בשביל הבנקים המרכזיים, האינפלציה מנגנת כינור שני

חריגת האינפלציה בארצות הברית לא מקשה על הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, אלא משרתת אותו.

הפד רואה בעליית המחירים עדות להתאוששות כלכלית, וזה חשוב יותר מחריגה של חצי אחוז עד אחוז מהצפי.

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב | צילום: איי אף פי

לדעתי, יותר משהחריגה מעידה על אינפלציה גבוהה מדי, היא מעידה על קושי לתת תחזיות אינפלציה בתקופת מעבר.

הפדרל ריזרב, בנק ישראל ובנקים מרכזיים נוספים בעולם עוברים לחשוב במונחים של אינפלציה גבוהה יותר, גם ברמת היעד לטווח הבינוני והארוך.

השווקים מבינים זאת היטב, ולא מהיום. לכן מדד יוני הגבוה בארה"ב לא ריגש יותר מדי, לכן שווקי המניות שבו לעלות ולכן תשואות הפדיון על האג"ח הממשלתיות בארה"ב לעשר שנים חזרו לרדת.

לכן גם דברי יו"ר הפד ג'רום פאוול מאתמול לא הפתיעו אותי.

הדרך להעלאת ריבית ונסיגה של ממש ממדיניות ההרחבה הכמותית (שכוללת רכישת אג"ח והזרמת נזילות לשווקים) עוד ארוכה.

האינפלציה מנגנת כיום כינור שני. בראש ובראשונה, שואפים בנקים מרכזיים מודרניים לראות שיפור בשווקי העבודה.

ההתייעלות והקיצוצים שביצעו החברות במשק בתקופת הקורונה, מובילים לכך שייקח זמן רב עד לשיפור ניכר בשווקי העבודה.

גם גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית ו-OECD שמים דגש על הנושא התעסוקתי וקוראים לממשלות בעולם לתעדף אותו.

לכן, בניגוד לעבר, הקשר בין חריגות כלפי מעלה מתחזיות האינפלציה לבין תגובות או אמירות מרסנות של הבנקים המרכזיים נחלש מאוד.

להערכתי, כך יהיה גם כאן בישראל. אנחנו נהיה חלק מתופעה כלל עולמית בהקשר זה.

ולסיום, הפד לא מסתכל על מדד המחירים לצרכן אלא על מדד המחירים של הוצאות משקי הבית (personal consumer expenditures). מדד זה עדיין לא מצביע על עלייה חדה כל כך כמו מדד המחירים לצרכן בארה"ב, מה שמהווה סיבה נוספת לכך שהפד יוכל להמתין עם החמרת המדיניות.

יחד עם דוחות כספיים שהחלו להתפרסם ונראים לא רע, השווקים עשויים לקבל דחיפה נוספת להמשך העליות.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות