אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאחורי האבוקדו מסתתרת כוונה לפתוח את שוק הפירות והירקות ליבוא צילום: חיים הורנשטיין

בלעדי לכלכליסט

מאחורי האבוקדו מסתתרת כוונה לפתוח את שוק הפירות והירקות ליבוא

פתיחת יבוא של פירות וירקות לישראל עמדה על הפרק כמה פעמים בשנים האחרונות - כעת מתברר שמשרדי האוצר והחקלאות במגעים להכנסתה לחוק ההסדרים. על הפרק גם פתיחה חלקית של שוק העופות, אבל משק החלב יישאר ללא שינוי

15.07.2021, 07:10 | שלמה טייטלבאום ואדריאן פילוט

פתיחת ענף החקלאות הישראלי לתחרות נכללת בתוכנית הכלכלית של הממשלה לשנים 2021-2022 וזאת למרות שמהלך קריטי זה אינו מופיע בטיוטה האחרונה של חוק ההסדרים שנחשפה בתחילת השבוע.


קראו עוד בכלכליסט:


ל"כלכליסט" נודע כי משרדי האוצר והחקלאות נמצאים במגעים מתקדמים לקראת רפורמה מקיפה בחקלאות, שתכלול מעבר לתמיכה ישירה בענף הצומח, ולשינוי "קל" במשק הביצים. עם זאת הוחלט כי בינתיים לא יהיה שינוי במבנה משק החלב, שגם הוא נמצא תחת פיקוח חריג בכל קנה מידה (מחיר מטרה, סובסידיות, מכסים, פיקוח מחירים).


עודד פורר שר החקלאות, אבי מועלם עודד פורר שר החקלאות | אבי מועלם עודד פורר שר החקלאות, אבי מועלם


הרפורמה בענף הצומח כבר הופיעה בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2020, שם הוצע לעבור לסובסידיה ישירה לענף הצומח תוך הסרת כלל החסמים לרבות צעדי סובסידיה "עקיפה" כגון פיקוח ומכסי מגן על תוצרת מיובאת. המטרה היא להסיר את כלל המנגנונים שפוגעים בתחרות ומעוותים את השוק.

כמו כן האוצר מתכנן להקצות כספים למימון פיתוח תשתיות (כגון תשתיות מים) בענפים שיתחילו להיות תחרותיים. כלומר, נוסף לסובסידיה ישירה, הממשלה תשקיע בתשתיות של אותו ענף, דבר שיסייע לו להתחרות מול שווקים הבינלאומיים. "לא נזרוק את החקלאים לכלבים. נשקיע בחקלאות, אבל חייבים לפתוח אותה לתחרות. הממשלה הקודמת לא עשתה שום דבר בנושא", אמר בכיר באוצר.

בדברי ההסבר בטיוטת חוק ההסדרים בשנה שעברה נכתב כי "המעבר לתמיכה ישירה בחקלאות הוא צעד מדיניות נהוג במדינות המפותחות, אשר תכליתו מעבר מתמיכה עקיפה המשפיעה על מנגנוני השוק (כדוגמת מכס, מחיר מפוקח, הקצאת מכסות ורגולציה עודפת)  לתמיכה ישירה, כלומר לתשלום שאינו נגזר מהיקף הייצור. תשלומים מנותקים מן הייצור משמשים כיום ככלי עיקרי לתמיכה בחקלאות במדינות האיחוד האירופי. זאת, כיוון שיש להם השפעה מינימלית על קבלת החלטות הייצור או השימוש בתשומות. במסגרת זו, החקלאי מקבל מהמדינה סכום כספי קבוע מראש עבור כל דונם הנמצא בחזקתו ושמעובד על ידו. הכספים המועברים לתמיכות הישירות עוזרים לשמר את התועלות החיצוניות הסביבתיות והנופיות מהחקלאות, וזאת מבלי להאמיר במישרין את רמת מחירי המוצרים".

