משבר האקלים כבר אינו מושג תיאורטי. הוא כאן ועכשיו

זה לא משוגע, זה לא חריג, זה לא בלתי צפוי. מזג האוויר הקיצוני ששוטף את העולם בשבועות האחרונים – גל חום קיצוני בממדים היסטוריים בארה"ב ובקנדה, שיטפונות קטלניים באירופה, גל חום ארוך במיוחד כאן בישראל, שריפות ענק בסיביר – הוא לא "משוגע", כפי שכונה בכמה כלי תקשורת בישראל ובחו"ל. הוא עושה בדיוק את מה שצפו מדענים שיעשה, את מה שהם מזהירים מפניו כבר שנים. הוא לא איבד את העשתונות סתם כך. הוא מגיב ישירות אלינו, למשבר האקלים שאנחנו כאנושות יצרנו באמצעות פליטות מאסיביות של גזי חממה לאורך עשרות שנים. וזה מה שהוא ימשיך לעשות אם לא נשנה את ההתנהגות שלנו, ומהר.

יותר מ-165 איש כבר נהרגו בשיטפונות הפתע האדירים בגרמניה ובלגיה, ועם עוד רבים נעדרים המספר צפוי להמשיך ולעלות בימים ובשבועות הקרובים. אף שקשה לייחס אירוע ספציפי זה או אחר למשבר האקלים, מדענים מזהירים במשך שנים שההתחממות הגלובלית מעלה את הסבירות להתרחשות של אירועי קיצון דוגמת זה. באיחוד האירופי, שם הציגו השבוע תוכנית שאפתנית להפסקה משמעותית של שימוש בדלקי מאובנים בתשע השנים הקרובות במטרה להגיע לאיפוס פליטות מלא עד 2050, לא מתעלמים מהקשר המובהק.

נשיאת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, אמרה אתמול שהשיטפונות הם אינדיקציה מובהקת להשפעות שינוי האקלים: "המדע אומר לנו שהעוצמה והאורך של האירועים הם סימן מובהק שלל שינוי אקלים. זה מדגיש את הדחיפות של הצורך בפעולה".

השיטפון בגרמניה | אי פי איי

הגורמים לשיטפונות מורכבים ומגוונים, וקישור של שיטפון אחד ספציפי למשבר האקלים דורש ניתוח מורכב. אבל שינוי האקלים העולמי הופך את תנאי היסוד שדרושים לקיום שיטפונות כאלו, דוגמת כמויות גשם גדולות יותר בזמן קצר יותר, לסבירים הרבה יותר. זאת, מכיוון שהעלייה העולמית בטמפרטורות מאפשרת לאוויר להחזיק יותר מים, ואז להוריד אותם בכמות גדולה יותר. "רק אם ננקוט פעולה נגד שינוי אקלים נוכל להגביל אירועים כמו זה", אמר נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטניימאייר.

העתיד גם הוא לא מבטיח בחזית זו. לפי מחקר של נאס"א, אם לא תוגבל פליטת גזי החממה, החל מאמצע העשור הבא צפויה ארה"ב לחוות עלייה "דרמטית" במספר השיטפונות וההצפות לאורך החופים שלא נגרמים כתוצאה מירידת גשמים פתאומית אלא מגורמים כמו גאות חזקה במיוחד (מה שמכונה "שיטפונות יום שמשי").  זאת, כתוצאה משילוב בין המשך עליית גובה פני הים ומחזור ירחי שמביא לגאות גבוהה יותר. שיטפונות אלו יהיו גם חזקים יותר ויחצו את הסף של אמצעי הגנה קיימים בתדירות גבוהה יותר. הם גם יימשכו יותר זמן, במקבצים באורך חודש או יותר.

"אזורים נמוכים קרובים לגובה פני הים נמצאים בסיכון הולך וגובר ויסבלו משיטפונות מוגברים, והמצב רק ילך וידרדר", כתב מנהל נאס"א, ביל נלסון, בהודעה לעיתונות. "השילוב בין כוח הכבידה של הירח, עלייה בגובה פני הים ושינוי אקלים ימשיך להחריף את השיטפונות לאורך החופים בארה"ב ובשאר העולם".

השיטפונות הם לא הדוגמה היחידה למזג אוויר קיצוני שקשור למשבר האקלים. ימים קודם לכן, הצבא הרוסי שיגר להק של מטוסים לכיבוי שריפות ענק שמבעירות את סיביר, שם נרשמו באזורים בקרבת החוג הארקטי טמפרטורות היסטוריות של קרוב ל-35 מעלות. עוד קודם לכן, גל חום במערב ארה"ב וקנדה הביא לאזורים קרירים בשגרה טמפרטורות של 45 מעלות, ומאות הרוגים. ובסוף השבוע הנוכחי נערכו בצפון הרי הרוקי לגל חום נוסף, בשעה ששריפות ענק השתוללו ב-12 מדינות בארה"ב.

החוט המקשר בין אסונות אלו, פרט למשבר האקלים, הוא פגיעתם הרחבה והעצמתית במדינות מערביות ועשירות. בניגוד לאירועי קיצון שפוגעים במדינות מתפתחות או מוחלשות, וזוכים לכותרות בולטות אך במהרה נמוגים מהזיכרון הקולקטיבי, האירועים המרכזיים פוגעים בלב המדינות המשפיעות בעולם, שהן גם האחראיות המרכזיות למשבר האקלים. התוצאה יכולה, או לפחות צריכה להיות, פעולה נחושה יותר לצמצום פליטות גזי חממה והערכות למשבר האקלים, בין השאר באמצעות מתן סיוע כספי נדיב למדינות עניות. "האסונות המתגברים פוגעים עכשיו במדינות עשירות", אמרה ל"ניו יורק טיימס" אולקה קלקר, מנהלת האקלים בסניף ההודי של World Resources Institute. "הדבר מוכיח שמדינות מתפתחות שביקשו מהעולם סיוע במלחמה במשבר האקלים לא סתם קראו 'זאב זאב".

השריפות באוסטרליה | צילום: איי אף פי

האירועים העדכניים, שהם לא האחרונים, שבים ומדגישים בעוצמה חדשה את מה שהיה צריך להיות כבר מובן מאליו בעקבות השריפות באוסטרליה לפני שנה וחצי, השריפות במערב ארה"ב בשנה שעברה או מספר רב של אסונות אחרים שנגרמו מאירועי קיצון: משבר האקלים כבר אינו מושג תיאורטי. הוא כאן ועכשיו, מורגש מסביבנו בכל רגע ורגע, לעתים בגל חום מתמשך, לעתים באסון בזק קיצוני.

זה לא מזג אוויר משוגע, משהו בלתי צפוי שלא יכולנו לחזות ולא היתה לנו שום דרך להיערך אליו. מזג האוויר מתנהג בדיוק כמו שהוא אמור להתנהג, בהתאם למודלים שמדענים יצרו ופרסמו כבר לפני שנים ועשורים. מודלים שמספרים לנו עכשיו שהמצב הנוכחי הוא לא תחנה סופית, אלא יעד ביניים בהליך מאיץ של החרפה והקצנה. הליך שנמצא לחלוטין בשליטתנו, ושיש לנו עדיין הזדמנות להשפיע עליו, להאט אותו ואולי אפילו למתן אותו, באמצעות צעדים דרסטיים לצמצום פליטות גזי חממה. אבל אנחנו חייבים לפעול מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי והרכבת תרד מהמסילה ואנו נאבד כל שליטה.