אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"סגירת נתב"ג משמעה פגיעה בלתי נסבלת בחופש התנועה" צילום: יריב כץ

"סגירת נתב"ג משמעה פגיעה בלתי נסבלת בחופש התנועה"

התורים הארוכים בנמל התעופה הציפו מחדש את האיומים בסגירת השמים. הפרופ' עמוס אדלר אומר לכלכליסט: "הנוסע לברלין והמבקר באילת נמצאים בסיכון זהה, אבל את הראשון קל יותר לעצור". ולגבי הצפיפות? "ביולי 2021 זה לא תירוץ"

20.07.2021, 08:03 | אדריאן פילוט ויובל שדה

״ההתמקדות בנתב"ג היא בבחינת לחפש את הפתרון הקל, מתחת לפנס. לממשלה קל להפנות אצבע מאשימה לנתב״ג ולהטיל עליו מגבלות כי טיסות לחו״ל עדיין נתפסות כמותרות, אז קל להתנפל עליהן וקל להגביל אותן. בפועל מדובר על חופש התנועה והזכות לנוע שהן זכויות בסיסיות בחברה חופשית. כל הגבלה שלהן צריכה להיות מצומצמת ככל שניתן. בכל מקרה, אסור להגביל אותן על ידי שימוש באמצעים דרקוניים״. את הדברים האלה אומר בשיחה עם ״כלכליסט״ פרופ' עמוס אדלר, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית ורופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים איכילוב, ופרופסור בחוג לאפידומיולוגיה באוניברסיטת תל־אביב. "גם ההנחיה הגורפת לכל מי ששב לישראל להיכנס לבידוד למשך יממה היא חסרת סיכוי. היא הופכת חלקים נרחבים בציבור לעבריינים בפוטנציה. צריך ליצור אמצעים שיצמצמו למינימום את הפגיעה בחירויות שלנו״.

קראו עוד בכלכליסט:

זו לא הפעם הראשונה שאדלר נדרש למדיניות הכניסה לישראל מעל דפי עיתון זה. בתחילת מרץ שוחח "כלכליסט" עם 4 מומחים על דרכים לפתיחת נתב״ג – לאחר תקופה ממושכת שבה היו הגבולות בישראל סגורים תוך דיווחים על פוליטיזציה במערך שאישר היתרי כניסה ויציאה לחריגים. "אני לא רוצה להישמע יהיר, אבל לא הרבה השתנה מהותית מאז דיברנו בפעם אחרונה. רוב מה שנכתב אז, נכון גם היום", הוא אומר. אדלר אמר אז כי הופעת הווריאנטים לא תשתנה בעתיד הנראה לעין, ואין תוחלת לעצור בשמם את התנועה הבינלאומית למשך שבועות או חודשים, תוך גרימת נזקים כלכליים עצומים ופגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה. כבר אז הוא דיבר על הצורך להכניס לשימוש בדיקות אנטיגן מהירות עם הנחיתה בישראל.

עומסים בנמל תעופה בן גוריון, צילום: עמית שעל עומסים בנמל תעופה בן גוריון | צילום: עמית שעל עומסים בנמל תעופה בן גוריון, צילום: עמית שעל

״לצערי הרב, שוקלים עכשיו להשתמש בבדיקות כאלה באופן שגוי, כאמצעי להגבלות שלא נכון להטיל אותן, כמו בדיקת ילדים בכניסה למסעדה או להופעה, שהן פעולות יומיומיות. השימוש הזה בטח לא מציאותי״. לדבריו, דווקא שימוש בבדיקות הללו לשבים מחו״ל הוא השימוש הנכון ביותר: "בדיקות מהירות, על מגבלותיהן, יכולות להוות תחליף לדרישה לבידוד של יום לכל השבים מחו"ל. המחשבה שניתן לדרוש בידוד כזה באופן אוניברסלי מציבור כל כך רחב, והעובדה שזה עובר בשיח הציבורי ללא הינד עפעף, הן לא פחות ממטלטלות. הרי ציבור הטסים עבר בדיקת PCR פעמיים – לפני הטיסה ליעד, ולפני הטיסה חזרה לישראל. אחרי הנחיתה דרושה תוצאה מיידית. אחרת, גם אם נוסע ששב מחו״ל הופך חיובי ב־72 השעות מאז עשה את הבדיקה האחרונה, הוא יוצא מנמל התעופה ועושה את דרכו הביתה בלי שנכנס לבידוד. במקום זה, אפשר לעשות בדיקה מהירה, לקבל תוצאה מהירה ולצאת מנתב"ג עם המידע". 