"התמיכה פוגעת בצרכנים"

במצגת של חוק ההסדרים ובטיוטת חוק ההסדרים שהודלפה הוסרו כל הרפורמות הנוגעות לחקלאות. עם זאת, אמש בתדרוך לעיתונאים רמז שר האוצר אביגדור ליברמן כי הם נמצאים בדיונים עם משרד החקלאות שבראש עומד השר עודד פורר ממפלגתו. עם זאת סוכם בין המשרדים על דחיית פרסום הרפורמה.


התמיכה בחקלאות בישראל היא הגבוהה ב-OECD, צילום: חיים הורנשטיין התמיכה בחקלאות בישראל היא הגבוהה ב-OECD | צילום: חיים הורנשטיין התמיכה בחקלאות בישראל היא הגבוהה ב-OECD, צילום: חיים הורנשטיין


דוברות האוצר שיגרה צילום של ליברמן מטייל בסופרמרקט סביב מדפי הפירות והירקות. ליברמן עצמו סיפר כי  "נדהם" לגלות שאין אבוקדו בישראל בקיץ, ושמחיר האפרסקים 21 שקל לקילו.

דו"ח החקלאות של ה־OECD לשנת 2019 מצא כי רמת התמיכה הממשלתית ה"מעוותת" בחקלאות בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב חברות הארגון ועולה לצרכן הישראלי כ־5 מיליארד שקל לשנה. עוד ציינו שם כי אופי הסיוע הממשלתי בתחום הזה פוגע בעיקר בצרכנים העניים ביותר תוך הגדלת אי השוויון. זו הסיבה לכך שפתיחת ענף החקלאות לתחרות היא הכרחית ובלתי נמנעת כדי להוריד את יוקר המחייה בישראל שהוא מבין הגבוהים במערב.

לפני כחודש פרסם ה־OECD דו"ח חדש על החקלאות ובו הוקדש פרק לישראל המדגיש את הנחיצות ברפורמה מעמיקה בחקלאות. "למרות המאמצים להכניס רפורמות תומכות שוק חופשי ואמצעים זמניים להסרת מגבלות הסחר בשלבים המוקדמים של הקורונה, התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל המשיכה לגדול משנת 2018 עד 2020. תמיכה זו, באה לידי ביטוי בעודף הרגולציה, בפיקוח מחירים ובהגנות ממוקדות על סחורות חקלאיות ספציפיות", נכתב. "המגיפה והאתגרים הממושכים בחקיקה המשיכו לעכב את הרפורמות בחקלאות. הבחירות והמו"מ הלא מוצלח על תקציב המדינה הקפיאו כל שינוי מהותי במדיניות התמיכה בחקלאות".

החלק המטריד ביותר של הדו"ח הוא זה שמצביע על כך שבישראל, התמיכה החקלאית נעשית בצורה המעוותת והפוגעת ביותר בצרכן - ולא כפי שנהוג במדינות המפותחות. לדברי כלכלני הארגון, "חלקה של התמיכה המעוותת בישראל (92% מסך התמיכה) נותר גבוה בהרבה מהממוצע ב־OECD. ניתן להסביר זאת בקושי בפיקוח על המחירים ובהגנות על מוצרי יבוא לטובת כמה מוצרי בשר, חלב ופירות וירקות נבחרים. יצרני העופות והחלב נהנים מהחלק הגדול ביותר של תמיכה במחירים, והם אלו שנהנים מ־41% מסך התמיכה ליצרן בשנים 2018-2020". עוד מציינים בדו"ח כי הסיוע לסחורות ספציפיות מהוות רוב התמיכה (87%) מהתמיכה הממשלתית ליצרן בשנים 2018-20, לרבות בעגבניות, בננות, חלב, עופות וענבים.

