סניף של דולר טרי בלואיוויל קנטאקי | צילום: בלומברג
השגשוג של "הכל בדולר" מסכן את בריאות האמריקאים
מגפת הקורונה רק האיצה את קצב הפתיחה של החנויות המוזלות המשווקות לאוכלוסיות מוחלשות מוצרי צריכה יום-יומיים, חלקם עם כימיקלים מסוכנים. הכניסה האגרסיבית שלהן מרחיקה מרכולים רגילים, מבטלת מקומות עבודה ומושכת פשע
בזמן שעסקים קטנים נסגרים ברחבי ארצות הברית ורשתות קמעונאיות גדולות ופופולריות נמנעות מפתיחת סניפים חדשים, סוג אחד של חנויות מייצג כמעט את הענף היחיד של הקמעונאות הפיזית שעדיין צומח - חנויות "הכל בדולר".
מהיקף הבקשות שהוגשו לפתיחת חנויות חדשות עולה כי שתי רשתות מסוג "הכל בדולר" מייצגות 45% מהחנויות החדשות שנפתחו השנה בארצות הברית. בשנת 2020, שיא הקורונה, פתחו רשתות אלו למעלה מ־1,600 חנויות, לאחר שבעשור האחרון הן הוסיפו 10,000 חנויות.
קראו עוד בכלכליסט:
הזינוק אינו מקרי וגם ואינו משקף משיכה פתאומית של הציבור האמריקאי למוצרים זולים. למעשה הוא מבטא מגמה מתמשכת הקשורה לאי השוויון המעמיק ולנפילתם של אמריקאים רבים מהמעמד הבינוני. "הכלכלה ממשיכה לייצר עוד ועוד מלקוחות הליבה שלנו", התבטא בגילוי לב מנכ"ל "הכל בדולר" טוד ואסוס בהתייחסו ב־2017 לאי השוויון המעמיק, המזמן עבור הרשת עוד הזדמנויות ליצירת רווחים. במרץ האחרון הוא התבטא באופן דומה כשאמר בשיחה עם משקיעים: "אנחנו מצליחים בזמנים טובים, אנחנו מצליחים נהדר בזמנים רעים".
יותר סניפים מוולמארט
בהתחלה המגמה הזו נתפסה באור חיובי. מאות חנויות נפתחו היכן שעסקים נסגרו ונתנו מענה הכרחי לקהילות שמצאו את עצמן במדבריות של מזון ומסחר. אך לאחרונה התגברו הביקורות נגדן, וקהילות ברחבי המדינה החלו לפעול נגד פתיחת חנויות נוספות. הטענה המרכזית היא שהרשתות הללו פוגעות בבריאות הכלכלית והציבורית. בין השאר הן דוחקות החוצה חנויות מכולת, מבטלות מקומות עבודה, מושכות פשע ואלימות וגם חושפות את הציבור לסכנה בשל המוצרים הזולים והרעילים שהן מוכרות.
בארצות הברית שולטות בשוק המוזל שתי רשתות ענק של "הכל בדולר" הפועלות תחת שלושה מותגים: דולר ג'נרל (Dollar General), שנוסדה ב־1939 ולה קצת יותר מ־17 אלף חנויות, ודולר טרי (Dollar Tree), שנוסדה ב־1986, ורכשה את המותג הוותיק פאמילי דולר ב־2015 ומנהלת כמעט 17 אלף חנויות בעצמה תחת שני המותגים הללו.
אין מדובר כאן במספרים קטנים. לשם השוואה, וולמארט, הקמעונאית הגדולה בארצות הברית, מפעילה כ־5,000 סניפים ברחבי המדינה, מקדונלד'ס 13 אלף סניפים, וסטארבקס כמעט 15 אלף. לעשר רשתות המרכולים הגדולות בארצות הברית יש באופן מצרפי פחות סניפים מאשר שתי רשתות הענק של "הכל בדולר". בשנה החולפת דולר ג'נרל ודולר טרי יצרו כמעט 60 מיליארד דולר בהכנסות, המגלמות זינוק של 30% בשלוש השנים האחרונות.
חנויות אלה היו בעבר סמל לקמעונאות מעט היתולית עם מוצרים כמו מזרנים מתנפחים בצורת פיצה ומחזיקי ספלים בצורת קקטוס. אבל היום הן משמשות מקור למוצרי יסוד, מחלב, נייר טואלט ומזון קפוא ועד כלי ניקוי ומוצרים לבית הספר. לפי דולר ג'נרל, בשנה שעברה היוו משקאות ומוצרי צריכה אחרים 78% מכלל ההכנסות. בדולר טרי הנתון הוא 76.5%.
לכאורה אין סיבה להתלונן. החנויות מציעות מוצרים בהנחות מפליגות בשכונות שנחנקות כלכלית. אך לאורך השנים התברר שאסטרטגיית הצמיחה של שתי הרשתות מייצרת בעיות מתמשכות בקרב הקהילות שבהן הן פועלות. השתיים נוהגות להיכנס באגרסיביות לשכונות מסוימות ולהציף אותן בחנויות, עד כדי כך שהן יוצרות אפקט הרתעה קשה לרשתות שיווק אחרות, שאפילו לא מנסות להתחרות בהיצע המחירים של "הכל בדולר". התוצאה היא שהחנויות הזולות נחשבות אחראיות במידה רבה למדבריות המזון הטרי שנוצרו ברחבי ארצות הברית.
