הדמיה של מתחם תחבורה במסגרת התוכנית | משרד אדריכלים מנספלד קהת
לקראת חישמול האוטובוסים: 16 מתחמי תחבורה ציבורית מקודמים בגוש דן
התוכניות מקודמות מתוך תפיסה שהאוטובוסים ימשיכו לשמש ככלי התחבורה הציבורית המרכזיים בישראל בעשורים הקרובים; משרד התחבורה סבור שהעבודות יסתיימו עד 2026, הערכות אחרות מדברות על סיום עד סוף העשור. מחר יסתיים הדיון הראשון בוועדה לתשתיות לאומיות
הוועדה לתשתיות לאומיות במנהל התכנון (ות"ל) התכנסה היום (12.7) ודנה בתוכנית לקידום חמישה מתחמי תחבורת אוטובוסים בגוש דן. הגוף שמתכנן ויבצע את הפרויקט הוא חברת נתיבי איילון הממשלתית.
קראו עוד בכלכליסט:
התוכנית המקודמת נקראת תת"ל 135 ומתייחסת לתכנון של חמישה "מתקני תשתית לתפעול תחבורה ציבורית באוטובוסים" שימוקמו בדרום תל אביב-רמת גן, קרית עקרון, יבנה, רעננה ופארק אפק הסמוך לראש העין.
מתקני התשתיות יכילו שימושים שונים, ובין היתר יתפקדו כ"תחנות מרכזיות קטנות" אשר יכללו מסופים לקליטה והורדת נוסעים, מבנים לשימוש של הנהגים והנוסעים ומתחמים לוגיסטיים שישמשו לטיפול באוטובוסים ויתפקדו גם כחניוני יום ולילה לאוטובוסים. אחת הסיבות המרכזיות לקידום התוכנית היא המעבר הצפוי לאוטובוסים חשמליים, מה שיצריך מתחמים ייעודיים חדשים לטובת הטענה וטיפולים אחרים.
תת"ל 135 מהווה המשך לתת"ל 120 ותת"ל 121 אשר כבר הוחלט לקדמן. שלוש התת"לים כוללות קידום של 16 מתחמי תחבורה ציבורית לאוטובוסים בכל מרחב גוש דן. בהנחה ואכן יוחלט לקדם את תת"ל 135, כל אחת משלוש התוכניות יאלצו לעבור עוד שני דיונים הכוללים פרסום מפורט של התוכנית ושמיעת התנגדויות. לאחר מכן התת"לים יצטרכו לקבל את אישור הממשלה על מנת לעבור לשלב הביצוע. ההערכה הנוכחית מדבר על כך שהתוכניות הללו יסתיימו עד סוף העשור, אך משרד התחבורה יותר אופטימי ומדבר על השלמה עד שנת 2026. תוכנית נוספת שאמורה לעבור דיון ראשון בות"ל בעוד כשבועיים היא תת"ל 130, שבמסגרתה ישודרגו מסופים קיימים ויותאמו לעידן האוטובוסים החשמליים.
שלוש התוכניות מקודמות מתוך תפיסה שהאוטובוסים ימשיכו לשמש ככלי התחבורה הציבורית המרכזיים בישראל בעשורים הקרובים, וזאת גם לאחר השקה של קווי הרכבת הקלה בגוש דן ואף לאחר בניית המטרו. לפי מנהל התכנון, התוכנית מקודמת על מנת "לעמוד ביעד פיצול ארצי של 60% נסיעות רכב פרטי ו-40% לתחבורה ציבורית, כאשר האוטובוסים ימשיכו להוות את הרובד המשמעותי ביותר מבחינת אחוזי השימוש בתחבורה הציבורית". המתחמים צפויים להיבנות בסמוך לתחנות של הרכבת הקלה והמטרו, והמטרה היא שאלו ייכללו גם בתוך רשת של נתיבי תחבורה ציבורית.
הצורך בתוכנית נובע מכך שכיום בכל רחבי הארץ ישנם כ־300 מסופים וחניונים בשטח של 1,700 דונם, ואילו משרד התחבורה העריך בעבר כי הדרישה לחניונים עומדת על 2,130 דונם – כלומר קיים מחסור של 430 דונם. המשרד גם העריך כי עד שנת 2040 יהיה צורך ב־4,600 דונם של חניונים ומסופים, כמעט פי 3 מהקיים. בלי התשתית הזו לא יהיה ניתן לקנות עוד אוטובוסים, פשוט כי לא יהיה להם איפה לחנות ולא יהיה ניתן לתחזק אותם.
כאמור, התוכניות לא הגיעו עוד לשלב שמיעת ההתנגדויות, אך סביר להניח שחלק מהתוכניות ייתקלו בהתנגדות של רשויות מקומיות ותושבים שלא יהיו מעוניינים בהצבה של מתחם תחבורה ציבורית ליד אזור מגוריהם, גם אם הדבר אמור להוביל לשיפור שירות התחבורה הציבורית בסביבתם. אף על פי כן, ייתכן כי המעבר לאוטובוסים חשמליים שמזהמים ומרעישים פחות יוביל לצמצום ההתנגדות של התושבים והרשויות המקומיות. בנוסף, מתחמי המסופים צפויים לכלול עירוב שימושים ויוקמו לצדם מגדלי משרדים שיניבו לעיריות הכנסות מארנונה.
עמית וינר, מנהל אחראי תכנון בחטיבת תוכנית אב בחברת נתיבי איילון: "תוכנית זו מצטרפת ל-3 תוכניות נוספות שאנו מקדמים בוועדה לתשתיות לאומיות, כחלק ממימוש התוכנית האסטרטגית הארצית של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון לקידום מסופי תחבורה ציבורית עבור משתמשי הדרך . חברת נתיבי איילון גאה להוביל את התוכניות הללו שמהוות תנאי הכרחי לשיפור והרחבת שירות התחבורה הציבורית בכלל, ומעבר לאוטובוסים חשמליים בפרט".