קידוח הניסיון לא נראה באופק: הרווח של עידן עופר הוא ההפסד של יצחק תשובה ודלק קידוחים

הביקוש הגובר לתובלה ימית מקשה במציאת מקום פנוי במכולות, דוחף את המחירים כלפי מעלה ומעניק רוח גבית לחברות הספנות, בהן צים שבשליטת עידן עופר. מנגד, מצב זה יוצר בעיות עבור חברות רבות אחרות. שותפות חיפושי הנפט גלוב אקספלוריישן (20%) דיווחה היום על תקלה: אס.או.איי אנרג'י (SOA Energy), המפעילה של קידוח הניסיון ברישיון אופק חדש שבו היא שותפה (45%), עדכנה כי חלק מהציוד הדרוש לה כדי לבצע את הקידוח, שהיה אמור להגיע לארץ בשבוע שעבר, מתעכב משום שחברת הספנות שהיתה אמורה להביא אותו מרומניה לא עומדת בעומס הביקושים. 

משום כך, הקידוח שאמור היה להתחיל בשבוע שעבר, אחרי שורת עיכובים קודמים, יתעכב פעם נוספת. עם זאת, השותפות דיווחה כי מפעילת הקידוח איתרה חברה אחרת שתוכל להוביל את הציוד, ובמקביל נבחנת אפשרות להשתמש בציוד חלופי כדי לקדם את הקידוח במהירות האפשרית. השותפות כתבה בדיווח שתעדכן לכשיהיה בידיה מידע נוסף.

רישיון אופק חדש, שניתן ב־2017, משתרע על שטח של 350 קמ"ר בשפלה. פרט לגלוב אקספלוריישן, מחזיק בו גם סעיד סרסור (45%) באמצעות SOA, קפיטל פוינט (10%) ודלק קידוחים (25%) שבשליטת יצחק תשובה, שרכשה ב־2019 חלק מאחזקתה של SOA. מכיוון שעבור דלק קידוחים, שמחזיקה גם במאגר הענק לווייתן, האחזקה באופק חדש אינה מהותית, היא גם לא נדרשת לדווח על האירוע.

זה לא העיכוב הראשון שמתרחש במסגרת הרישיון של אופק חדש. למעשה, הרישיון היה אמור לפקוע ביוני האחרון, אולם בשל משבר הקורונה התרחשו עיכובים בתוכנית העבודה, ולכן הוגשה בקשה לממונה על הנפט במשרד האנרגיה להאריך את תוקף הרישיון. הממונה האריך את תוקף הרישיון בשלוש שנים. במרץ השנה עדכנה השותפות כי תחילת הקידוח תלויה בפתיחת התנועה האווירית לכניסת מומחים זרים לישראל, בעיקר מרומניה, אנגליה והולנד. אז נמסר עוד כי גם חסימת תעלת סואץ למשך כשבוע שאירעה לפני כ־4 חודשים עשויה לשבש את מועדי התובלה הימיים.

בחודש מאי קיבלה השותפות ממשרד האנרגיה אישור להארכת הרישיון אופק ולדחיית תחילת מבחני ההפקה ל־1 ביוני 2021, וביוני היא שבה וביקשה ממשרד האנרגיה לאשר עיכוב נוסף עד 6 ביולי, אז עדכנה שהעבודות יחלו בשבוע שלאחר מכן. בדיווח היום לא נמסר צפי לתחילת העבודות, אך נמסר כי נבחנות האפשרויות כדי שהמבחנים יתחילו "מוקדם ככל הניתן".

כאמור, מי שנהנות מהעומס והביקוש לתובלה ימית הן חברות הספנות. החברה הישראלית הבולטת בתחום היא צים, שבשליטת עידן עופר. צים, שידעה בעבר הסדרי חוב גדולים, הונפקה בסוף ינואר בניו יורק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. חברת הספנות גייסה בהנפקה 200 מיליון דולר והחלה להיסחר לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. מאז ההנפקה שווייה של צים זינק פי יותר מ־3, לשווי נוכחי של 4.4 מיליארד דולר, כשמוקדם יותר היא חצתה גם את רף השווי של 5 מיליארד דולר.

יצחק תשובה, סעיד סרסור | צילומים: אייל טואג, קבוצת יוניבין

מאז ההנפקה, ובחסות העלייה במחירי התובלה הימית נוכח הביקוש, צים גם הציגה רבעון ראשון שובר שיאים - עם רווח נקי של 590 מיליון דולר — יותר מבכל 2020 שהיתה בעצמה שנת שיא, וזאת לעומת הפסד של 12 מיליון דולר בשנת 2019 כולה. את 2020 סיימה צים עם רווח נקי של 524 מיליון דולר. אילו צים היתה נסחרת בתל אביב, הרווח הזה היה השלישי בגובהו בבורסה, כשרק הבנקים הפועלים ולאומי מציגים רווח גבוה יותר, ותוך שחברת הספנות מותירה אבק לכל החברות הריאליות האחרות באחוזת בית.