כתבי־עת גרמניים בחנות עיתונים בברלין | צילום: בלומברג
המלחמה על התוכן
דנמרק ואוסטרליה הוכיחו: אפשר לכופף את גוגל ופייסבוק
עשרות גופי תקשורת התאגדו בדנמרק כדי לקדם תשלום הוגן עבור תכנים חדשותיים שמתפרסמים בפלטפורמות של ענקיות הטכנולוגיה; הם מצטרפים לעמיתיהם באוסטרליה שחתמו על עסקאות בשווי 30 מיליון דולר עם גוגל. למדיה האירופית יש כעת תמריץ לחזור ולהילחם. המלחמה על התוכן, פרויקט מיוחד
תעשיית התקשורת הדנית הפכה החודש לחלוצה אירופית בקידום תשלום הוגן עבור תכנים חדשותיים, בשיטת המיקוח הקולקטיבי. להוציא קבוצת מדיה מובילה אחת שנמנעה מהשתתפות במיזם החדשני, 29 ארגוני תקשורת במדינה הקימו קולקטיב שינהל משא ומתן קיבוצי עם גוגל ופייסבוק.
המטרה: כינונו של הסכם רישוי תוך הפסקת ההתנהלות הנצלנית של ענקיות הטכנולוגיה, העושות שימוש בתכני גופי התקשורת בפלטפורמות שלהן מבלי להעביר כל תמורה.
קראו עוד בכלכליסט:
ההתאגדות החלוצית יצאה לדרך כדי לממש את תקנות האיחוד האירופי בנושא זכויות קניין, שעברו בפרלמנט האירופי בשנה שעברה. זאת לאחר שבאביב האחרון, ארגון המייצג 81 גופים ו־161 עיתונים מקומיים ברחבי אוסטרליה זכה לאישור הרגולטור המקומי לנהל משא ומתן קיבוצי דומה.
"נכבד את הדרך שבה מפרסמים דניים בוחרים לנהל משא ומתן", כך ציין דובר מטעם גוגל בתגובה להתאגדות גורמי התקשורת בדנמרק והציע במקביל לפתוח עמם בדיונים "במטרה לגבש הסכמים הוגנים וסבירים בהתאם לחוק". פייסבוק, מצדה, הגיבה במזעור כמות התוכן שבו המשתמשים משתפים קישורים.
"ברוב המדינות, גוגל או פייסבוק מנהלות משא ומתן על עסקאות מסוימות עם חברת מדיה אחת או אחדות והן מציבות אמות מידה שהשוק חייב לציית לו", הסביר ל"פייננשל טיימס" אנדרס קראב־יוהנסן, מנכ"ל קבוצת העיתונים הדנית "ברלינגסקה" ומי שהוביל את הקמתה של הברית הלא צפויה הזו. "במקום זאת, אנחנו מעוניינים לייצר עבורנו כוח מיקוח קיבוצי", הבהיר.
קראב־יוהנסון איננו טועה. בצרפת, שבה ארגוני החדשות היו הראשונים ליישם את החקיקה האירופית, התנהל המשא ומתן מול כל גוף תקשורת בנפרד, מה שדחק כלי תקשורת קטנים לשוליים ומנע מהם קבלת תשלום עבור התכנים (ראו מסגרת). לרוב, משמעות הדבר הייתה כי גוגל או פייסבוק הפסיקו לקשר לתכנים שלהם, מה שפגע בתעבורה ובהכנסות והעצים את הריכוזיות של שוק התקשרות המקומי.
המקרה בדנמרק מסמל עוד אבן דרך בוויכוח ארוך השנים הנוגע לשאלה מי צריך או יכול להרוויח מקישורים ותעבורה שנוצרים באינטרנט. האם האתרים שעמלים על יצירת התוכן, או שמה מנועי החיפוש והאגריגטורים האחרים (פורמט ה־RSS) שמסייעים לגולשים למצוא תוכן מקוון.
בשנים האחרונות החלו מדינות ברחבי אירופה להעביר חקיקה שזוכה לכינוי "מס קישור" או Link Tax, ומגדירה תחומים חדשים של זכויות קניין הידועים כ"מקטעי טקסטים". המטרה: לחייב ענקיות טכנולוגיה, בעיקר את גוגל ופייסבוק, לשלם חלק מההכנסות שלהן מפרסום לאותם ארגוני חדשות שבמקטעים קטנים מהחומרים שלהם הן משתמשות בשירותים כמו גוגל ניוז.
כצפוי, לאורך העשור האחרון, סירבו בעקביות ענקיות הטכנולוגיה לשתף פעולה עם המגמה. הטענה היא תמיד אותה טענה: הצגת מוצרי עיתונות בתוצאות החיפוש או בפיד החדשות ברשתות החברתיות מייצרת תנועה נוספת לתוכן הדיגיטלי של העיתונים, ולכן מועילה להם לא פחות. מאידך, ארגוני תקשורת גדולים, שרואים את שורת ההכנסות שלהם מפרסום הולכת ומצטמקת ואת חדרי החדשות נסגרים, טוענים כי גישה זו מתעלמת מעיקרון ההשתתפות של זכויות קניין.
לפי עיקרון זה, גם אם השימוש באותן זכויות מועיל לשני הצדדים — בעל הזכות והמשתמש — עדיין זכאי בעל הזכות לחלקו ההוגן. כך, למשל, במקרה של מוזיקאים שמקבלים תמלוגים על השימוש ביצירות שלהם ברדיו. גם כאן שני הצדדים נהנים ממערכת היחסים — התחנה שרוצה למשוך מאזינים והמוזיקאי שזוכה לחשיפה — ובכל זאת, איש אינו חולק על זכותו של המוזיקאי לקבל תמלוגים על השמעת היצירה.
בה בעת, ההתפלמסות בנושא אינה מונעת משיקולים כלכליים בלבד. מדינות ברחבי העולם מנסות אמנם לסייע לכלי התקשורת המסורתיים להשתקם מהחורבן הכלכלי שהמיט עליהם עידן האינטרנט, אך דרישת תשלום עבור שיתוף לינקים גם חותרת תחת כל מה שהאינטרנט החופשי והפתוח מייצג. "דרישת תשלום עבור קישור באינטרנט חוסמת היבט חשוב באינטרנט", כתב טים ברנרס־לי, ממציא ה־World Wide Web במכתב לממשל האוסטרלי. "היכולת לקשר באופן חופשי, כלומר ללא מגבלות לגבי תוכן האתר המקושר וללא עמלות כספיות, היא מהותית עבור אופן הפעולה של הרשת, האופן שבו הוא שגשג עד כה וכיצד ימשיך לשגשג בעוד עשרות שנים".
גרמניה
הגדירה את מס גוגל
הראשונה להשלים חקיקה משמעותית בנושא היתה גרמניה. חוק זכויות יוצרים נלוות למו"ל לעיתונות (Leistungsschutzrecht für Presseverleger) אומץ בגרמניה עוד ב־2013, אחרי ארבע שנים של לובינג נחוש מצד ארגוני החדשות. "עיתונות עולה זמן וכסף ולכן אני יכולה להבין את הדרישה לחקיקה הקשורה לזכויותיהם", ציינה אז קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ואף הבטיחה לקדם את הנושא ברמה האירופית.
החקיקה מעניקה לעיתונים זכות בלעדית לפרסם קטעי טקסט, קצרים ככל שיהיו, שנוצרו במסגרות חדרי החדשות שלהם, במטרה לאלץ את חברות האינטרנט לשלם לארגוני החדשות אגרה עבור הפצת מוצרי עיתונות. מראשיתו ברור היה כי החוק מנסה להתמודד עם גוגל ניוז והשימוש שלה בקטעים קצרים מדפי אינטרנט של עיתונים במנוע החיפוש שלה, עד כדי כך שהוא כונה "מס גוגל". ההוצאה לאור הגדולה בגרמניה, אקסל שפרינגר, שהפעילה את הלחץ הנחוש ביותר לקידום החקיקה, העריכה טרם נכנס החוק לתוקף, כי הוא יניב בתחילה הכנסות זניחות, אך כי לטווח הבינוני־רחוק הן יהיו משמעותיות. עם זאת, מהר מאוד התברר שהחוק הוא כישלון גמור.
מיד עם אישור החקיקה, הקימו כ־200 ארגוני תקשורת בגרמניה, בראשם אקסל שפרינגר, קולקטיב בשם VG Media שישמש נציגם למו"מ מול גוגל. VG דרש אגרת רישיון שימוש בגובה 11% ממחזור ההכנסות של מנועי החיפוש, שנוצר באופן ישיר או עקיף מהצגת קטעים. גוגל, יאהו ומיקרוסופט סרבו לשלם והסירו את קטעי הטקסט הקצרים והתמונות מכל האתרים ש־VG ייצגה. במקביל, שורה של בעלי אתרי חדשות התקשרו עם גוגל בהסכם רישוי ללא עלות, בטענה שהתעבורה שנוצרת להם חשובה יותר. בשפרינגר גילו כי הסרת הקטעים והתמונות הפילה את תעבורת המשתמשים שלה מגוגל ב־40% ואת תעבורת המשתמשים מגוגל ניוז ב־80%.
בעקבות זאת, ב־2014 הוריד VG את דרישת הרישוי ל־6%, שגם לה סירבו חברות האינטרנט. בשלב הבא הגיש VG תלונת הגבלים עסקיים נגד גוגל כדי להכריח אותה לשלם, תוך שהוא קובל על כך שגוגל מנצלת את מעמדה המונופוליסטי בשוק.
"ברור כי מטרתה של גוגל היא לחייב מפרסמים לאפשר להשתמש בתוכן שלהם בחינם ולהביא לביטול החוק הגרמני", אמרו אז בשפרינגר. התלונה נדחתה, וב־2015 הגיש קולקטיב VG תלונה אזרחית שטרם התבהרה בבית המשפט. מאז, כל 200 הארגונים ויתרו על אגרת הרישוי לגוגל ולא קיבלו יורו־סנט שחוק אחד.
ספרד
קבעה קנסות כבדים
בספרד צפו בתהליך הגרמני ושאבו ממנו השראה. אך במקום לאפשר לארגוני התקשורת לוותר על זכות הקניין שלהם ולהחליט איזה סכום, אם בכלל, לגבות עבור השימוש בתכנים שלהם בדפדפני החיפוש או כלי האגריגציה האחרים, העבירה ממשלת ספרד את חוק Ley de Propiedad Intelectual בתמיכה של המפלגה השמרנית בלבד, באוקטובר 2014.
החוק לא קובע אחריות, כי אם מערכת היטלים. בהתאם לחוק, מי שמשתמש בקטעים לא זקוק לאישור, אך הוא מחוייב בתשלום שמטופל על ידי חברה אחת ריכוזית. ההיטל הוא חובה שלא ניתן לוותר עליה. משכך, גם אם אמצעי התקשורת לא מעוניין לחייב את השירותים השונים עבור הצגת קטעי המאמרים שלו, החוק לא מאפשר לו לוותר על התשלום. בהגדרתו, חוק זה חל על "מפרסם או אתר שמתעדכן באופן שוטף בפרסומי חדשות לעיצוב דעת קהל או בידור", כאשר אי־תשלום עלול לגרור קנס של עד 600 אלף יורו.
התגובה היתה מהירה וחדה. ב־16 בדצמבר 2014, שבועיים בלבד לפני שנכנס החוק לתוקף, הודיעה גוגל שהיא משביתה את המהדורה הספרדית של גוגל ניוז בטענה כי על פי התקנה החדשה, השירות לא יהיה רווחי. כל שירותי האגריגציה הפסיקו גם הם מיד את הפעילות שלהם, ומאז ועד היום מושבתים שני סוגי השירותים הללו במדינה.
במחקר שערך המרכז לחקר מדיניות כלכלית (CEPR) זמן קצר לאחר מכן, נמצא כי 50 סוכנויות החדשות המובילות בספרד איבדו כל אחת 8%־14% מהתעבורה. ההשפעה הקשה ביותר היתה על אתרים קטנים ובינוניים ואלו שנסמכים רק על ביקורי אתרים מגולשים מקומיים. עם הנפילה בתעבורת האתרים מגוגל, ביקש איגוד המו"לים הספרדי את התערבות הממשלה והרשויות באירופה.
בשיתוף עם העמותה הגדולה ביותר של עיתונים ספרדיים והתאחדות חברות האינטרנט הספרדיות, הקים איגוד המו"לים את הקואליציה למען האינטרנט במטרה לשנות את החקיקה. באופן לא מפתיע, דו"ח שהזמינה הקואליציה העריך שבטווח הקצר יעלה החוק לארגוני התקשורת 10 מיליון יורו, שיפלו באופן לא פרופורציונלי על מפרסמים קטנים יותר, בעוד הצרכנים יתנסו במגוון קטן יותר של תוכן. עוד מצא המחקר, שלא רק ענקיות חיפוש כמו גוגל הושפעו, אלא גם כמה אגריגטורים ספרדיים קטנים יותר, שחלקם נסגרו לחלוטין.
האיחוד האירופי
חקיקה לא פופולרית
במרץ 2019 אישר הפרלמנט האירופי את אחת מפיסות החקיקה הלא פופולריות ביותר בתולדות האיחוד. חוק הוראת זכויות היוצרים בשוק דיגיטלי יחיד (CDSM) כלל שני סעיפים מעוררי מחלוקת. אחד מהם הוא סעיף 11 שמכונה מס קישור, המעניק לארגוני חדשות צורה חדשה של זכויות יוצרים ואת הזכות לבקש רישיונות בתשלום כשתכנים שלהם משותפים באופן מסחרי על ידי פלטפורמות מקוונות. זוהי גרסה מרוככת מאוד לעומת הסגנון הגרמני והספרדי, שרק מייצרת את האפשרות החוקית לדרוש תשלום. למדינות החברות ניתנה ארכה עד 7 ביוני 2021 ליישם את הכללים, כאשר רבות מהן לא עמדו בלוח הזמנים.
על החקיקה עבדו באיחוד האירופי שנתיים, תוך שהם מנסים להדוף פעילות לוביסטית עזה מצד ענקיות הטכנולוגיה שדאגו לשורה התחתונה שלהן, כמו גם מצד פעילי זכויות דיגיטליות שחששו מהגבלת גישה למידע וחופש ביטוי באינטרנט. היו כאלו שהרחיקו וטענו כי חקיקה זו תהווה לא פחות מאשר "איום מיידי לעתיד האינטרנט" והיא תנוצל על ידי ממשלות כדי להגביל חופש ביטוי. בשלב מסוים היה נראה כאילו החקיקה לא תעבור - יותר מדי מדינות התנגדו לנוסח המוצע ומפגש פסגה שתוכנן לקידומה בוטל על ידי האיחוד האירופי. אך במרץ 2019 החקיקה עברה בהצבעה בקרב חברי הפרלמנט האירופי: 348 בעד לעומת 274 נגד. ארגון ללא מטרות רווח בארה"ב בשם Creative Commons, שמטרתו להגדיל נגישות של תכנים באינטרנט, כינה זאת "יום חשוך לרשת הפתוחה".
הדיון הער סביב פסקת חקיקה זו היה מהותי מראשיתו, משום שהאיחוד האירופי נתפס כמעצמה רגולטורית עולמית. עד כדי כך, שפעמים רבות מדינות בכל העולם, לעיתים אף ארה"ב עצמה, לוקחות השראה מהחקיקה והופכים את הגישה האירופית לאמת המידה המקובלת. חקיקה זו, כמו גם פעילות רגולטורית של האיחוד האירופי בתחומים אחרים בשנים האחרונות, היא חלק ממאמץ מתמשך לאזן בין כוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות והשוק האירופי. במקרה יחודי זה, החקיקה אמורה להעניק ליוצרי התוכן האירופיים זכויות לאופן שבו הענקיות מפיצות את התוכן שהם עצמם יצרו.
גוגל כמובן הזהירה באופן שבו היא נוהגת להזהיר, כלומר בשיטות של הפחדה: "החקיקה תוביל לאי־ודאות משפטית ותפגע בכלכלות היצירתיות והדיגיטליות של אירופה", ציינה. מתנגדי החקיקה דווקא מזכירים שהסעיף עלול להאיץ ריכוזיות בשוק, שכן אם ייושם כראוי, סביר להניח שהענקיות ישלמו על רישיונות של אתרי תקשורת גדולים, לא קטנים, מה שימחק אותם משמעותית מתוצאות החיפוש. במדינות שונות באיחוד האירופי עדיין קיימת התנגדות פנימית ליישום החקיקה. בבריטניה הודיעו כי לא יישמו אותה אחרי הברקזיט, בפולין הנושא נדון בבית המשפט העליון ובהולנד העלו מאז שורת הצעות לתיקון החקיקה.
