לירז צ'רכי | צילום: שרבן לופו
מה השאלה?
לירז צ'רכי: "אני שרה למען מי ששותקות"
הזמרת והשחקנית ויתרה על פסטיגלים בשביל האמת שלה, אוהבת להוציא כסף על דיקור, משתוקקת שתהיה לה מרי פופינס פרטית משלה, ולא, היא לא תחזור לעונה הבאה של "טהרן"
איפה אנחנו תופסים אותך?
"פיזרתי את בנותיי בגן ובקייטנה ואני בדרך לאסוף מזוודות לטיסה, ואז לפסיכולוגית שלי, ולחזרות. ימים לפני טיסה תמיד עמוסים".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"אני שותה שחור עם הל וחלב שקדים בבוקר בבית. בדרך כלל אני שותה אותו כבר קר כי תום (אבני — בעלה מנ"ש) יוצא לפני והוא משאיר לי. אבל זה עדיין טעים".
קראו עוד בכלכליסט:
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
“עם הזמרת האיראנית גוגוש, שהיא אייקון כמו פיירוז ואום כולתום. היא דמות להערצה והשראה שלי והיא תמונת ניצחון גדולה למה שקורה וקרה באיראן ובבית הפרטי שלי: כשהתחילה המהפכה האסלאמית, אסרו על הנשים לשיר והיא עזבה לארה"ב והתחילה להופיע בעולם. יש לה משהו במיתרי הקול ששובר כל מוסכמה איראנית: היא לא עדינה, היא נועזת, נשית, חצופה ויש לה אומץ. הייתי רוצה לשאול אותה מה המנוע שלה? מאיפה היה לה האומץ? גם לגדול בבית פרסי בישראל, אפילו להורים די ליברלים, זה לא קל. התרבות של הנשים והילדים מאוד ספציפית, קפואה ושתוקה. זה משהו בדנ"א. כילדה היו לי שני מצבים: לשיר או לשתוק. בחוץ הייתי חופשיה ומצחיקה ובבית הכנסתי את עצמי לדפוס של להיות פרסייה".
על מה את עובדת עכשיו?
"היה אמור לצאת לי אלבום עם תחילת הקורונה והלייבל נסגר. אז חתמתי בלייבל אחר והוצאתי את האלבום Zan (אשה בפרסית) וכל ההפצה התקיימה באופן וירטואלי. האלבום נכתב בהשראת הנשים השתוקות באיראן, בשבילן ואיתן. הקלטנו יחד אלבום מחתרתי מאוד, היה אולפן בתל אביב ובטהראן. האיראנים מאוד סקרנים ורוצים לבקר פה ושולחים אהבה בכמויות שלא יכולתי לדמיין. השבוע אני יוצאת לסיבוב הופעות באירופה ובארה"ב. בנוסף אני מובילה קמפיינים לאחלה של שטראוס ולחברת הקוסמטיקה ביופור. חוץ מזה, אנשים עוד שואלים אם אהיה בעונה השנייה של 'טהרן', אף על פי שהרגו אותי שם".
מה השריטה שלך?
"אני קונטרול פריק ברמות, אני צריכה להיות בשליטה על כל מה שאני עושה, כולל עריכה, צילום, גרפיקות, תשלומים וטיסות. זה סיוט כי לפעמים בא לי רק להתמקד באמנות. אני לומדת לקבל עזרה ולשחרר שליטה במקומות מסוימים".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
“תום הוא הוא האוניברסיטה שלי. שנינו עזבנו עולמות מיינסטרים מאוד מצליחים של טלנובלות ופסטיגלים כי זה פחות נגע באמת האמנותית שלנו. היו מצבים שפזלתי הצידה ותום אמר 'תתמקדי ותשקיעי במשהו אחד'. אם עושים את זה, הקהל רוצה את זה ונדבק".
איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
"עברנו ליפו ואחד הקריטריונים בחיפוש דירה היה אם יהיה בה כיף בשישי בצהריים. אני אוהבת לבשל: ריח של אוכל טעים זה משהו שעבר מהבית, אז אני מכינה עם הבנות שלי את הבית לשבת, משמיעה תקליטים, ויש לי שזלונג שהוא החבר שלי ואני מתפרסת עליו".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"ברור שתום. שיחקתי בסצנות אינטימיות עם כוכבי־על בארץ ובעולם, אני מסתובבת בפסטיבלים עם אנשים הורסים ברמות, אבל אין ולא יהיה כמו תום".
למי את מתגעגעת?
"לסבתא שלי רחל שהיא השראה מטורפת. היא התארסה בגיל 11 וחצי, התחתנה בגיל 13, הגיעה מאיראן עם שמונה ילדים וגידלה אותם כמו לביאה בשמחת לב למרות הרבה קשיים, ותמיד אצילית ויפה ושמחה. כל פעם שרוחי נשברת, אני אומרת שאין לי זכות בכלל".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"הייתי רוצה לגור בחו"ל כמה שנים, ואני מאוד אוהבת את המדבר. לוס אנג'לס זה מקום שיש בו אוויר מדברי וים אז לא אכפת לי כמה שנים בשביל המוזיקה, המשחק והכיף. אבל רק אם זה בא בקלות".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
“על אוכל. אנחנו מאוד אוהבים מסעדות טובות. וגם על דיקור, חמאם וטיפולי גוף. אני פחות בשופינג".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"לשחרר יותר מהשליטה, לדעת לקבל יותר עזרה ולהגיד 'הלכתי לישון איזה חצי שעה, ביי'".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"יצירת המשפחה שלי. סיימתי זוגיות בגיל 31 ולקחתי בחשבון שאהיה אמא מאוחרת או בכלל לא אז כל יום אומרת 'וואו, זה קרה'".
מה עושה אותך מאושרת?
"שאני חוזרת מהעבודה ורואה שהבנות שלי אוהבות. זה מסמן לי שהצלחתי גם לעשות מה שאני אוהבת וגם שיש אהבה בבית".
מה הכי חסר לך בחיים?
"מרי פופינס כזאת שתסדר ותבשל, אבל בלי שאני אגיד לה, כי לתפעל ולתזמן את זה מתיש אותי".
מה את מחשיבה כנכס הכי יקר שלך?
"נראה לי שאני".
מי האמנים שהשפיעו על היצירה שלך?
"ג'וני מיטשל, ג'ון באאז, פיירוז, שאדיי, גוגוש, מאיר בנאי, יהודית רביץ, אביתר בנאי וכמובן דודה שלי ריטה המדהימה, שהיא השראה ואהבה גדולה וכישרון על חלל".
אם לא היית שחקנית ומוזיקאית מה היית עושה?
"חד־משמעית מטפלת באנשים".