השקעות בתשתיות לאומיות
"ניקח את השגשוג של ההייטק ונהפוך אותו למנוף חברתי אמיתי"
את הדברים אמרה שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, במסגרת כנס השקעה בתשתיות לאומיות של "כלכליסט", BlackRock ו-FTSE Russell. פרקש הכהן: "אין מוביליות חברתית בתחום הזה. אנחנו יכולים לדעת היום איך הילד יגיע להייטק לפי העיר שבה הוא מתגורר"
"משרד המדע בעצם עובר שינוי בכך שתחומי המדע מחברים אליהם את רשות החדשנות ותחום ההייטק נכנס למשרד. יש כאן אמירה ממשלתית על מחויבות לענף שמהווה מנוע כ״כ משמעותי לכלכלה הישראלית"; כך אמרה שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, במסגרת כנס השקעה בתשתיות לאומיות של "כלכליסט", BlackRock ו-FTSE Russell.
לדברי פרקש הכהן, "באה הממשלה ואומרת שכמו שמקובל במדינות אחרות בעולם, אנחנו רוצים שר שיוקדש לתחום שהוא מנוע צמיחה בכלכלה הישראלית ולמקסם את התועלות לכלכלה, לחברה ובמישור הבינלאומי. המעמד הטכנולוגי של ישראל בעולמות האלה הוא כבר מזמן לא רק חוזק כלכלי אדיר, אלא גם חוסן אסטרטגי שמדינות רבות רוצות הסכמי שיתוף פעולה איתנו".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כבר בנאום הכניסה לתפקיד שאחת המטרות שלו היא להעלות את אחוז עובדי ההייטק ל-15% מכלל השכירים במשק. כשאת מסתכלת על הצהרה כזו, אילו תשתיות חיוניות מבחינתך כדי להגיע למספר הזה?
"כשאני מדברת על תשתיות בהייטק אז בשונה מהקונוטציה הראשונה שעולה, בהייטק יש הרבה תשתיות של הון אנושי, מבחינתי זה ביחד עם היעד השאפתני שנמצא בקווי היסוד של הממשלה, גוררים הרבה מאוד אחריות מצד הממשלה. פעם אחת לשמור על השוק הזה תחרותי בצורה בינלאומית, ואת זה אנחנו כבר עושים בחוק ההסדרים הקרוב, עם הרבה פטורים, עידודים ותמריצים. למשל, אלמנט חוק הנסיינות שנועד לייצר חברות ישראליות עם אלמנט תחרותי. אנחנו בונים תחומי עדיפות טכנולוגיים-אסטרטגיים כדי לייצר תשתית לדברים הבאים. למשל, תחום הבינה המלאכותית שכבר ברור שהוא בליבת התשתיות שישראל צריכה בשביל לשמור על מובילות בינלאומית. אז נתחיל לקדם מכרז להקמת מחשב. יש עוד הרבה מאוד תחומים כאלה.
"בנוסף החזון שלי מדבר גם על לקחת את תחום הההייטק שנמצא בשגשוג שלא ראינו כמותו ומחזיק את רוב הייצוא של מדינת ישראל, ועוד לא דברתי על רווחי הון, ולתרגם אותו למנוף חברתי אמיתי - ופה המדינה היא זו שיכולה לעשות את הדברים. למשל, התוכנית שהכרזתי עליה יחד עם שרת החינוך ובדומה למדינות שמתחרות בנו. אנחנו רוצות להטמיע עוד שפה במערכת החינוך - שפת מחשב ואת מקצוע לימודי המחשב, כדי שלכל ילד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה להחליט מה הוא רוצה ללמוד. אין מוביליות חברתיות בתחום הזה, ואנחנו יכולים היום לדעת איז הילד יגיע להייטק לפי העיר שבה הוא מתגורר. בנוסף יש אוכלוסיות רבות שלא מספיק משולבות בתעשייה הזו וזה גם אתגר. בסוף האתגר הוא גם לקחת את הנושא הזה ולהפוך אותו למנוף חברתי".
לדברים האלה יש תקציב שאת יודעת לומר מהו כבר. למשל למחשבים יש תג מחיר של כ-300 מיליון שקל.
"הרבה מהדברים שמסייעים לחברות ההייטק בהיבט של מיסוי פטור לא עולים כסף ואנחנו עושים אותם. נטפל גם בסוגיות כמו הקלה בוויזות ואיך להפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית לעובדים. יש דברים תקציביים כמו מחשב העל שהזכרת, תוכנית החינוך היא חמש שנתית ואני מאמינה ומקווה שנקבל את המימון הנדרש ממשרד האוצר כבר לשנה הבאה, שבמחציתה אנחנו אמורים להתחיל את הפיילוט בכיתות ז׳ ומשם על שנה נרד במורד הגילאים. אני מוצאת אוזן קשבת אצל שר האוצר וראש הממשלה לתוכנית ואני מלאת תודה לשרת החינוך שיש לה ככ הרבה אתגרים ומיד נרתמה".
אני חייבת לשאול על המעבר של רשות החדשנות למשרדך, לא מעט קולות בהייטק העלו את השאלה "אם זה לא שבור למה לתקן". מה הסיבה למעבר הזה?
"המעבר הזה מתבקש מקצועית וכך גם חושבים במדינה, לחבר את המדע והמחקר לשלב הטכנולוגיות והתעשיות זה רק מתבקש. אלה חוליות באותה שרשרת מזון והגיע הזמן שגם לנו יהיה שר מדע וטכנולוגיה כמו במדינות אחרות. זה יוכל לדווקא להעצים את הרשות ולהתוות מדיניות ראויה.
בסופו של דבר רשות החדשנות פועלת תחת מנכ״ל וכפופה לבורד. אז במה יתבטא השינוי?
"רשות החדשות נותרה במבנה שלה ורק עוברת משרדים, וההיבטים האלה יהיו היבטי מדיניות וסיוע בנושאי מדיניות וקידום מהלכים שיוכלו ליישם את המדיניות הממשלה. בסוף הרשות מקבלת תקציב שאותו היא משרשרת אל תוך התעשיה כדי לחזק אותה או לטפל במגמות שהיא מוצאת מדאיגות. היא משתמשת בכל הכלים שיש לה כדי ליישם מדיניות ממשלה בתחומי ההייטק. אנחנו נמשיך לחזק אותה ולעבדו ביחד כמכפיל כוח".