, קיונרג'י — שלה מוצר ובסיס לקוחות רחב יחסית, וכן פוטנציאל התרחבות בשוק - גם היא עדיין לא רווחית. כספי הגיוס מיועדים להרחבת פעילות השיווק של החברה, וכן להקמת מרכז פיתוח עתידי בישראל שיגייס עשרות עובדים. לשם השוואה, אקוואריוס, שהיא במידה רבה מתחרה מקומית שלה, נסחרת בשווי של 1.36 מיליארד שקל, אין הכנסות כלל. זאת משום שהמוצרים שלה - מנועי בעירה פנימיים לינאריים וגנרטורים מבוססי מנוע בעירה פנימי לינארי - הם עדיין בפיתוח. אקוואריוס, שבעל המניות הגדול שבה הוא מריוס נכט, גייסה 220 מיליון שקל בסוף 2020 לפי שווי של כ־800 מיליון שקל לפני הכסף ומאז עלה שווייה ב־17%. גם ג'נסל פועלת בתחום דומה ונסחרת בשווי 1.4 מיליארד שקל לאחרי שהונפקה ב־2020 בשווי נמוך בהרבה, אולם היא רשמה הכנסות של 324 אלף דולר ב־2020.

הפיצול והשותפות עם טנא

קיונרג'י הוקמה ב־2009, בעת שפוצלה מריקור, חברת התעשייה המרכזית של עין חרוד, שעוסקת בפיתוח וייצור מקררים שופועלים בטמפרטורות נמוכות מאוד (קריאוגנים), ומערכות ואקום. קרן טנא, שהשקיעה גם בריקור, נכנסה להשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים בחברה המפוצלת. כיום טנא ועין חרוד איחוד מחזיקות ב־47% מהחברה, כל אחת, וביתר, 6%, מחזיקה הקרן האמריקאית OGCI. יו"ר קיונרג'י, נחמן פונדק, הוא חבר קיבוץ עין חרוד ובעבר מנכ"ל ריקור. המנכ"ל, אורי זיק, הוא ד"ר לפיזיקה ממכון ויצמן שמנהל את החברה מהמטה שלה ביוטה, ארה"ב. טנא מכרה לפני כשנה את אחזקתה (25%) בריקור לקיבוץ משמר העמק לפי שווי של 350 מיליון שקל.

אורי זיק מנכ"ל קיונרג'י | צילום: Todd Wilson - unreasonablegroup.com

טנא, בניהולו של אריאל הלפרין, הובילה בשבועות האחרונים קבוצת משקיעים שרכשה 30% מחברת חיפה כימיקלים תמורת 180-150 מיליון דולר ולפי שווי חברה של חצי מיליארד דולר. כמו כן, נרכשו מרבית זכויות ההצבעה בעסקה. בקבוצה חברים גם לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, פועלים שוקי הון, בית ההשקעות ילין לפידות, קרן המורים והגגנות וקרנות הפנסיה של עמיתים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בימים אלה טנא מוכרת את השליטה בגדות מסופים לקבוצת משקיעים בראשות עופר לינצ'בסקי ובית ההשקעות וליו בייס לפי שווי של יותר ממיליארד שקל. טנא מובילה גם את הנפקתה בתל אביב של סקודיקס, יצרנית המערכות הדיגיטליות להשבחת דפוס, שבה היא מחזיקה 42% מהמניות. בכוונת החברה לגייס 40 מיליון דולר (130 מיליון שקל) לפי שווי של 100 מיליון דולר (330 מיליון שקל) לפני הכסף.