הדמיה של מסלול ההמראה ברמת דוד | צילום: stratosjets.com
פרשנות
פארסת נמל התעופה הבא: נתב"ג 2000, גרסת 2021
קווי היסוד של הממשלה החדשה קבעו שנמל התעופה הבינלאומי החדש יקום בנגב, אלא שחוק ההסדרים החביא החלטה לבחור דווקא בחלופת רמת דוד. כעת שרת התחבורה מדברת על "מציאת מקום מתאים". העיקר שהשרים לא יריבו
בממשלה החדשה עדיף כמה שפחות לריב אחד עם השני. גם ככה הקואליציה שורדת ברוב דחוק על כרעי תרנגולת. אז דברים סופר דחופים וטעונים ימשיכו להתגלגל לפעם אחרת, כדי שחלילה מישהו לא יתעצבן וישבור את הכלים. אזרחי ישראל יצטרכו להמתין למשילות ולפוליטיקאים אמיצים.
ואולי ההוכחה הטובה ביותר לכך היא הפארסה המתרחשת בימים אלו סביב שדה התעופה הבינלאומי השני של מדינת ישראל. ביוני 1997, לפני 24 שנים, הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על הכנת תוכנית מתאר ארצית חדשה – תמ"א 15 א', לפיתוח נמל תעופה בינלאומי נוסף לנתב"ג. 22 חלופות נבחנו, די מהר התברר שצריך שטח של 3,000 דונם לפחות, ובסופו של יום התנקזו האפשרויות ל-2 בלבד: רמת דוד בצפון או נבטים בדרום.
קראו עוד בכלכליסט:
אבל הימים חלפו, כולם רצו שדה תעופה נוסף – אבל אף אחד לא רצה שהוא יקום לידו או ליד חבריו הטובים. מצד אחד, אנשים בעמק יזרעאל (רמת דוד) נלחמו בשדה שיוסיף להם רעש, זיהום אוויר ועלול לפגוע בצומח ובבעלי חיים. מצד שני, אנשי הצבא (נבטים) נלחמו בשדה תעופה אזרחי שעלול לשבש את הטיסות ואת המרחב לפעילות הצבאית.
אלא שבאוקטובר 2014 הפור נפל והממשלה (ממשלת נתניהו) החליטה. בהחלטה 2050 נקבע כי "בהמשך לעבודת המטה שנעשתה על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות התעופה האזרחית, ובשים לב לחלופות למיקום שדה התעופה המשלים שהועלו בעבר, מחליטה הממשלה כי המיקום המועדף להקמת שדה תעופה משלים הוא במרחב בסיס רמת דוד והשטחים הסמוכים הנדרשים לשם הקמתו ותפעולו השוטף של שדה התעופה המשלים".
זהו, שלא. בקווי היסוד להקמת הממשלה החדשה ביוני האחרון נכתב במפורש כי "הממשלה תבטל את החלטה 2050, כך שלא יוקם שדה תעופה בעמק יזרעאל". כלומר, ממשלת האחדות החדשה בחרה בחלופה השנייה להקמת שדה תעופה בנבטים ומערכת הביטחון התבקשה ליישר קו עם השרים החדשים.
זהו, שלא. הבוקר נחשף ב"כלכליסט" סעיף שהתחבא היטב בנספח לטיוטת חוק ההסדרים, אחד מתוך רשימת סעיפים שכותרתם "פרויקטים להקמת תשתיות לאומיות", והתייחס ל"הקמת שדה תעופה משלים ברמת דוד". פליק פלאק מרשים – שהחזיר אותנו לחלופת עמק יזרעאל כשדה התעופה הבינלאומי השני במקום בנבטים.
העיקר שגנץ ואנשי הצבא יהיו מרוצים.
זהו, שלא. שרת התחבורה מרב מיכאלי הופתעה מהבשורה החדשה כמו תושבי העמק, שרבים מהם אגב מזוהים ותומכים במפלגתה מימים ימימה. הבוקר היא הודיעה בתגובה לפרסום בכלכליסט כי "תפעל להורדת סעיף זה מחוק ההסדרים", והוסיפה כי "תוביל עבודה למציאת המקום המתאים להקמת שדה תעופה משלים".
לא צריך להיות מומחה פרלמנטרי כדי להבין ש"תוביל עבודה למציאת מקום מתאים", אחרי ש-22 חלופות כבר נמצאו ונבחנו במשך עשרות שנים, פירושו של דבר שהנימב"י (לא בחצר האחורית שלי) יחכה לימים אחרים.
במקום פליק פלאק מרשים, הממשלה שלנו מעדיפה לא לעלות על הקורה הדקה ולא להחליט.
הלוואי שהיה לנו את הזמן. רק השבוע אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר שאלמלא הקורונה, נתב"ג כבר היה קורס. נמל התעופה הבינלאומי הוקם עם קיבולת מקסימלית ל-16 מיליון נוסעים, אלא שכבר בשנת 2019 עברנו את ה-24.8 מיליון ובשנת 2050 הצפי לתנועה של 80 מיליון נוסעים.
אם כבר, במינהל התכנון בכלל בטוחים שמדינת ישראל זקוקה ל-2 שדות תעופה נוספים. אותו מינהל התכנון גם קיים השבוע דיון מיוחד בעניין, במסגרתו נמסר כי תשתיות הכבישים ומסילות הרכבת בנגב כבר ערוכות, מלבד תיקונים קטנים, להקמת שדה התעופה השני – בזמן שחוק ההסדרים בחר דווקא בחלופת רמת דוד.
אבל שרת הפנים אילת שקד – האחראית על מינהל התכנון - מעדיפה בשלב הזה להיות מהאו"ם, ולא לריב חלילה עם השרים האחרים – גנץ או מיכאלי. ולא חשוב שמוסדות התכנון שלה כבר הוציאו עשרות מיליונים על תכנון שתי החלופות המזגזגות, בעוד שרת התחבורה חושבת שאפשר לפתוח מחדש את הדיון. מזל שבינתיים יש קורונה, וגם ככה ראש הממשלה בנט ממליץ לנו לא לטוס לחו"ל. אם לא בגלל המגיפה, אז בגלל שהשדה כבר סתום.