אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדילמה של יצרני המשקאות: להעלות מחירים או לספוג את חוק הפיקדון משקאות בסופרמרקט | צילום: עמית שעל

הדילמה של יצרני המשקאות: להעלות מחירים או לספוג את חוק הפיקדון

הפיקדון שיחול גם על בקבוקי 1.5 ליטר ייקר אותם ב־30 אגורות. אם היצרניות יחליטו שלא לספוג את עליות המחירים, הן ישלמו על כך בירידה במכירות

12.07.2021, 06:57 | נורית קדוש

משיכת העתירות שהגישו נגד הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי המשקה הגדולים, לאחר ששופטי בית המשפט העליון הבהירו כי ההחלטה בנושא התקבלה בסמכות וכי אין בכוונתם להתערב בה, הפכה את הרחבת החוק לעובדה מוגמרת ואילצה את יצרניות המשקאות ורשתות המזון להיערך במהירות לשינוי. 

קראו עוד בכלכליסט:

אף שקיוו לבטל את רוע הגזירה, הרשתות כבר התחילו בפיילוט בסניפים. כעת יצרניות המשקאות בוחנות כיצד להתמודד עם השינוי, מלבד החלפת הגלופות של התוויות המוצמדות לבקבוקי המשקה, כך שיכללו את דמי הפיקדון. 

משקאות בסופרמרקט, צילום: עמית שעל משקאות בסופרמרקט | צילום: עמית שעל משקאות בסופרמרקט, צילום: עמית שעל

הרחבת חוק הפיקדון תוסיף 30 אגורות למחיר המשקה בבקבוק 1.5 ליטר, בדומה לנעשה בבקבוקים האישיים. אלא שחלק ניכר מהבקבוקים המשפחתיים נמכרים באריזות שישייה, כך שמדובר בתוספת של 1.8 שקלים למארז. כשמדובר במארזי מים מינרליים, שמחירם עומד על כ־10 שקלים, הוספת הפיקדון מהווה עלייה של כ־20% בהוצאה. יצרניות המשקאות חוששות מכך שעליית מחירים תוביל לצמצום הצריכה. מנגד, ההתייקרות של חומרי הגלם והשינוע בעולם תקשה על החברות לספוג את דמי הפיקדון. 

בין הרשת ליצרן

ההערכות הן כי החברות יספגו בשלב הראשון חלק מדמי הפיקדון. אם יחליטו שלא לעשות כן, צפוי שוק המזון לעמוד בפני עליית מחירים ענפית בתחום המשקאות.

בחברות המשקאות מוטרדים לא רק מההשפעה על הצרכנים, אלא גם מהדרישות שצפויות רשתות המזון להציב להן באשר למימון המכונות האוטומטיות. החוק מחייב את הרשתות לקבל את בקבוקי המשקה מהצרכנים ולהשיב להם את דמי הפיקדון. עד כה הדבר נעשה על ידי עובדי הרשתות, שאחסנו את הבקבוקים האישיים והפחיות במחסן. 


מימין מבעלי יפאורה רוני גת ונשיא החברה המרכזית למשקאות יורם שגיא, צילומים: אוראל כהן, נמרוד גליקמן מימין מבעלי יפאורה רוני גת ונשיא החברה המרכזית למשקאות יורם שגיא | צילומים: אוראל כהן, נמרוד גליקמן מימין מבעלי יפאורה רוני גת ונשיא החברה המרכזית למשקאות יורם שגיא, צילומים: אוראל כהן, נמרוד גליקמן

אלא שהרחבת החוק לבקבוקים הגדולים מחייבת הקצאת שטח גדול מאוד במחסנים, כך שהרשתות צפויות להעדיף להצטייד במכונות האוטומטיות. עלות מכונה מוערכת ב־100 אלף שקל. עבור הרשתות הגדולות, כמו שופרסל ויינות ביתן־מגה, מדובר בהשקעה של 30-15 מיליון שקל כל אחת, ועבור הרשתות קטנות יותר, כמו רמי לוי וויקטורי, מדובר בכ־5 מיליון שקל. 

ניתן להעריך שהרשתות ידרשו מיצרניות המשקאות להשתתף בהוצאה, שכרוכה בהמשך גם בדמי טיפול חודשיים. סירוב החברות לדרישה או חילוקי דעות ביחס לשיעור ההשתתפות עלולים לבוא לידי ביטוי בסכסוכים עסקיים שעל פי רוב, מוצאים דרכם למדפים. 

שלוש חברות בשוק

בשוק פועלות שלוש חברות שמספקות מכונות לאיסוף אוטומטי של מכלי שתייה - טל דור, אפקון ואסופתא - והן אלו שצפויות לצייד את הרשתות במכונות בחודשים הקרובים. 

גם הרשויות המקומיות בוחנות הצטיידות במכונות אוטומטיות. לרשויות תממן המדינה, דרך קרן הניקיון, 85% מעלות המכונות שיציבו. התחזוקה השוטפת המוערכת בכ־10,000 שקל בחודש למכונה מרתיעה חלק מהרשויות, אך אלו יידרשו למצוא חלופה למיחזוריות שייעלמו מהרחובות. 

תגיות