צרפת
ניצחה למראית עין
רגע לפני שגרמניה השלימה את החקיקה שלה, הכריזו ממשלת צרפת וחברת גוגל על השקת יוזמה חדשה. בפברואר 2013 הודיעה גוגל כי תפעל בשיתוף עם ארגוני החדשות על פיתוח מוצרים ומציאת דרכים חדשות להגדלת הכנסותיהם מפרסום, כמו גם פרויקטים שיתמכו בחדשנות לעיתונות דיגיטלית. מה שקרה בצרפת הפך מהר מאוד לסוג של ניצחון יחיד במאבק אירופי ארוך שנים, אך למרבה הצער גם הוא לא נועד להחזיק לנצח.
כשבאיחוד האירופי העבירו את החקיקה המוסדרת והכוללת בתחום, צרפת מיהרה ליישמה מהר יותר מכל מדינה אחרת. קבוצה של ארגוני תקשורת פנו לגוגל כדי שתיכנס עמם לתהליך של מו"מ להסדר תשלום על השימוש שלה בקטעי טקסטים לגוגל ניוז במדינה. בספטמבר 2019 הודיעה גוגל כי היא מסרבת. במקום להיכנס עם הארגונים להסדרי רישוי, היא הכריזה כי תסיר לחלוטין את קטעי הטקסטים מתחת לקישורים. באפריל 2020 הגישו ארגוני חדשות תלונה לגוף המוגדר כלב השמירה על התחרות בצרפת, בטענה שהתנהלותה של גוגל, השולטת ב־90% משוק החיפוש הצרפתי, מהווה ניצול לרעה של מעמדה כמנוע חיפוש דומיננטי.
בינואר השנה, הרגולטור הצרפתי הורה לענקית הטכנולוגיה לנהל משא ומתן "בתום לב" עם ארגוני החדשות ועם המפרסמים השונים על דמי הרישוי שעליה לשלם עבור תוכן בעיתונות. לפי קביעת הרגולטור, השיחות אמורות היו להביא לכינונה של תוכנית גמולים עבור ארגוני החדשות, בפרק זמן של שלושה חודשים.
למראית עין, נרשם ניצחון לצרפת. עוד בינואר, גוגל הסכימה למסגרת רגולטורית ברורה לפיה היא מחויבת לקיים מו"מ עם ארגוני החדשות על הסכמי רישוי פרטניים. בגוגל מסרו כי "הגמול הכלול בהסכמי הרישוי מבוסס על קריטריונים כמו תרומת הארגון למידע, נפח הפרסומים היומי ותעבורת האינטרנט החודשית שלו". מאז, החברה התקשרה בהסכמים רק עם קומץ ארגוני חדשות, כולם גדולים. בחודש מרץ הודיעה גוגל כי היא מעלה את תעריפי הפרסום שלה במדינה ב־2% כדי לסייע בקיזוז השפעתו של המס הדיגיטלי.
אוסטרליה
ניוז קורפ הפעילה לחץ
אל מול המהומה שהתחוללה באירופה ניסתה גם אוסטרליה ללמוד ולהפיק כל לקח אפשרי. עם זאת, בדומה לגרמניה, ספרד וצרפת, גם היא סבלה מלחצים לוביסטיים של ארגוני התקשורת הגדולים במדינה. אלה דחפו לפתרונות שמועילים בעיקר להם ולא לחופש המידע, זאת תוך דחיקת רגליהם של ארגוני התקשורת הקטנים.
באוסטרליה, העלילה החלה להתגלגל רק ב־2018, בעקבות לחץ שהפעיל תאגיד התקשורת ניוז קורפ של רופרט מרדוק, אז פתח הרגולטור בחקירה לגבי השפעת גוגל ופייסבוק על התחרות במדיה ובפרסום. המסקנות היו כי גוגל שולטת על 95% מהחיפושים באוסטרליה, וכי היא ופייסבוק ביחד שולטות על 61% משוק הפרסום המקוון. הרגולטור טען כי קיים חוסר איזון בין ענקיות הטכנולוגיה לארגוני החדשות.
בהתחשב בכך, ההמלצה היתה ניסוחו של קוד וולונטרי שיטפל בתלונות של ארגוני תקשורת מקומיים לגבי כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בשוק הפרסומי המקומי — מקור ההכנסה העיקרי גם של ארגוני החדשות. בדצמבר 2019 הודיעה ממשלת אוסטרליה כי גוגל ופייסבוק יהיו חייבות להסכים לכללים משותפים כדי לא לפגוע בתחרות. אם לא, איימו, הממשלה תשית כללים חדשים באופן חד־צדדי. באפריל שעבר, אחרי שלא הושגה הסכמה בין הצדדים, הודיע גזבר הממשלה ג'וש פרידנברג לרשות התחרות המקומית (ACCC) שעליה להרכיב את הקוד בעצמה. בפייסבוק ובגוגל הביעו אכזבה מההחלטה החד־צדדית והודיעו כי הן אכן רצו לפתח קוד התנהגות בשיתוף עם רשות התחרות. טיוטת הקוד הוצגה ביולי 2020.
לפי הקוד, שאושר בממשלה האוסטרלית בפברואר האחרון, ארגוני החדשות יוכלו לנהל מו"מ כגוש אחד עם חברות הטכנולוגיה על תכנים המופיעים בעדכוני החדשות ובתוצאות החיפוש שלהם, כפי שקורה כעת בדנמרק. אם המו"מ ייכשל, יכולה רשות התקשורת והמדיה האוסטרלית לשמש בורר. בניגוד לאיחוד האירופי, שם הדרישה לנהל מו"מ היא מרומזת, כאן מדובר בדרישה שאינה משתמעת לשתי פנים. שימוש ללא רישוי עלול לגרור קנסות של עד 10 מיליון דולר אוסטרלי, או 10% מהמחזור המקומי של החברה.
החקיקה מגדירה גם סף אמות מידה מינימליות למערכת היחסים בין ענקיות הטכנולוגיה והמו"לים. בין היתר, היא מחייבת את גוגל ופייסבוק בהודעה מראש של 28 יום לחברות המדיה על כל שינוי באלגוריתם שעלול להשפיע על התעבורה או על דירוג הסיפורים, ולעדכן אותן על אופי הנתונים שהן אוספות באמצעות אינטראקציות של משתמשים בפלטפורמות שלהם. במילה אחת — שקיפות.
פייסבוק וגוגל טענו בתגובה כי המהלך אינו ישים ואף איימו להפסיק לפעול ביבשת הדרומית. בדיון שנערך בבית הנבחרים האוסטרלי הן טענו כי החקיקה תייצר "רמות בלתי ניתנות לניהול של סיכון פיננסי ותפעולי", שלא לדבר על הסכנה העמוקה לאינטרנט. "כשאתה מתמחר קישור למידע מסוים", אמרה מנכ"לית גוגל אוסטרליה וניו זילנד, מלאניה סילבה, "אתה פוגע באופן שבו מנועי החיפוש עובדים ואין לך כבר רשת חופשית ופתוחה".
כשהפכה החקיקה רשמית, פייסבוק וגוגל הגיבו באופן המסורתי להן. בפייסבוק הודיעו כי יתחילו לחסום משתמשים מלשתף חדשות בפלטפורמות שלה, בעוד שבגוגל הודיעו כי ישביתו את שירותי גוגל ניוז. פרידנברג מצידו הכריז כי הוא "לא מבטל את האיומים", אך גם "לא מפחד מהם". "החוק המוצע לא מבין באופן בסיסי את היחסים בין הפלטפורמה שלנו לתקשורת", מסרו בפייסבוק והטילו את האיסור באופן מיידי.
גוגל, מאידך, הודיעה מהר מאוד כי היא נכנסה להסכמי רישוי שונים עם ניוז קורפ, "גרדיאן אוסטרליה" ועוד כשישה תאגידי מדיה אוסטרליים, עצומים וקטנים כאחד. אך ככל שחלף הזמן, גם בפייסבוק הפנימו את המציאות החדשה ובאחרונה הודיעו כי חתמו על שורה של הסכמי רישוי עם ארגוני תקשורת במדינה, לרבות גרדיאן אוסטרליה, ניוז קורפ והארגון הקולקטיבי Country Press שמייצג 161 אמצעי תקשורת קטנים אזוריים שמספקים חדשות מקומיות.
ידוע כי כמה גופי חדשות גדולים חתמו על עסקאות רב־שנתיות בשווי 30 מיליון דולר עם גוגל, אף כי מרבית הפרטים לא נחשפו. "כל מה ששמעתי מגורמים בעסקי החדשות וגם בפלטפורמות הדיגיטליות, זה שמדובר בעסקאות נדיבות, עסקאות הוגנות, עסקאות שמיטיבות עם עסקי התקשורת האוסטרליים", מסר פרידנברג מוקדם יותר השנה.