עמיר פרץ
פרשנות
יו"ר ההסתדרות לשעבר נוחת בלשכת יו"ר תע"א: מה כבר יכול להשתבש?
בזמן שהראל לוקר התעמת עם יאיר כץ, למחליפו המסתמן עמיר פרץ יש מערכת יחסים שונה לגמרי עם ועד עובדי תע"א, ועם אביו של יאיר, חיים כץ. מבקר המדינה כבר תיאר בדוח חריף מה קורה כשההנהלה בחברה מתכופפת בפני הוועד
המינוי המסתמן של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, שנחשף בכלכליסט, צפוי לזכות לברכת ועד העובדים החזק בחברה.
קראו עוד בכלכליסט:
פרץ אמנם כיהן כשר הביטחון, והיה אחד ממקבלי ההחלטות שהובילו להצטיידות במערכת כיפת ברזל, שהתע"א מספקת לה את המכ"ם, אבל הוא נעדר ניסיון עסקי וטכנולוגי כמו שהיו ליושבי ראש קודמים של החברה, כמו יאיר שמיר, דב בהרב ורפי מאור.
בניגוד ליו"ר היוצא הראל לוקר, שהתעמת עם הוועד ודרש את התייעלות החברה, כולל היוזמה שהתמסמסה לפטר 900 מעובדי חטיבת התעופה של התע"א, לפרץ צפויה עימו מערכת יחסית שונה לגמרי.
פרץ יביא עימו לתפקיד בעיקר ניסיון פוליטי רב, בעיקר כיו"ר הסתדרות בדימוס, המזוהה עם ועדי העובדים החזקים במשק, ויש לו קשר היסטורי לוועד.
ח"כ חיים כץ, מי שהיה יו"ר ועדי עובדי התע"א הדומיננטי במשך מ-20 שנה, היה מספר שתיים של פרץ במפלגת "עם אחד" בעודו משמש כיו"ר ועד עובדי החברה הביטחונית הממשלתית, ודרכה נבחר לראשונה לכנסת לפני שעבר לליכוד. יאיר כץ, בנו של חיים, הוא כיום יו"ר הוועד.
רק לפני שלוש שנים פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על יחסי הנהלת התע"א וארגון העובדים שלה. "ליחסים אלה יש השפעה רבה על החברה ועל היכולת להניע בה תהליכים וכפועל יוצא מכך על מצבה הכלכלי", הסביר המבקר דאז יוסף שפירא לפני שצלל אל ממצאיו על ההתנהלות החברה בשנים 2013-2016.
ההסתדרות נלחמה אז בניסיון של המבקר לבדוק את הנושא הרגיש, טענה כי אין לו סמכות לעשות זאת והצטרפה לוועד בעתירה נגד המבקר לבג"ץ כדי למנוע את ביצוע הביקורת. כאשר הבינה כי העתירה צפויה להידחות, חזרה בה מהעתירה.
המבקר גילה כי בין 2006 ל-2018 העבירה ההנהלה לוועד 180 מיליון שקל, השאילה לו עובדים ומימנה לאחרים בנדיבות שעות נוספות לטובת פעילותם בוועד, בלי לפקח על השימוש בכסף. לא היה נוהל מסודר של השאלת עובדים לוועד, שאף זכו ברובם לרכב צמוד על חשבון החברה.
המבקר גילה גם שבמשך 40 שנה העמידה ההנהלה שטח של 5,000 מ"ר לרשות האגודה השיתופית של העובדים, ש.א.ל, המפעילה בצמוד למתחם החברה בלוד קניון פרטי, מבלי לגבות ממנה דמי שכירות, למרות שהאגודה רשמה בשנים שבהן נערכה הבדיקה רווח של כ-2 מיליון שקל בשנה. זאת למרות שמצבה הכספי של החברה אילץ אותה אז לקצץ 700 משרות.
לא פלא שלמרות תוכנית ההבראה שנוהלה אז בחברה, ובה נקבע כי 82% מהפורשים יפוטרו ו-18% יוצאו לפרישה מוקדמת, שעלותה לחברה כפולה, בפועל 97% מהעוזבים עשו זאת במסלול הפרישה המוקדמת, באישור ההנהלה. "עולה חשש ששיקולי יעילות לא היו השיקולים המכריעים בבחירת העובדים שיפוטרו במסגרת הסכם ההבראה", קבע אז השופט שפירא.
המבקר ביקר אז בחריפות גם את טיפול החברה בהליכים משמעתיים שבהם מעורבים חברי ועד, ואת גרירת הרגליים של ההנהלה בנושא. "במשך שנים, לא מימשה הנהלת החברה את מלוא סמכויותיה בממשקים שבין החברה לבין ארגון העובדים בה, עד כדי כך שלעתים ארגון העובדים עשה בחברה כבתוך שלו, מה שהעביר מסר ניהולי שלילי שתרם ליצירת תרבות ארגונית פסולה", סיכם אז המבקר.
ההנהלה והוועד הבטיחו אז להפיק לקחים מהביקורת, אבל הוועד המשיך להפגין את כוחו בחברה. יאיר כץ התנגד לקידום הנפקת 25% ממניות התע"א והצליח לעכב את אישור המהלך עד להשגת הבנות עם האוצר לגבי ביטול הדרישה להחזר כספים מצד אלפי עובדים בחברה שזכו לשכר גבוה מדירוג השכר הממשלתי, ולהסרת התנגדות האוצר להעלאות שכר שהעניקה השנה ההנהלה לחלק מהעובדים.
לוקר, ביחד עם המנכ"ל הקודם נמרוד שפר, ומחליפו בועז לוי, הצליחו בשנים האחרונות לשפר את תוצאות החברה, לשיא של מכירות שנתיות בסך 4.2 מיליארד דולר ורווח שנתי של 133 מיליון דולר. הנפקת החברה מתוכננת לסוף השנה, ואמורה להגדיל גם את החופש הניהולי של מנהלי התעשייה האווירית, על חשבון כוחו של הוועד. האם פרץ כיו"ר תע"א יהיה האיש שיוביל את המהלך? ימים יגידו.