ענף החלב נשאר בחוץ

ל"כלכליסט" נודע כי הרפורמה שמתכנן האוצר כוללת פתיחה מסויימת ליבוא של שוק העופות אך איננה כוללת שום צעד בשוק שנחשב למעוות ביותר: ענף החלב. משה כחלון, שר האוצר לשעבר, ניסה לבצע רפורמה מינימלית בענף וכשל כישלון מוחץ. גם אבי שמחון, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה ומקורב לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ניסה לקדם פתיחה מוחלטת של שוק החלב, אם כי בשלבים ובליווי ה־OECD, אך היא נגנזה שעות אחרי שפורסמה.


חקלאות נתמכת,  חקלאות נתמכת חקלאות נתמכת,


בדו"ח החקלאות מזהירים כלכלני ה־OECD כי "רמת התמיכה בחקלאות בישראל ממשיכה לגדול כל עוד חלק מהסחורה החקלאית בשווקים הבינלאומיים לא יכול להיכנס לישראל. ההתמקדות בתמיכה באמצעות פיקוח מחירים מגדיל את העיוותים בשוק, ממסה את הצרכנים ואף יכולה לפגוע באיכות הסביבה תוך שהיא מעכבת את תהליך ההסתגלות של ישראל לשינויי האקלים".

לדבריהם, "ישראל שומרת על מכסים גבוהים למדי עבור סחורות כמו בשר עופות, בשר כבשים ופירות וירקות מסוימים. ניתן היה להסיר אותם בהדרגה, ובמידת הצורך להחליף אותן זמנית בסובסידיה ישירה" (כפי שהאוצר מציע בחוק ההסדרים הנוכחי).

כמו כן כלכלני ה־OECD ציינו כי "השקעות על מחקר ופיתוח וחדשנות בחקלאות גדלו, והן אמורות לסייע למדינה להישאר בחוד החנית של טכנולוגיות חקלאיות חדשות". כלומר, יש קריאה ברורה להחליף סיוע ממשלתי מעוות בהשקעות בתשתיות חקלאיות כפי שאכן מתכנן האוצר.

בדוברות האוצר ביקשו שלא להגיב.

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, מסר: "בימים האחרונים אנחנו שומעים יותר ויותר על כוונת גורמים באגף התקציבים לפתוח את המשק לייבוא תוצרת חקלאית. מדובר בפגיעה אנושה בחקלאים ובחקלאות הישראלית. חמור מכך – אגף התקציבים מאשים את החקלאים בעלייה ביוקר המחייה. מדובר בשקרים. לחקלאים הישראלים אין כל השפעה על המחירים, רשתות השיווק הן שמוכרות את התוצרת החקלאית ב-100%-200% יותר. כנראה שנוח יותר לנערי האוצר לתקוף את החקלאים, שהוכיחו את עצמם בקורונה האחרונה ושמרו על ביטחונה התזונתי של מדינת ישראל, מאשר לתקוף את הטייקונים והקמעונאים שעל פי הדו"חות הכספיים שלהם, עשו קופה נאה על גבו של הצרכן הישראלי. ייבוא היא לא מילת קסם. אם נתמכר לייבוא לא מפוקח לא רק שנפגע בחקלאות, אלא נתלה את גורלנו ברצונו הטוב של ארדואן כדי לייבא עגבניות. אני לא חושב ששם אנחנו רוצים וצריכים להיות". 

וילן הוסיף: "ניסיון העבר, לאור מקרים כמו ייבוא התפוחים והאגסים לישראל, מלמד כי במרבית המקרים, פערי המחיר בעקבות ייבוא או סחורה זולה יותר לא מתגלגלים לכיסו של הצרכן, אלא נשארים בקופת הקמעונאים. ודבר נוסף; בניגוד לטענות המושמעות, אין צורך להגדיל את כמות התוצרת החקלאית. צריכת הירקות הטריים בשנה בישראל עומדת על למעלה ממיליון טון ירקות, והמגדלים המקומיים מספקים את כל הצורך של האזרחים. אם קיימת במקרים מסויימים ירידה בצריכה, הסיבה היא אינה מחסור במוצרים חקלאיים – אלא שינוי בהרגלי הצריכה והתזונה של תושבי ישראל".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות