אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שירות התעסוקה מציע: קצבת ביניים שתאפשר קיום בכבוד למובטל צילום: באדיבות שירות התעסוקה

ניתוח כלכליסט

שירות התעסוקה מציע: קצבת ביניים שתאפשר קיום בכבוד למובטל

הדו"ח השנתי של שירות התעסוקה לא מנבא טובות: 350 אלף ישראלים יישארו מובטלים (8.5%), האבטלה תשוב לרמות של ערב המשבר רק בשנת 2025, והפערים בשוק העבודה יתרחבו. האצבע המאשימה מופנית למדיניות החל"ת שנקטה הממשלה במשבר

19.07.2021, 06:54 | שחר אילן

תחזית האבטלה של שירות התעסוקה קודרת. השירות צופה שישראל תחזור לשיעורי אבטלה רגילים רק ב־2024 או ב־2025. השירות מעריך שבישראל יישארו 350-300 אלף מובטלים שיתקשו לחזור לעבודה, חלקם הגדול ערבים, חרדים ואנשי פריפריה. מה שמאפיין רבים מהם הוא כישורים דיגיטליים נמוכים. השירות, הכפוף למשרד הכלכלה, גם קובע שמדיניות הממשלה היא גורם מרכזי לאבטלה הקשה. זאת, הן משום שלא דאגה להחזרה מהירה של עובדים לאחר הסגרים, והן בשל ההארכה של דמי האבטלה. כך עולה מדו"ח שירות התעסוקה לסיכום שנת 2020 שמתפרסם היום וכולל גם שורת תחזיות והמלצות לעתיד.

קראו עוד בכלכליסט:

1. החזרה לשגרה - הרבה אחרי מדינות ה־OECD

דו"ח התעסוקה השנתי של ארגון ה־OECD, שפורסם לפני כשבועיים, כלל כבר הוא בשורה מרה לכלכלת ישראל, שלפיה שוק העבודה המקומי יהיה האחרון להתאושש ממשבר הקורונה מבין מדינות הארגון. לפי הדו"ח, ייקח לשיעור התעסוקה בישראל 5.25 שנים מתחילת המשבר (מרץ 2020) לשוב לרמתו הקודמת. כלומר, זה לא יקרה לפני 2025. זהו טווח הזמן הארוך ביותר מבין כל הכלכלות המערביות. הממוצע בקרב הכלכלות המפותחות עומד על 3.75 שנים, במשקים האירופיים שיעור התעסוקה צפוי לשוב לרמתו ערב המשבר כבר לקראת סוף השנה הבאה. סיבה מרכזית לכך היא המדיניות של ממשלת ישראל שעודדה את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת ויצרה ניתוק ביניהם.

מתברר שגם התחזית של שירות התעסוקה הישראלי לא מבשרת טובות. סמנכ"ל המחקר והתכנון של שירות התעסוקה ד"ר אופיר פינטו מעריך שישראל תחזור מהרמה הנוכחית של 8.5% לרמה נמוכה של 4%-3% אבטלה, שאיתה נכנסה למשבר הקורונה, רק ב־2025-2024. זאת בגלל שישראל מסיימת את החלק הזה של משבר הקורונה עם מספר גדול במיוחד של 350 אלף מובטלים שמתקשים לחזור לעבודה.

מנהל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה ד”ר גל זהר מסביר שניסיון המשברים הכלכליים בישראל מתחילת המאה מלמד שלוקח לשוק העבודה בין ארבע לשמונה שנים לחזור לעצמו. מנקודת מבט זו התחזית של 2025 היא אופטימית. זהר מסביר שהסיבה לכך היא שצד העובדים אמנם נפגע מאוד בקורונה, אבל בניגוד למשברים קודמים צד המעסיקים נפגע הרבה פחות. 

2. מעסיקים נרתעים מקבלת מובטלים ותיקים

אחרי הסגר השלישי והחיסונים ההמוניים נרשמה ירידה גדולה באבטלה, והיא צפויה להתחדש החודש בעקבות סיום דמי האבטלה בסוף יוני. אבל זהר צופה שהיא תיעצר וישראל תישאר עם רמה גבוהה של מובטלים שחלקם לא יהיו רשומים בשירות התעסוקה, כי לא יהיו זכאים לדמי אבטלה. עדות אחת לעוצמת הבעיה היא שלאורך כל המשבר הלך וגדל מספר דורשי העבודה ללא מעסיק (כלומר לא בחל"ת) שאין להם מקום עבודה לחזור אליו, מ־234 אלף ביוני שעבר ל־354 אלף בפברואר האחרון. כמובן, למי שנמצא בחל"ת יש תקווה שיוכל לחזור למעסיק המקורי. מי שפוטר צריך למצוא עבודה חדשה. עוד נתון שמביא הדו"ח ומעיד על עוצמת הבעיה הוא ש־244 אלף, שהם 26% ממובטלי הסגר הראשון, נשארו מחוץ למעגל התעסוקה יותר מעשרה חודשים. אבטלה ממושכת איננה רק בעיה כלכלית. ככל שהיא נמשכת, גובר הקושי של המובטל למצוא עבודה. זאת, בין היתר בגלל שמעסיקים נרתעים מלקבל לעבודה מי שנמצא זמן רב באבטלה. שכרם של מובטלים ארוכי טווח נפגע לטווח של 15 ו־20 שנה. מחקרים מראים שאפילו הישגיהם בלימודים  של הילדים של מי שמובטל לאורך זמן נפגעים.

 ,   ,

הבעיה של אבטלה ארוכת טווח חזקה במיוחד במגזרים הערבי והחרדי. 65% מהמובטלים הערבים היו בפברואר באבטלה של יותר מחצי שנה ו־54% מהחרדים, לעומת 50% אצל היהודים הלא חרדים. מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אומר ש"השוליים החלשים הלכו והתרחבו והתרחקו עוד יותר משוק העבודה".

3. הפערים בשוק העבודה מתרחבים אחרי משבר הקורונה

"ניתן לפלח את שוק העבודה הישראלי לשתי קבוצות עיקריות", קובע הדו"ח של שירות התעסוקה, "מחד, בעלי הכנסה גבוהה יחסית וכאלה העובדים במקומות עבודה ציבוריים ומאורגנים כמעט ולא נפגעו מהמשבר. רבים מחברי הקבוצה הזו אף הגדילו את הכנסתם בתקופה זו. מאידך, קבוצה גדולה יותר של מרוויחי שכר נמוך ושל עובדים במקומות פחות מאורגנים ויציבים, אשר חבריה התייצבו בהיקפים גדולים יותר בשירות התעסוקה. אחד מביטויי הפילוח הריבודי של דורשי העבודה ניכר בירידת שכרם הממוצע של דורשי העבודה. מרוויחי השכר הנמוך נרשמו בהיקפים גדולים יותר ממרוויחי השכר הגבוה".

בשירות התעסוקה ממליצים להנהיג קצבת ביניים חדשה בין קצבאות הקיום לדמי האבטלה. הקצבה החדשה תהיה נמוכה מדמי אבטלה ותהיה מוגבלת בזמן. לכן לא תעודד להישאר באבטלה ותמנע פנייה לקצבאות סוציאליות

בעשור האחרון היה צמצום מסוים בעוני ובאי־השוויון בישראל. בעוני אמנם ישראל עדיין מתחרה על המקום הראשון בין המדינות המפותחות, אבל באי־שוויון היא אפילו התרחקה כמה מקומות מהתחתית. זהר צופה עכשיו החמרה. זה לא קרה בדו"ח העוני האחרון פשוט בגלל קצבאות הקורונה הנדיבות ובגלל השכר הממוצע שכל כך עלה והעלה מלאכותית את קו העוני. "הפערים בשוק העבודה מתרחבים", אומר זהר. "מרוויחי משכורות נמוכות נפגעו יותר במשבר. השוק רץ קדימה, ואם לא יעבדו שנה הם יחזרו בשכר קצת יותר נמוך. זה שהעוני לא עלה בדו"ח האחרון זה מצב זמני".

4. החלטות הממשלה במשבר העצימו את בעיית האבטלה

שירות התעסוקה לא מותיר מקום לספק כי מדיניות הממשלה היא אחת הסיבות שנשארנו עם בעיה לאומית של כל כך הרבה מובטלים ושהמצב בישראל גרוע בהרבה מאשר במדינות מפותחות אחרות. זהר מסביר שברגע שאנשים נפלטים משוק העבודה ולו לזמן קצר קיים חשש שלא יצליחו לחזור. בסגר הראשון כזכור נפלטו כמיליון איש. הדו"ח קובע ש"חשש זה הודגש על ידי שירות התעסוקה לאורך כל השנה האחרונה. צעדי מדיניות מדויקים יותר היו יכולים להקטין באופן משמעותי את ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על שוק העבודה".

זהר אומר ש"חלק גדול מהאנשים יכלו לחזור לעבודה וזה לא נעשה. החזקים חזרו לעבודה מהר, והבעיה היא החלשים. ברגע שהסתיים הסגר, היה צריך לסייע בהחזרת האנשים לעבודה ולא לאפשר להם להיתקע באבטלה". אמצעי אפשרי לכך היה יכול להיות החלטה להחזיר כל מי שבחל"ת לעבודה. 

מכשיר התייצבומט. שירות התעסוקה ממליץ להתנות תשלום דמי אבטלה בחובת התייצבות, צילום: באדיבות שירות התעסוקה מכשיר התייצבומט. שירות התעסוקה ממליץ להתנות תשלום דמי אבטלה בחובת התייצבות | צילום: באדיבות שירות התעסוקה מכשיר התייצבומט. שירות התעסוקה ממליץ להתנות תשלום דמי אבטלה בחובת התייצבות, צילום: באדיבות שירות התעסוקה

עוד ביקורת שהשירות משמיע כבר חודשים רבים היא על שהבטחת דמי האבטלה עד סוף יוני עודדה אנשים עם הכנסות נמוכות להישאר באבטלה, ולמעשה בלמה את החזרה לעבודה בקיץ 2020.

5. מיומנויות דיגיטליות הן הכרחיות להשתלבות בעולם העבודה

שירות התעסוקה פיתח מדד חדש לאפיון המובטלים לפי כמות החסמים שעומדים בפניהם לחזרה לשוק העבודה. בין החסמים: גיל, אזור מגורים, היעדר מיומנויות, ילדים תלויים. ממוצע החסמים הארצי עמד בסוף 2020 על 1.6. אבל למובטלים שנה ומעלה יש 2.8 חסמים בממוצע. 

שירות התעסוקה לא מותיר מקום לספק כי מדיניות הממשלה במשבר היא אחת הסיבות שנשארנו עם בעיה לאומית של אבטלה. "צעדי מדיניות מדויקים יותר היו יכולים להקטין באופן משמעותי את ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על שוק העבודה", נכתב בדו"ח

למובטלים מבוגרים בני 51 ומעלה יש 2.3 חסמים וכך גם לערבים. לחרדים 2.1 חסמים בממוצע, למובטלים מהצפון 2 ולמובטלים מהדרום 1.8. למחצית מהמובטלים היו שני חסמים ומעלה, מתוכם ל־30% היו שני חסמים, ל־14% היו שלושה ול־6% היו ארבעה חסמים ומעלה.

שוק העבודה היה צפוי להשתנות במהלך העשור הנוכחי ולדרוש יותר ויותר מיומנויות דיגיטליות. הסגרים בתקופת הקורונה גרמו לכך שהשינוי התרחש במהירות גדולה בתוך חצי שנה. הדו"ח קובע שעובדים חסרי מיומנויות דיגיטליות "עלולים להיפלט ממעגל העבודה". המשבר חשף פערים גדולים בין קבוצות אוכלוסייה גם בתחום זה.

כך, למשל, 61% מהמובטלים בחברה הערבית בני 51 ומעלה הם חסרי מיומנות דיגיטלית לעומת 41% מהחברה החרדית ו־30% בלבד מהיהודים הלא חרדים. פער דומה בין ערבים לשאר האוכלוסייה התגלה גם בין הצעירים עד גיל 34. 49% מהצעירים הערבים נעדרי מיומנויות דיגיטליות לעומת 35% מהחרדים ו־31% מהיהודים הלא חרדים. המחסור במיומנויות דיגיטליות יוצר קושי משמעותי לחזור לעבודה ללא הכשרה מקצועית.

6. קשה להיחלץ ממעגל הקצבאות אחרי שנכנסים אליו

שירות התעסוקה מפרט שתי המלצות לשינוי במדיניות ביחס למובטלים. אחת מהן היא לחזור למדיניות שמתנה תשלום דמי אבטלה בחובת התייצבות וניסיון למצוא עבודה. השירות טוען ש"הדרך האפקטיבית ביותר, ובמידה רבה היחידה, להבטיח קישוריות לשוק העבודה היא בשילוב דורשי העבודה בתוכניות אקטיבציה באופן מנדטורי ולא וולונטרי. הקצבה תותנה בהתייצבות תקופתית עם מתאם השמה".

סמנכ"ל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה אופיר פינטו. המובטלים מתקשים לחזור לעבודה, צילום: באדיבות דוברות שירות התעסוקה סמנכ"ל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה אופיר פינטו. המובטלים מתקשים לחזור לעבודה | צילום: באדיבות דוברות שירות התעסוקה סמנכ"ל מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה אופיר פינטו. המובטלים מתקשים לחזור לעבודה, צילום: באדיבות דוברות שירות התעסוקה

זהר אומר שב־30 השנים האחרונות המגמה של הקשחת התנאים לדמי אבטלה הלכה וגברה במדינות המפותחות. לדבריו, זו הדרך להבטיח שאנשים לא יישארו לאורך זמן באבטלה. הסיכויים ליישום ההמלצה הזו ילכו ויגברו ככל שהאבטלה הקשה תימשך.

עם סיום הארכות דמי האבטלה בסוף יוני הציפייה היא שיוגשו תביעות רבות מאוד לקצבת הבטחת הכנסה או לקצבת נכות. קצבת הבטחת ההכנסה היא חגורת הביטחון הכלכלית האחרונה שמציעה מדינת ישראל למובטלים. מדובר בקצבה נמוכה מאוד, פחות מ־3,000 שקל לזוג עם שני ילדים. הסכום הזה אינו מאפשר חיים בכבוד. אופציה אחרת למי שסובל מבעיות בריאות היא לנסות לקבל קצבת נכות של 3,500 שקל.

הבעיה היא שכמו אבטלה ארוכת טווח, גם כניסה למעגל קצבאות הקיום היא מהלך שקשה מאוד להיחלץ ממנו ולחזור לעבודה. לכן, בשירות התעסוקה ממליצים להנהיג קצבת ביניים חדשה שתמוקם בין קצבאות הקיום לדמי האבטלה. הקצבה החדשה תהיה נמוכה מדמי אבטלה ותהיה מוגבלת בזמן. לכן, כך סבורים בשירות, היא לא תעודד להישאר באבטלה ותמנע פנייה לקצבאות סוציאליות. הסיכויים שהאוצר יסכים למהלך לא נראים גבוהים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות