בנט, איך המשק ידביק את הקטר

בשבועות האחרונים נראה שאם מישהו רוצה להתחיל מלחמה ברשת, כל מה שהוא צריך לעשות זה לפרסם פוסט שמבקר את תנאי השכר בהייטק הישראלי. האחרון שעשה זאת היה מנכ״ל חברת זיהוי הפנים אניוויז׳ן. אבי גולן קרא מעל עמוד הלינקדאין שלו לעמיתיו המנכ״לים ״לעצור את הטירוף״ ולהתאחד למען שכר נמוך יותר.

גולן, שהחברה שהוא מוביל סיימה סבב גיוס של 235 מיליון דולר ונמצאת בעיצומו של גיוס עובדים מאסיבי, בוודאי מתוסכל מהתחרות הקשה על כוח אדם בהייטק הישראלי. אבל מלבד העובדה שהוא לא הזכיר בדבריו אם בכוונתו לספוג קיצוץ שכר בעצמו, גולן גם לא נקב בטווח שמהווה לדעתו שכר ״שפוי״ או הסביר אילו הטבות כדאי לבטל, אם מדובר בסבסוד ארוחות הצהריים או באופציות שמקבלים העובדים. הסיבה, לדידו של גולן, היא דווקא ציונית: העלות הגבוהה של העסקה בישראל גורמת לחברות רבות לנדוד לחו״ל ולחפש שם עובדים זולים יותר.

הנפקת איירון סורס בניו יורק | צילום מסך: יוטיוב

חברות הטכנולוגיה הישראליות נהנות מהיקף גיוסים חסר תקדים, ששובר שיאים בכל רבעון מחדש. מיליארדי דולרים זרמו מאז תחילת השנה לחברות מקומיות, וכעת עולה השאלה כיצד לנצל אותם. שיתוף העובדים בהצלחה צריך להיות עדיפות ראשונה עבור חברות שגייסו סכום גדול. 

המשכורות בהייטק נראות חסרות פרופורציה, אבל העלייה ביוקר המחיה בישראל מדביקה את הפערים. יותר מכך, ההסתנוורות מההצלחות של ההייטק מסתירה את האמת. זה טוב שבממשלה מתמקדים בקידום ההייטק, אך גם אם התוכנית השאפתנית של בנט להגדיל את עובדי ההייטק ל־15% מהשכירים במשק תצליח, ישראל היא עדיין כלכלה דואלית שבה סקטור אחד נוסק ושאר המשק נותר מאחור. אסור לבנט לשכוח את 85% האחרים שחוסים בצל שמטיל היום ההייטק. תפקידם של מנכ״לים כמו גולן לדאוג שהעובדים שלהם יהנו מהצלחת החברה, תפקידה של הממשלה לדאוג שגם מי שאינו מועסק במגזר הזה ייהנה מההצלחה שלו.