תוספת תקציבית לקופות ובתי חולים שיקדמו אשפוזי בית

אגף הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר יקבל, לראשונה, סמכויות אכיפה על תנאי העסקה של עובדי (שכירים ועצמאים) בתאגידי הבריאות שליד בתי החולים הממשלתיים. כך עולה מחוק ההסדרים לשנים 2022-2021.

תאגידי הבריאות הם גופים הפועלים ליד בתי החולים ובבעלותם, כדי לנצל את משאבי בתי החולים גם אחר הצהריים, ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. 

מדובר בפתרון ייחודי של מערכת הבריאות בישראל. גופים אלה עוסקים בגיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, ברכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים. בניגוד לבית החולים, הם לא מקבלים תמיכה או סיוע כלשהו מהמדינה.

פעילותם של תאגידי הבריאות זינקה, והם מהווים כיום כשליש מפעילות בתי החולים ומנהלים יחד בין 2.5 ל–3 מיליארד שקל. 

בבית חולים שיבא למשל מעסיק התאגיד כ־45% מכלל העובדים (3,500). מהכסף שזורם לתאגיד, כ־40% מופנים לבית החולים ומכאן שמדובר במנוע הכנסות חיוני להם. בזמן הקורונה היקף פעילותם ירדה מאד.

חדר ניתוח | צילום: שאטרסטוק

לפי החוק, "סעיפים 29, 29א ו-29ב לחוק יסודות התקציב (הסעיפים מעניקים לשר האוצר סמכויות פיקוח ואכיפה על השכר בכל גוף מתוקצב ונתמך-א.פ.) יחולו לגבי תאגיד הבריאות, כאילו היה גוף נתמך או גוף מתוקצב כאמור באותו סעיף, ולגבי עובד ועצמאי בתאגיד בריאות. ואולם, ההוראות והסמכויות מכוח הסעיפים האמורים יחולו, במקום לגבי הסכם או הסדר הנוגד את סעיף קטן (א) לחוק יסודות התקציב, לגבי הסכם או הסדר הנוגד את הוראות תקנות יסודות התקציב"- לשון החוק. כאמור, החוק החדש יאפשר לאוצר לאכוף, אך לא לפקח. 

"על אף שהממונה על השכר הוסמך לעניינים שונים במסגרת התקנות, ועל אף שהוא מוסמך לדרוש ולקבל מתאגידי הבריאות מידע על תנאי העסקה של עובדיהם, הוא לא הוסמך עד כה לאכוף את הוראות התקנות בענייני שכר ותנאי העסקה", נכתב שם.

בדברי ההסבר כותבים באוצר כי "היעדר האכיפה בנוגע לתקנות גורם לבעיות רבות, ביניהן פגיעה במנהל התקין, היעדר בקרה על רמות שכר הבכירים בתאגידי הבריאות, ניגוד עניינים פוטנציאלי של עובדים המועסקים במקביל בבית החולים ובתאגיד הבריאות, לרבות בכירים, קבלת תגמולים כפולים מבית החולים ומתאגיד הבריאות על אותה יחידת זמן, עקיפת מגבלות התקינה המוטלות על בית החולים, פגיעה בתחרות מול בתי החולים הציבוריים שאינם ממשלתיים, פגיעה בפריפריה על חשבון המרכז (שכן לתאגידים במרכז ישנה יכולת כלכלית למשוך אנשי מקצוע באמצעות תשלומים גבוהים יותר), ועוד". 

כבר לפני שנה כתבו אנשי אגף השכר בדו"ח השנתי כי בכוונתם לדרוש הן לפקח והן לאכוף תנאי העסקה בתאגידי הבריאות. פקידי האוצר נאלצו להסתפק בשלב זה רק באכיפה של תנאי העסקה.

 כבר לפני שנה הסבירו פקידי האגף השכר כי התאגידים צמחו בקצב לא פרופורציוינאלי בשנים האחרונות –לטענתם על רקע היעדר הפיקוח - מה שיצר תופעת של "מרוץ חימוש" בשכר כלשונם, שהגיע לרמות בהן "לאורך הזמן המערכת לא תצליח להחזיק אותן" - לשון הבכיר שם. באגף ניסו בשנה האחרונה לקדם את המהלך, הן מול משרד הבריאות,  אלא שאחד המתנגדים הנחרצים למהלך הוא פרופ' חזי לוי, מנכ"ל הבריאות הפורש. לוי כיהן לפני כן כמנהל בית החולים הציבורי-ממשלתי ברזילי עם תאגיד ענק שזכה לדו"ח ביקורת קשה ערב מינויו לתפקיד במשרד הבריאות. 

"התאגידים הם סדין אדום עבור האוצר אבל הם המנגנון היחיד שמאפשר גמישות במערכת בתי החולים הממשלתיים בהיעדר כל מנגנון אחר", הסביר לוי בראיון לכלכליסט לפני שנתיים וחצי. לדבריו אז, "אין היום מנגנון שיודע לבצע פעולות לקיצור טורים אחרי שעות הפעילות הרגילות של בתי החולים, לרכוש ציוד, לגייס תרומות, או להעסיק כוח אדם מצטיין שאין לו בסיס בתקינת המדינה. לא יכול להיות שהתאגידים הפכו עבור האוצר למטרה להתנגח בו. רוצים להפוך אותו לגוף חדל פירעון". 

לוי צפוי לחזור בימים הרובים לנהל את בית החולים ברזילי. מטבע הדברים, הסעיף הזה בחוק ההסדרים עלול לעורר מהומה בתוך מערכת הבריאות הישראלית.

תוספת תקציבית לקופות ובתי חולים שיקדמו "אשפוזי בית"

עוד פורסם בחוק ההסדרים כי קופות ובתי חולים יקבלו תוספת תקציבית כדי לקדם את אשפוזי בית. "האינטראקיה" בין הקופות לבתי החולים (המוסדר בהסכמי ה"קאפ") מהווה הסעיף המשמעותי ביותר בתקציב הבריאות ומגיע לכ-42% ממנו (כ-25 מיליארד שקלים). כללי הקאפ היו תקפים לשלוש שנים, ומשתנים זה שנים במסגרת חוק ההסדרים. כללי הקאפ האחרון הוסדר ב-2017 ונמשך כאמור עד 2019. אלא שב-2020, בהינתן היעדר תקציב על רקע המשבר הפוליטי, חוק כזה לא חוקקו הוחלט על "המשך" כללי ההתחשבנות הישנים תוך עדכונים קלים. 

בהצעת החוק מוצע לייעד את כלל התקציב התוספתי שתוכנן להעניק למחלקות הפנימיות אשר נמצאות זה שנים במשבר עמוק לטובת פיתוח והעמקה של אשפוזי בית. דווקא משבר הקורונה הראה שאפשר לטפל בחולים בבתים על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות, והוצאת חולים מבתי חולים אל הבתים, עשוי להוריד משמעותית את העומס באותן מחלקות. 

ביה"ח ברזילי, אשקלון | צילום: הדר גיל עד

עוד עולה בחוק כי בניגוד לשנים עברו, הסכם ה"קאפ" הנוכחי יארך 5 שנים ולא שלוש כפי שהיה נהוג עד כה. סעיף נוסף בחוק קובע כי משרדי הבריאות והאוצר יערכו שינוי מקיף וכולל על ה"תעריפון" של מערכת הבריאות.  

כמו כן, בחוק הוצע להפסיק לסבסד בתי חולים בצורה של "מבחני תמיכה" (מתן תקציבים יעודים לפרויקטים ספציפים שמשרד הבריאות רצה לקדם) ולאחד את כלל התוספות האלו בתוספת אחידה בסל הבריאות לפי נוסחת הקפיטציה (הנוסחה שמחלקת את סל הבריאות בין קופות החולים). החוק החדש מציע להפסיק את התקצוב של תוכניות שוקדמו בשנים של ליצמן לרבות והתכניות הלאומיות לתמרוץ פגיות, תמרוץ זיהומים, קיצור תורים, תמרוץ דימות, שיפור המלר"דים ולתת אותם באופן של תשלום מראש. 

כמו כן, החוק מציע "להורות לשר הבריאות שלא לפרסם מבחני תמיכה לתמיכה בפעילות השוטפת של בתי החולים הכלליים, או לממן את בתי החולים הממשלתיים הכלליים באמצעות סובסידיה". נזכיר כי שיטת התקצוב של הסובסידה תמרצה בי חולים ממשלתיים לחרוג מתקציבם תוך ידיעה ש"הממשלה" (הבעלים שלהם) יגיעו מתישהוא עם חבילת סיוע (סובסידיה) בידעבד שיציל אותם.