אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עדיף להתעמר בחוקי היסוד לטובת היציבות השלטונית צילום: אלכס גמבורג

פרשנות

עדיף להתעמר בחוקי היסוד לטובת היציבות השלטונית

בית המשפט העליון החליט שהוא לא הכתובת לחולל כאוס משטרי לעת הזו על ידי ביטול חוק יסוד. ולא רק בגלל התקדים וחוסר הבהירות בנוגע לסמכותו, אלא גם בגלל השקט שחזר לחיינו

12.07.2021, 16:58 | משה גורלי

בית המשפט העליון דחה היום את העתירות נגד התיקונים לחוק יסוד: הממשלה שעיגנו את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החילופי. נדמה שלא היה מנוס מדחיית העתירות האלה לאחר שגם ממשלת השינוי של בנט-לפיד אימצה את הפטנט שהגו נתניהו וגנץ - הלחמת הסכמים קואליציוניים לתוך החוקה. בית המשפט העליון החליט שהוא לא הכתובת לחולל כאוס משטרי לעת הזו על ידי ביטול חוק יסוד. ולא רק בגלל התקדים וחוסר הבהירות בנוגע לסמכותו, אלא גם בגלל השקט שחזר לחיינו.

קראו עוד בכלכליסט:

ממשלת החילופים היא מתכונת שמאפשרת לזאב לגור עם כבש, ולנמר לרבוץ עם גדי. והיחסים בין הנמר לגדי קרובים וידידותיים בהרבה מאלה שהיו בין נתניהו לגנץ, או בין בנט למנסור עבאס. אז נכון שלא יפה ללוש ככה חוקי יסוד, להפוך אותם פלסטלינה ואפילו "לעשות בהם שימוש לרעה" כניסוח העילה המשפטית שהעלו העותרים. אבל, בהינתן העובדה שבלי הפטנט הזה היינו הולכים כל כמה חודשים לבחירות, אז אין ברירה לעת הזו אלא למחול על כבודם של חוקי היסוד לטובת היציבות השלטונית.

נפתלי בנט ויאיר לפיד, AFP נפתלי בנט ויאיר לפיד | AFP נפתלי בנט ויאיר לפיד, AFP

ואכן, שמונה מתוך תשעת שופטי הבג"ץ דחו את העתירות שנסבו על שלוש סוגיות סביב מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי. הראשונה, ההוראה שקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת; השניה, הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונת הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את התיקון שהקים את ממשלת החילופים, אלא ברוב של 70 חברי כנסת; השלישית, הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. ובעברית פשוטה – כל ההוראות שנועדו לכרוך את נתניהו וגנץ זה בזה ולסנדלם האחד לשני באופן שלא ניתן להפרדה ולפירוק. והחיבור העז הזה, לא נולד מאהבה יתרה שגרמה לשניים לדבוק איש ברעהו, אלא בגלל חוסר האמון וחוסר הסימטריה שבין התם לנוכל, בין שוחר הטוב לתחמן האולטימטיבי. גנץ הצטייד בטובי המשפטים כדי לנסח את ההסכם הקואליציוני-רוטציוני מול נתניהו. אלא שמה שאמור להספיק בין אנשים הגונים לא הספיק, ולכן נתפר ההסכם אל תוך חוקי היסוד. כמובן, למעט החור שנתניהו דאג להשאיר לעצמו בעניין התקציב, חור שגנץ הפתי לא האמין שינוצל נגדו. וזה בדיוק מה שקרה כשנתניהו רצה לפרק את החבילה. הוא לא העביר את התקציב וניצל את החור בהסכם כדי ללכת לבחירות מבלי שגנץ יהפוך לראש ממשלה.

גנץ וכחול לבן כמו גם נתניהו והליכוד היו בין המשיבים לעתירה נגד מרקחתם המשותפת. כחול לבן וגנץ טענו שאין מקום לאמץ כאן גם את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות מכוננת (הסמכות לוקק חוקי יסוד חוקתיים). וזאת, בגלל שתיקון חוקי-היסוד נעשה בעיצומה של מגפת הקורונה ובשיאו של משבר פוליטי, לאחר שהתקיימו כבר שלוש מערכות בחירות רצופות שהסתיימו ללא הכרעה פוליטית ברורה ולא הובילו להקמת ממשלה. משכך, המקרה איננו נופל בגדר המצבים המיוחדים והנדירים שבהם בית משפט זה נדרש לשקול אם להתערב בחקיקת-יסוד מכוח דוקטרינה זו.

"בהתחשב בעיקרון הפרדת הרשויות ובשים לב למידת הזהירות המתחייבת בעת שעסקינן במגבלות המבניות החלות על השימוש בסמכות המכוננת", כתבה שופטת הרוב דפנה ברק-ארז, "ראוי לנקוט במשנה ריסון בעת יישומה של דוקטרינת השימוש לרעה בחוקי יסוד".

השופט יצחק עמית התייחס לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק: "הבוחר הישראלי קם בבוקר יום הבחירות, ויפן כה וכה וירא כי קרובה הקלפי למקום מגוריו, וילך למלא את חובתו האזרחית וישלשל פתק לתיבת הקלפי. למחרת בבוקר, בעלות השחר, התברר לבוחר כי זכה בכפל מבצעים – אמנם בחר בפתק אחד ברחל אך קיבל גם את רחל וגם את לאה – שני ראשי ממשלה, האחד עיקרי והשני חלופי. העותרים טוענים בנוסח "וַיֹּאמֶר אֶל-לָבָן מַה-זֹּאת עָשִֹיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי". כלומר, הבוחר קיבל ממשלה דו-ראשית תוך שינוי מהותי של כללי המשחק בתקופה שבין פרסום תוצאות הבחירות לבין הקמת הממשלה. אולם, קובע עמית, מאחר שהוסרה מהשולחן הטענה המרכזית שהועלתה על ידי חלק מהעותרים, הנוגעת לעצם האפשרות לכונן ממשלה דו-ראשית, נותרו שלוש הסוגיות שאינן מצדיקות את ההתערבות הדרמטית של בג"ץ. "אכן", כותב עמית, "אין לכחד כי קיים פער בין המודל של ממשלת חילופים לבין מודל הרוטציה בתפקיד ראש הממשלה כפי שנעשה בעבר בממשלת האחדות בשנת 1984. ברם, הפער בין השניים אינו כזה שניתן לומר כי מדובר בשינוי קיצוני ומיידי של כללי המשחק".

רק אחד מתשעת השופטים, המשנה לנשיאה חנן מלצר קבע, בדעת יחיד כי שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה,  עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לכן, סבר שיש להוציא "התראת בטלות" שהיא גם "מרוככת" וגם "עתידית" כלומר, סוג של כרטיס צהוב לפיו "בנסיבות אחרות - התוצאה האופרטיבית עלולה להיות שונה".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות