ליברמן בדרך למנות מאות דירקטורים במגזר הציבורי

אחרי הדיון הציבורי הסוער סביב שאלת מינויו של נפתלי בנט לראש ממשלה כשמאחוריו שישה מנדטים בלבד, נושף בעורפו יו”ר ישראל ביתנו שר האוצר אביגדור ליברמן, שביצר אתמול את מעמדו כשר החזק בממשלת השינוי, לאחר שקיבל לאחריותו את רשות החברות — כשגם הוא מחזיק בשבעה מנדטים בלבד. בנוסף לרשות החברות, שחזרה לחיק משרד האוצר אחרי גלות קצרה במשרד הסייבר והדיגיטל של דודוי אמסלם, קיבל ליברמן, בהתאם להסכמים הקואליציוניים גם את האחריות ללשכת הקשר ״נתיב״ שהיתה עד כה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. מדובר בארגון שפועל בקרב יהודים בברית המועצות להידוק הקשר בינם לבין ישראל והוא בעל הסמכות המקצועית הבלעדית לקביעת זכאותם לעלייה. תקציב נתיב לשנת 2020 עמד על 69 מיליון שקל, כש־43% ממנו משמש לתשלום שכר בהיקף של 30.3 מיליון שקל.

הבוונזה: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות משמשת רגולטור ומפקחת על כ־70 חברות ממשלתיות המעסיקות כ־54 אלף עובדים. המשמעות של החזרת רשות החברות הממשלתית למשרד האוצר היא שכל אחד משרי הממשלה שיבקש למנות דירקטורים בחברות שנמצאות בתחום אחריותו נזקק לחתימתו של ליברמן. לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות: נכון ל־1 ביולי 2021 קיימים 449 משרות לא מאוישות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. בנוסף, 34 מקומות של דירקטורים אמורים להתפנות בשלושת החודשים הקרובים. מדובר איפוא במינויים של 483 דירקטורים בתקופה הקרובה. בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת מונו מעט מאוד דירקטורים, כמה עשרות בודדות, בשל סירובו של השר אמסלם להתקדם עם המינויים על רקע קרבות סמכות שניהל עם היועץ המשפטי לממשלה, בשל רצונו לשנות את הרכב נבחרת הדירקטורים.

שר האוצר אביגדור ליברמן | ניב קנטור

מי שישפיע על מינוי הדירקטורים הוא גם המנהל הבא של רשות החברות. המשרה לא מאוישת במינוי קבוע מאז דצמבר 2020, לאחר שהמנהל הקודם ינקי קוינט התמנה למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. יממה לפני פיזור הכנסת בסוף דצמבר 2021 פרסמה נציבות שירות המדינה את תנאי הסף לאיוש התפקיד שהיו מקלים מאוד וגובשו על ידי אמסלם כדי להתאימם לעורכת הדין מיכל רוזנבוים שאותה ביקש למנות לתפקיד. "כלכליסט" חשף בחודש שעבר שבנציבות שירות המדינה מעוניינים לשנות את תנאי הסף, ולהעלות את הדרישות. לא מן הנמנע שהדבר יגרום להגשת עתירה לבג"ץ כדי להותיר את התנאים המקלים שנקבעו בדצמבר 2020.

ליברמן ומי שייבחר לעמוד בראש רשות החברות יעצבו גם את דמותה של נבחרת הדירקטורים שנוסדה על ידי יאיר לפיד כשכיהן כשר אוצר ומנהל רשות החברות דאז אורי יוגב. הנבחרת הציבה קריטריונים מקצועיים שלפיהם נבחרו דירקטורים למאגר וממנו נשלפו למשרות פנויות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. אמסלם ביקש לשנות את הקריטריונים כדי שיוכל לבצע בה מינויים פוליטיים ויוזמתו נבלמה כאמור על ידי היועץ המשפטי לממשלה וסגניתו לשעבר דינה זילבר.

ישראל ביתנו אינה מפלגה שמושתתת על חברי מרכז ומתפקדים והעומד בראשה ונציגיה לכנסת לא נבחרים בפריימריז. ובכל זאת רשות החברות הממשלתיות היא כר פורה למינויים של משרות בשכר, חלקן בכירות ומשפיעות מאוד, שהמתמנים להן נוטים להוקיר תודה לגורם שמינה אותן ולייצר לו שקט תעשייתי בגזרות משמעותיות.

המוציא והמביא באישור התקציב

בעוד 11 ימים תדון הממשלה בהצעת תקציב המדינה לשנים 2021–2022. השרים רעבים לבצע שינויים במשרדיהם, ובשבועות האחרונים הגיע אל לשכת ליברמן מצעד של שרים שביקשו כסף ותמיכה של שר האוצר ברפורמות שונות במשרדיהם. השרים שבקשותיהם נענים לא שוכחים להודות לליברמן.כךלמשל השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) הודתה לליברמן שהסכים להמשיך עם מבצע “שלישי בשלייקס”. שר העבודה מאיר כהן (יש עתיד) קיבל בשבוע שעבר 55 מיליון שקל לצורך הקמת מקלטים חדשים לנשים,תוספת תקנים של עובדות סוציאליות ועוד. בפגישה נכח גם שר החקלאות עודד פורר (ישראל ביתנו) שעמד בראש הוועדה בכנסת לקידום מעמד האישה, וגזר אף הוא קופון פוליטי. בהודעת האוצר על הפגישה צוטט פורר לפני כהן.

מעבר לכך, הפך ליברמן לדמות מפתח בשמירה על שלמות הקואליציה. בשל הרכבה השברירי של הממשלה, שנסמך על תמיכה של רע”מ בראשות מנצור עבאס, התקציבים שיועברו לחברה הערבית הם גורם מפתח בהמשך כהונת הממשלה. רק אתמול אישרה הממשלה הקמת צוות משימה לתיאום ותכלול בין פעולות הממשלה הנוגעות לחברה הערבית. במו"מ הקואליציוני הבטיח לפיד להקצות למעלה מ־50 מיליארד שקל לחברה הערבית בחומש הקרוב. גם תקציב המדינה תלוי כאמור בתמיכתה של רע"מ וליברמן הוא שיקבע בסופו של דבר כמה כסף יוקצה לה לצורך שימור ההסכמים והממשלה.

זאת ועוד: מאחר שלאישור התקציב נדרש רוב של 61 חברי כנסת, ולא ברור אם ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה) יתמוך בהצבעה, בקואליציה מנסים לגייס את תמיכתם של 2 נציגי תע"ל מהרשימה המשותפת בתמורה להקצאת כספים — מהלך שיהיה תלוי גם במשרד האוצר.

שליטה מוחלטת בוועדת הכספים

בלחצו של ליברמן נבחר בשבוע שעבר חבר סיעתו אלכס קושניר כיו"ר ועדת הכספים. מדובר במשרה עוצמתית וחזקה שבה יו"ר הועדה ש"יושב על השיבר" הוא נציגו של שר האוצר. ליברמן יחד עם קושניר יוכל להעביר די בקלות את כל יוזמותיו בוועדת הכספים. נוסף על כך, ישראל ביתנו קיבלה שלוש משרות של חברים ממלאי מקום בוועדת הכספים, נוסף על היו"ר. המשמעות היא ש"על הנייר" יש למפלגה 4 קולות בוועדה מבין 9 חברי הקואליציה. בכנסת אומרים שכך, בנושאים שנויים במחלוקת בוועדה, ליברמן יוכל עקרונית לדרוש את השתתפותם של החברים ממלאי המקום, במקומם של ח"כים אחרים מהקואליציה.

גורמים ממשלתיים מותחים ביקורת על העוצמה הגבוהה שניתנה לליברמן הן בממשלה והן בכנסת. לדעתם כעת הפיקוח הפרלמנטרי של ועדת הכספים על משרד האוצר לוקה בחסר. בשנים האחרונות עמד בראשות ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שסירב לשמש "חותמת גומי" של האוצר. גפני טבע את הביטוי "חוק שנכנס לוועדת הכספים לא זהה לחוק שיוצא ממנו", ודאג לשנות חלק גדול מיוזמות האוצר שהובאו בפני הוועדה. כעת, כשיו"ר הוועדה הוא נציגו של שר האוצר, אין לה "קלף מיקוח" מול שר האוצר וקשה לראות את היו"ר יוצא נגד יוזמת השר.

לראשות ועדת הרפורמות בכנסת מיועדת ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. לוועדה הזו ינתב ליברמן חלק גדול מהרפורמות בחוק ההסדרים והן יקודמו על ידי מלינובסקי.