בנימין נתניהו | רויטרס
בג"ץ הורה לנתניהו למסור פירוט הוצאות, גם הפרטיות
החלטת בג"ץ התקבלה לאחר שורת עתירות שהגישה התנועה לחופש המידע, בשל רלוונטיות הוצאות מעון רה"מ לציבור. בכך שונתה החלטת ביהמ"ש המחוזי מלפני 6 שנים, וכעת יש לרה"מ לשעבר נתניהו 90 יום למסירת 220 חשבוניות, לה התנגד בעבר בטענה שפרטיותו תפגע, אולם היועמ"ש שלל זאת
בית המשפט העליון הורה הלילה לרה"מ לשעבר בנימין נתניהו למסור בתוך 90 ימים, 220 חשבוניות של הוצאות מעון רה"מ.
החלטת בג"ץ התקבלה לאחר שורה שלעתירות שהגישה מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד רחלי אדרי חולתא.
קראו עוד בכלכליסט:
בכך, שינה בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי באותו העניין. נתניהו התנגד למסירת אותן חשבוניות בטענה שפרסומן יפגע בפרטיותו.
בעקבות פסק הדין, כעת ובאיחור של 6 שנים על משרד ראש הממשלה למסור לידי התנועה את פירוט החשבוניות בתוך 90 ימים, אותן 220 חשבוניות שבנימין נתניהו התנגד למסירתן, וזאת למרות החלטת היועץ המשפטי לממשלה שאין במסירתן פגיעה בפרטיותו.
נתניהו חויב לפרט ולא להסתפק בסיכום
כמו כן, חייב בית המשפט העליון את משרד ראש הממשלה לפרסם את הוצאות מעון ראש הממשלה בפירוט רב יותר, כפי שפורסם בעבר, ולא להסתפק בסיכום כללי בלבד.
הערעור שהגישה התנועה לחופש המידע עניינו בשני הליכים שנידונו ואוחדו בעניין הוצאות מעון ראש הממשלה: האחד, עתירה של בנימין נתניהו נגד הממונה במשרד ראש הממשלה לעניין פרסום חשבוניות ספציפיות, והשני כנגד קביעת הממונה על חופש המידע כי פרסום כלל החשבוניות של מעון ראש הממשלה מהווים הקצאת משאבים בלתי-סבירה, באשר לעניין האחרון, עתירת התנועה נדחתה.
בית המשפט העליון קבע בפסק דינו כי באשר לפרסום החשבוניות יש עניין ציבורי בגילוי הפריטים המצויים בחשבוניות המשולמות עבור מעון ראש הממשלה, וזאת מהטעם שמדובר בכספי משלם המיסים, ויש לאפשר לציבור לפקח על האופן שבו נעשה שימוש בכספים אלו, כל שכן כאשר מדובר בהוצאות מעון ראש הממשלה כסמל שלטוני.
עוד הבהיר בית המשפט כי לשקיפות ההוצאות עשויה להיות חשיבות לאמון הציבור ברשויות השלטון ואף בהיבטים של טוהר המידות. והעיר כי פרסום מידע בקטגוריות כלליות לא מאפשר בדיקה ביחס לעמידה בהוראות ונהלים, ולבטח אין מדובר בעניין רכילותי.
באשר לערעור התנועה על החלטת הממונה על חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, שלא למסור את כלל החשבוניות מטעמים של הקצאת משאבים בלתי-סבירה, בית המשפט העליון העלה תהייה באשר לכמות השעות שדווחה, ואולם בחר שלא להתערב בקביעות העובדתיות כפי שהתקבלו ע"י בית המשפט לעניינים מנהליים. כמו כן, ביקר בית המשפט את גישת המדינה בדחיית בקשות מהטעם של הקצאת משאבים בלתי סבירה וזאת מהחשש שייווצר תמריץ שלילי של שמירת מידע באופן שאינו "יעיל".
בעניין זה מצטרף השופט קרא לפסק דינו של השופט הפורש מלצר וכותב: "הדעת אינה נוחה מכך שרשות מינהלית אינה פועלת באופן יעיל, כמו סריקה וקיטלוג ממוחשבים של חשבוניות ההוצאות, שכן הדבר דרוש גם לצורך פיקוח עצמי של עמידה בנהלים.
"כמו כן, עקרון המידתיות מחייב כאמור כי בעת התייחסותה של הרשות המינהלית להקצאת המשאבים הנדרשת לשם מסירת המידע, תשיב תשובה שהיא 'על הספקטרום', ולא רק 'הכל או כלום'. לפיכך, אני מצטרף להערות חבריי, כי פתוחה בפני המערערת להגיש בקשה עתידית ומוטב כי בבקשתה תפרט המערערת את פריטי המידע בהם היא מעוניינת באופן מובחן ולפי סדר עדיפויות, כך שבמידת הצורך, ניתן יהיה לתת גם מענה חלקי".
בקביעתם זו מאפשרים חברי ההרכב לשוב ולבקש את המידע שלא נמסר תקופה ארוכה, ומטילים ביקורת גלויה על התנהלות הרשות ביחס לאופן שמירת המידע ומה מצופה מרשות מנהלית.
עו"ד אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע אמרה בתגובה כי "משך תקופה ארוכה חיכינו להכרעה בתיק שנוגע להוצאות מעון ראש הממשלה המשולמות מכספי הציבור, פסק הדין שניתן היום מקבל באופן חלקי את עמדת התנועה, אך למבקשי מידע אין בו בשורה של ממש.
"יחד עם זאת אנו מסתכלים קדימה לשלטון החדש וקוראים לו לפעול בהתאם לדרישות ולסטנדרט שנהוג בעולם ולפעול בשקיפות מירבית, שכן בהמ"ש בקביעתו תומך ומבין את חשיבות הדיווח והפיקוח הציבורי. וברוח הזו טוב יעשו ראש הממשלה, הנוכחי והחליפי, אם ידווחו באופן יזום ומפורט על ההוצאות שלהם המשולמות מכספי ציבור ויפעלו להפרדה ברורה של ההוצאות הפרטיות אל מול אלה הציבוריות, שכן בכספי ציבור יש לפעול בחרדת קודש, ואם מדובר בממשלת שינוי, זה הזמן לשנות גם את זה".