פאינה קירשנבאום היום בבית המשפט | מוטי קמחי
פרשת ישראל ביתנו
פאינה קירשנבאום נשלחה ל-10 שנות מאסר: הורשעה ב-15 עבירות שונות של לקיחת שוחד
כמו כן נגזרו על סגנית שר הפנים לשעבר, ומי שהיתה מזכ"לית ישראל ביתנו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 900 אלף שקל. השופט: "לקחה שוחד באופן שיטתי ומתוחכם משמונה גורמים שונים ונטלה נתח מכספי הציבור בסך מצטבר של כ-2 מיליון שקל ששימשו אותה ואת מקורביה"; מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, נידון ל-30 חודשי מאסר
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ירון לוי הטיל הבוקר (ד') על פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ומי שהיתה מזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו והאישה החזקה במפלגה, 10 שנות מאסר בפרשת השוחד והכספים הקואליציוניים בה הורשעה בחודש מרץ האחרון, ב-15 עבירות שונות של לקיחת שוחד וכן בעבירות נוספות (4 עבירות של בקשת שוחד, 3 עבירות מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות הלבנת הון ו-6 עבירות של שימוש במרמה להתחמק ממס). בנוסף נגזרו על קירשנבאום 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 900 אלף שקל וכן חילוט בסכום של מיליון שקל.
לגזר הדין המלא לחצו כאן
בנוסף גזר השופט לוי על מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, אחד ממייסדי ישראל ביתנו, ונאשם מרכזי נוסף בפרשה, 30 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס של 180 אלף שקל וחילוט של 250 אלף שקל.
בגזר הדין כתב השופט לוי כי "קירשנבאום פעלה באופן מושחת ומסואב, לקחה שוחד באופן שיטתי ומתוחכם משמונה גורמים שונים, נטלה נתח מכספי הציבור בסך מצטבר של כ-2 מיליון שקל ששימשו אותה ואת מקורביה".
השופט לוי נימק בגזר הדין את העונש הכבד שהוטל על קירשנבאום בכך ש "תפקידו של בית המשפט להצביע בקול רם וצלול על חומרת הנזק במעשיה לדמוקרטיה ולחברה הישראלית. אין אח ורע לעוצמת השחיתות של הנאשמת, ריבוי העבירות וחומרת מעשיה".
בסיום גזר הדין כתב לוי דברים נוקבים, עם מסר ברור לגבי חשיבות ההרתעה שתצא מבית המשפט: "מעשי השחיתות של הנאשמת משקפים פגיעה ברף הגבוה ביותר בערכים מוגנים, בסיסיים ומוסכמים באופן רחב בחברה הישראלית, של יחס שוויוני ומניעת העדפת מקורבים על פני מי שאינם כאלה. לא ניתן להפריז בחומרת התנהגות הנאשמת הממחישה את אחד המאפיינים המקוממים והמסוכנים של שחיתות שלטונית, מצב בו השלטון משרת את עצמו, או קבוצה קטנה של מקורבים ומקבל החלטות משיקולים זרים. בטווח הארוך, נזקיה של התנהגות כזו הם הרס השירות הציבורי, שחיקת כיבוד שלטון החוק ופגיעה קשה בסולידריות החברתית".
לפיכך, כתב לוי כי "בנסיבות אלה, עם כל הכאב והקושי האנושי הכרוכים בכך, העדפת אינטרס ההרתעה בתוך מתחם הענישה, על פני נסיבותיה האישיות של הנאשמת, באמצעות ענישה חמורה והולמת, אינו רק מוצדק אלא הכרחי וחיוני להמשך קיומה של חברה מתוקנת וחפצת חיים. יחס סלחני עלול לשדר מסר שבית המשפט מוכן 'לעגל פינות' ככל שמדובר בטוהר המידות של נבחרי ציבור. ההפך הוא הנכון, מחובת בית המשפט לתרום את חלקו למלחמה בשחיתות שלטונית, באמצעות מסר עונשי חד וברור. יידעו האזרחים שומרי החוק ומשלמי המיסים שכספם אינו הפקר וכי מנהיג, או כל איש ציבור באשר הוא, שיקהה לבבו וישלח ידו בכספי הציבור, לצרכיו, לצרכי משפחתו, לעצמו, למפלגתו, למקורביו, למעמדו, לטובתו, ולתענוגותיו ייענש במלוא חומרת הדין".