גרמניה לא יותר מסוכנת

בכל הנוגע למדיניות הממשלה מזהה פרופ׳ אדלר חוסר היגיון: "אם ישראלי נוסע לגרמניה למשל, שם רמת התחלואה דומה או אפילו קטנה יותר, מה ההיגיון להטיל מגבלות על השבים משם? הרי בדקו אותו לפני ואחרי הטיסה. אנחנו לא רוצים להיות צפון קוריאה וגם לא אוסטרליה ולא ניו זילנד (שסגרו את הגבולות הרמטית כדי לשמור על אפס הדבקה בקורונה – א״פ). אנחנו רוצים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית. אם יש מדינה שהתחלואה בה גבוהה באופן קיצוני, יש היגיון בהגבלות קשות. אבל אם רמות התחלואה פחותות או דומות, מה ההיגיון? אם מסתכלים על הסיכון עצמו, לנוסע לברלין יש סיכון דומה למי שנוסע לאילת. אבל את הראשון עוצרים כי זה קל״.

מחצית מהנוסעים ב־2019

מה שעורר את השיח על סגירת נתב״ג – כולל אזהרות מפני טיסה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושל מנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש, ומיד אחריהן הצהרות שנתב"ג לא ייסגר מצד שר הבריאות ניצן הורביץ ואש עצמו – הן התמונות של תורים ארוכים וצפופים שמגיעות מנמל התעופה.

בימים האחרונים חל זינוק במספר היוצאים לחו״ל, בין היתר בשל חגיגות חג הקורבן (עיד אל־אדחא) שחלות השבוע והובילו לקפיצה משמעותית במספר היוצאים לחו"ל. בשבוע הקרוב צפויים לנחות ולהמריא מנתב"ג 40-30 אלף נוסעים מדי יום. היעד הנפוץ ביותר הוא טורקיה: רק אתמול יצאו למדינה הכתומה כ־3,700 ישראלים. טורקיה מוגדרת כמדינה בדרגת סיכון של אזהרה חמורה והחוזרים ממנה מחויבים לבידוד מלא. מלבד הטסים לטורקיה, כ־3,200 נוסעים המריאו אתמול לארה"ב (שנחשבת ירוקה), כ-3,000 נוספים ליוון (הצהובה, שנמצאת באזהרת מסע ואינה מחייבת בידוד ממחוסנים ששבים ממנה) וכ-1,000 לקפריסין שתכנס לרשימת המדינות באזהרה חמורה ותחייב בידוד מכל נוסע חוזר החל מיום שישי הקרוב.

פרופ פרופ' עמוס אדלר. "מחפשים את הפתרון מתחת לפנס" | צילום: טל שחר פרופ

גורמים ברשות שדות התעופה מדגישים כי על אף התורים המשתקפים בתמונות ומייצרים תחושה של אולמות מלאים – תנועת הנוסעים עדיין רחוקה שנות אור מהמספרים טרם המגפה, ומספר הטסים הממוצע עדיין נמוך ביותר מ-50% לעומת קיץ 2019. ברשות מסבירים שהתורים הארוכים נובעים מכך שזמן הצ'ק אין בדלפקי חברות התעופה שולש בשל הצורך לאמת מסמכי נסיעה רבים שמשתנים בכל יעד. 

״שנה וחצי אחרי תחילת הקורונה ואחרי שהושקעו מיליארדי שקלים ישנם דברים בסיסיים כמו בידוק בכניסה לישראל שכבר היו צריכים להיות דבר שבשגרה״, מסכם אדלר. היה מספיק זמן והושקע מספיק כסף להתארגן ולהיערך. העובדה שיש תורים בנתב"ג כי לא נערכו כראוי לא יכולה לשמש נימוק להפסקת הטיסות ולסגירת נתב"ג. אנחנו לא באפריל 2020 אלא ביולי 2021. הטיעון הזה כבר לא מתקבל על הדעת".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות