"כשקונים סטייק מתעלמים מהמחיר הסביבתי של הגידול שלו"

״החלבון שלנו יעיל פי 100 מכל חלבון אחר מן החי", כך לדברי ערן גרוניך, מנכ"ל Flying Spark בפאנל במסגרת  כנס השקעה בתשתיות לאומיות של "כלכליסט", BlackRock ו-FTSE Russell שנערך היום. "החלבון משמש בתעשייה גם להזנה של בע״ח ואנחנו מתחילים עם הזנת דגי מאכל. היום האוקיינוסים במצב של דייג-יתר והפתרון שלנו מעולה להזנת דגים וחיות מחמד כשבהמשך נפנה גם להזנה של בני אדם״

גרוניך דיבר במסגרת פאנל בו נפגשו יזמי טכנולוגיה משלושה תחומים לדבר על תרומתה שלהם למלחמה במשבר האקלים

אורן שובל, מייסד שותף ב-Via הסביר: ״הטכנולוגיה שלנו מייעלת ומשפרת את האיכות של תחבורה ציבורית. שתהיה יעילה לשימוש של כלל האוכלוסיה. היום היא מקובעת בתזמון ומסלול והרבה אנשים נאלצים לעבור לרכב הפרטי. בגוש דן רק רבע מהנסיעות נעשות בתחבורה ציבורית, אם היא תהיה מותאמת יותר אז יותר אנשים ישתמשו בה וזה מה שאנחנו רואים עם מאות רשויות ברכבי העולם. אנחנו נותנים תשתית טכנולוגית שתאפשר לאוטובוסים להתאים לביקושים בזמן אמת״. 

מימין אורן שובל, ערן גרוניך ועופר ינאי

עופר ינאי יו״ר נופר אנרגיה דיבר על השינויים בתחום האנרגיה בישראל. "המשימה שלנו היא להעביר את ישראל ל-100% אנרגיה מתחדשת תוך 10-15 שנה. נופר שינתה קצת את הטון בתחום, עם תחום הגגות שגדל, מערכות צפות ומערכות אגירת אנרגיה ראשונה - כששמים הרבה אנרגיה מתחדשת הרשת לא יודעת לקבל את כולה בבת אחת, כמו בפקקים. אנחנו מדברים על 3 תחומים שונים מאוד אבל כולם מתנקזים למלחמה במשבר האקלים ומה שמשותף לכולם הוא הצורך ברגלוציה ממשלתית". 

איך הרגלוציה בארץ נבדלת מזו בחו״ל?

ינאי: בשלבים הראשונים של שוק האנרגיה המתחדשת אתה מקבל תעריף מובטח, FIT, שזה מה שקורה בישראל, שלב מתקדם יותר שעדיין לא קורה פה אבל הוא בדרך, זה היכולת למכור חשמל על גבי הרשת בצורה בילטרלית, ללקוח ספציפי או לבורסת חשמל. זה היום הפער העיקרי בין ישראל למדינות אחרות בעולם ואנחנו מאמינים שהוא ייסגר בטווח של 4-5 חודשים. 

״ישראל נבדלת לרעה בשני דברים אחרים: לא ככלי המשחק המסחריים אלא ביכולת להוציא היתרים שהיא מאוד מורכבת בישראל, התחלנו בנופר תהליך של השגת פטור ועכשיו בחוק ההסדרים מנסים לקדם פטורים נוספים שיתירו את סבך הרישוי האיטי בישראל. דבר נוסף הוא היכולת לנהל את משאבי הרשת - יש לי יצרנים אבל אני שולט בהם כי זו לא תחנת כוח וצריך לנהל את הרשת בצורה יותר מתוחכמת, באירופה יש מערכות טובות ובארץ אנחנו עוד עושים צעדים ראשונים. 

גם ויה מפעילה תחבורה בת״א באמצעות דן אבל גם בערים בעולם, איפה אתם מרגישים שאתם צריכים את הרגולטור? 

שובל: "כולנו זוכרים את התמונות מתקופת הסגרים, בניו דלהי למשל פתאום ראו את השמיים בהעדר הזיהום של הרכב הפרטי. אבל צריך לתת לאנשים אופציה אחרת והיא חייבת להיות ציבורית כי הכביש הוא משאב מוגבל. היום השיטה פועלת כך שהראשון שמגיע הוא הראשון להשתמש במשאב הזה אבל אם אנחנו רוצים בתור משאב ציבורי אז הניהול שלו והשימוש בו צריך להיות בהתאם. חלק מהאספלט מיועד לתחברוה ציבורית. צריך להוסיף למערך התחבורה הציבורית יכולות שיגרמו לזה שהצרכנים יבחרו באופציה הזו, אנחנו רואים שכשיש תחבורה ציבורת טובה אנשים מעדיפים אותה על פני הרכב הפרטי. מבחינה רגולטורית זה לאפשר מסלולים גמישים בזמן אמת ומבחינה תקציבית מגובר במיליארדים מכספי משלם המיסים והיכולת מבחינת טכנולוגיה להוסיף לזה היא אדירה". 

גרוניך, אתם באים להחליף תעשייה שהיא אחת המזהמות היום, במקרה שלכם הרגולציה יכולה לבוא כמגבלות על מגדלי הבקר

גרוניך: "אנחנו בעצם מוגדרים כ״נובל פוד״ וצריכים לעבור תהליך רגולטורי מול סוכניות מזון על מנת להשתמש במה שאנחנו מייצרים לבני אדם וזה בסדר. מבחינת מיסוי עתידי על מזון מזהם זה משהו שבהחלט מדברים עליו. היום כשאנחנו קונים סטייק אנחנו לא מדברים על המחיר הסביבתי של גידול סטייק וכשיתחילו למסות אותנו על זה סטייק יעלה כמה מאות דולרים ואז כולנו נצטרך לפנות לחלבון אלטרנטיבי.

"מדהים לדעתי ששלושתינו כאן מגיעים מתחומים שונים לגמרי אבל אם הטכנולוגיות שלנו יוטמעו, נלך אחורה מבחינת משבר האקלים. יושבות כאן שלוש תעשיות שמתחרות על המקום הראשון במי מהן מזהמת יותר: - בקר, אנרגיה ורכב. 

בהקשר הלוקאלי שלנו, עופר אתה כתבת על זה שלמדינת ישראל יש רק משאב אחד לאנרגיה מתחדשת וזו השמש, אבל יש אתגרים לשימוש במשאב הזה

ינאי: הבעיה היא שיש לנו משאב אחד והיתרון הוא שיש לנו ממנו בשמש. כל האנרגיה מגיעה בבת אחת, למשל ב-2019 באנו לשים רשת באזור בית שאן ואמרו לי שהמקום תפוס ע״י רשת תחנות כוח. נתנו קדימות לטובת אנרגיה מתחדשת בסוף על אותה תשתית קיימת. יש לנו משאב מדהים אבל בשביל לכסות 100% מהאנרגיה שלנו אז צריך להגדיל את משאבי הייצור וכל מקום שיוכלו לייצר ייצרו - גגות, מאגרים, גידולים חקלאים, קירות הבניינים. דבר שני הוא אגירה כי הרשת אמורה להזרים את האנרגיה ואני צריך לאגור ולשחרר מאוחר יותר בשעות הערב. האתגר הגדול יותר זה המרת אנרגיה למימן שתאפשר לנו להשתמש בעודפי הקיץ בחורף. 

יצאנו מהסגר של הקורונה היישר לתוך פקק שלא זז לשום מקום, מה אנחנו צריכים לעשות בשביל להתמודד איתו?

שובל: "הרבה אנשים שואלים למה נוצר הפקק הזה, אני חושב שחלק מזה זה שאנשים עדיין נוסעים ברכב הפרטי בגלל הקורונה. אבל אנחנו רואים את זה בכל העולם וזה בגלל שהביקושים לתחבורה השתנו. אנשים עובדים מהבית או נוסעים בשעות אחרות והתשתית נבנתה על סמך תשתית ביקור מוגדרת היטב וברגע שזה התשנה לאנשים קשה להשתמש בתחבורה ציבורית מסורתית. בתקופת הקורונה פתרונות שלנו ברחבי העולם הוסבו להסעת עובדים חיוניים כדי שמערך התחבורה יתאים למה שקורה בפועל ואנחנו רואים יותר עניין בפתרון כזה". 

אצלכם יש אלמנט משמעותי של חינוך הציבור שלא קיים בתחומים אחרים, איך מתמודדים עם זה

גרוניך: "בארץ אנחנו לא רגילים לאכול חיות מוזרות ובאסיה יותר פתוחים אז אנחנו מתחילים עכשיו מתאילנד. מה גם שאנחנו לא מגישים את החרק בצורתו אלא כאבקה לבנה. בנוסף הדורות הצעירים יותר מאוד מודעים למה הם מכניסים לגופם מבחינת ערכים תזונתיים ומבחינת ההשלכות הסביבתיות אז כשמסבירים שאנחנו יעילים ובריאים ללא חומרים מזיקים יש קהל שזה מאוד מעניין אותו ועובד עליו".