בית המשפט עכב את תחילת המאסר של קירשנבאום עד ל-5 בספטמבר, וסנגוריה אמרו כי הם מתכוונים להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
בפרקליטות ציינו שזה העונש הכי כבד שהוטל אי פעם בעבירת שוחד ושחיתות על נבחר ציבור.
לאחר גזר הדין מסר עו"ד מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות: "העונש שנגזר על פאינה קירשנבאום ורמי כהן הולם את המעשים החמורים שבהם הם הורשעו . בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי הגיעה העת להחמיר את הענישה על עבירות שחיתות שלטונית. העונשים שנגזרו היום מהווים תמרור אזהרה ברור לכל עובד ונבחר ציבור שידעו כי השחיתות אינה משתלמת".
סנגוריה של קירשנבאום, עורכי הדין גיורא ואורן אדרת ביקשו מבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש להסתפק בעונש של בין 3 ל-6 שנות מאסר. סנגוריו של כהן אבי חימי ומשה וייס ביקשו מבית המשפט להסתפק בעונש של עבודות שרות בלבד.
סנגוריה של קירשנבאום מסרו בתגובה: "גזר הדין קשה ביותר. הענישה שהוטלה על פאינה הינה אכזרית ומאששת את התחושה של עוינות כלפיה מצד בית המשפט. אין אח ורע לענישה כה מחמירה בעבירות מסוג זה, זאת בשעה שעל ההרג בכבישים, האלימות הקשה והפגיעה בגוף ובחיי אדם, הענישה קלה לאין שיעור. רק לפני שבוע נגזרו 9.5 שנות מאסר על גננת צעירה שהתעללה בצורה קשה וסדיסטית בפעוטות חסרי ישע וגרמה להם ולמשפחותיהם נזקים נפשיים אדירים והנה על פאינה קירשנבאום, אישה בת 67 נגזר עונש מאסר חמור יותר, לצד סנקציות כספיות גבוהות ביותר של קנס וחילוט, בגין הרשעה בעבירות טוהר המידות".
עורכי הדין הביעו גם ביקורת חריפה כלפי בית המשפט ואמרו כי יערערו לעליון: "גזר הדין החריג מצטרף להכרעת הדין החריגה, בה הרשיע בית המשפט בצורה גורפת את פאינה בכל העבירות שיוחסו לה. השופט סטה סטיה מהותית מאמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה, בין היתר בכל הקשור לבחינת הראיות, למתן משקל לעדויות שקריות בעליל של עדי מדינה שקבלו טובות הנאה מפליגות כדי להפליל את פאינה והתעלמות מחקירות נגדיות של עדים ומעדויות התומכות בגירסה של פאינה. הספק הסביר, האמור לפעול לטובת הנאשמת, פעל כאן לטובת המאשימה. איננו רואים בפסק דין זה סוף פסוק. נערער לבית המשפט העליון ואנו בטוחים שהתוצאה הסופית של תיק זה תהיה שונה בתכלית".
10 כתבי אישום נפרדים
בכך מגיעה לסיומה אחת מפרשות השחיתות הגדולות ביותר שנחקרו על ידי יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) בלהב 433 – פרשת שחיתות שלטונית ענקית שכונתה "פרשה 242", שכללה חשודים, נאשמים ומורשעים רבים הקשורים למפלגת ישראל ביתנו בראשותו של אביגדור ליברמן, כיום שר האוצר.
במסגרת הפרשה נחקרו 103 חשודים באזהרה והוגשו 10 כתבי אישום נפרדים כנגד 19 נאשמים. כל הנאשמים הורשעו בבית המשפט למעט כתב אישום אחד אשר בוטל בהסכמה. התיק נוהל על ידי צוות פרקליטים מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שבראשו עומד סגן מנהל המחלקה עו"ד אבן חן, וחברים בו עורכי הדין יעל שחף, משה עקירב ויונתן קרמר.
כתב האישום המרכזי הוגש במקור כנגד פאינה קירשנבאום, רמי כהן, דוד גודובסקי, אפי פלס ובתיה כהן רעייתו של רמי כהן וכלל מספר רב של אישומים. במהלך ניהול ההליך הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע לגודובסקי, פלס ובתיה כהן. לאחר ניהול שלב ההוכחות, במרץ האחרון הרשיע המחוזי את קירשנבאום בריבוי עבירות של לקיחת שוחד, בקשות שוחד, הלבנת הון, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בתאגיד בכוונה להתחמק ממס וריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים.
רמי כהן הורשע בריבוי עבירות מתן שוחד, לקיחת שוחד, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, שתי עבירות זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד, שתי עבירות של קבלת דבר במרמה ושיבוש הלכי משפט ואיומים
במסגרת הכרעת הדין ציין אז השופט לוי כי: "המכנה המשותף, המאגד את מרבית האישומים לכדי כתב אישום אחד, הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד, לצורך הפקת רווחים אישיים. הנאשמת (קירשנבאום) ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, להפקת טובת הנאה, לה ולבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה. הנאשם (כהן) ניצל את מעמדו ואת קשריו במפלגה, ובמיוחד עם הנאשמת לצורך הפקת רווחים אישיים"
בהכרעת הדין ציין השופט לוי כי במהלך כהונתה לקחה קירשנבאום שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם, במשך שש שנים משמונה גורמים שונים שאינם קשורים האחד בשני. על פי הכרעת הדין, היא נהגה לדרוש תמורה כספית מגורמים להם הקצתה כספים קואליציוניים ובשיטה זו נטלה מכספי הציבור כשני מיליון שקלים – כ-700 אלף שקל מכיסה הפרטי והיתר למקורביה.
רמי כהן, על פי הכרעת הדין, לקח שוחד של כ-99 אלף שקל מאיגוד הכדורסל בתמורה להנעת קישרנבאום להקצות מיליון שקל לאיגוד, וביקש מעמותה נוספת 100 אלף שקלים בתמורה לשימוש בקשריו במשרד התיירות. בנוסף מסר כהן דיווחים כוזבים בנוגע להיקף עבודתו של אשתו בחטיבה להתיישבות ולמועצה האזורית חבל לכיש. בנוסף הורשע כהן באיום על קצין משטרה לאחר דיון בבית המשפט.
הפרקליטות ביקשה להטיל על קירשנבאום עונש של בין 10 ל-12 שנות מאסר וקנס של בין מיליון ל-3 מיליון שקלים, וחילוט מלוא שווי העבירות בהן הורשעה. עו"ד אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות טען בבית המשפט כי "קירשנבאום הורשעה בפעולה שיטתית ומאורגנת של לקיחת שוחד. תמורת השוחד הייתה הנאשמת אמורה להעביר, ואף העבירה בפועל תקציבי מדינה למשחדים. דרישת השוחד נעשתה ללא פחד וללא בושה, תוך הצגת דרישת השוחד כפעולה לגיטימית, המהווה תנאי להעברת תקציבי מדינה. מעשיה של הנאשמת פגעו פגיעה קשה בערכים המוגנים ובאמון הציבור במערכת השלטונית".
עוד הוסיף אבן חן כי "עבירות השוחד מתאפיינות בקושי מיוחד שקיים בחשיפתן על ידי מערכת אכיפת החוק, שכן בעבירות אלו קורבן העבירה האמיתי של עבירות השחיתות השלטונית הוא למעשה הציבור כולו. עקב כך, אינטרס הרתעת הרבים, הרתעה משמעותית כלפי עובדי ציבור ומעורבים אחרים בעבירות השחיתות השלטונית, הוא בעל חשיבות קריטית ממש".
על כהן ביקשה הפרקליטות לגזור עונש מאסר שלא יפחת מחמש שנים וקנס של לפחות 388 אלף שקל.