האגרסיביות שבאסטרטגיית הרשתות הללו מתבטאת בכך שבעשור האחרון הן פתחו בממוצע שלוש חנויות ביום, כאשר כיום יותר מ־75% מאוכלוסיית ארצות הברית מתגוררים במרחק של פחות מ־8 ק"מ מאחת החנויות. הנוכחות הזו היא כה ייחודית, עד שמחקר שפרסמה אוניברסיטת ייל באפריל המליץ להפוך את חנויות "הכל בדולר" לסניפי התחסנות מקורונה. "כך יצליחו סוף-סוף להגיע לכל התושבים, גם באזורים המרוחקים ביותר", נכתב במחקר. בתגובה המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מסר כי הוא "בוחן שיתוף פעולה עם דולר ג'נרל".
בשנת הקורונה, שבמהלכה הציבור הרחב נשאר קרוב לביתו בשל הנחיות מערכת הבריאות, החנויות המוזלות, שנמצאות ממש בכל מקום, ראו זינוק שנתי לא מפתיע בפעילות. הכנסות דולר ג'נרל צמחו ב־17% לעומת שנה קודם לכן, בעוד שהכנסות דולר טרי טיפסו ב־8%. בהתאם זינקו גם מניות החברות. מאז פרוץ המגפה ב־2020 קפצה מניית דולר ג'נרל ב־52%, והחברה נסחרת היום לפי שווי של 52 מיליארד דולר, ודולר טרי זינקה ב־34%, עם שווי שוק של 23 מיליארד דולר.
אזורים שנהנים מתשומת לב מיוחדת מצדן של חנויות הכל בדולר הם אלה שבהם מתגוררות בעיקר אוכלוסיות מוחלשות. הרשתות מנסות לייצר שם תחושת שפע על ידי העמסת המדפים באלפי מוצרים. הן גם פיתחו מוצרים זולים באופן מיוחד במיתוג פרטי, המאפשרים ללקוחות לצאת מהחנות עם ידיים מלאות בשקיות, מה שמעניק להם חוויית קנייה חיובית.
הרשתות מושכות אלימות
עם זאת, אל מנעד המחירים האטרקטיבי מתלווה התפשרות על האיכות. מחקר שבחן 150 מוצרים בחנויות אלה ופורסם ב־2020 מצא כי 81% מהם מכילים לפחות חומר כימי מסוכן אחד שנקשר למומים מולדים, לקויות למידה וסוכרת. בין היתר נמצאו בצעצועים כמויות עופרת מסוכנות. במוצרי פלסטיק וקוסמטיקה נמצאה כמות גבוהה של פתלטים (תרכובות להגמשת פלסטיק), הידועות כפוגעים בהתפתחות ילדים ובפוריות נשים. זה שלוש שנים ברציפות ששתי רשתות הענק מקבלות ציון "נכשל" מארגוני החברה האזרחית, וזאת משום שהן ממשיכות למכור במודע מוצרים רעילים.
יתרה מכך, לפי תחקיר שביצע ארגון פרופבליקה ב־2020, החנויות הללו, שממוקמות לעתים קרובות בשכונות פשע, מושכות אליהן אלימות יוצאת דופן. כך למשל מאז 2017 נרשמו בהן מעל 200 אירועים שכללו שימוש בנשק חם, כמו שוד, גניבת מכוניות, עסקאות סמים ותגרות. 50 מהאירועים הסתיימו במוות. האלימות, בשילוב העובדה שהחנויות הופכות אזורים שלמים למדבריות של מזון טרי, הפכו לסמל של הזנחת אוכלוסיות מוחלשות. אולם ההזנחה אינה רק ברמה של המדינה. לפי מחקר של המכון לעצמאות מקומית, אחת הדרכים של חנויות הדיסקאונט לשמור על הוצאות תפעוליות נמוכות היא העסקת מעט עובדים בכל חנות, כשלושה בסך הכל, בשכר מינימלי. המחקר מסיק כי "בעוד חנויות הכל בדולר ממלאות לעתים את צורכי הקהילות חסרות המזומנים, הן אינן תוצר לוואי של מצוקה כלכלית בלבד, אלא הסיבה לכך".
מציאות זו לא נתקלת באדישות. בחודשים האחרונים היא מדרבנת אזורים שונים לאסור פתיחת סניפים חדשים ואף למנוע מהרשתות רישיונות אחרים, לממכר אלכוהול למשל, כדי למתן את השפעתן. בינתיים ברשתות לא מוותרים. עליות המחירים בעקבות המגפה מאתגרות את פעילותן, והן החלו לפרק חבילות ולמכור פחות יחידות כדי לשמור על המחיר.
מזול סטוק עד ג'מבו: גם בישראל המגפה האיצה את פריחת הרשתות הזולות
בישראל רשתות הסטוק פורחות בקצב מואץ, ובשנת הקורונה הן התחזקו עוד יותר, לא מעט בזכות פרצה בהנחיות המדינה שאפשרה להן למכור ביגוד, ספרים וצעצועים בזמן שהחנויות המתחרות נסגרו.
בשוק הסטוק משחקות לא מעט רשתות, ובהן מקס סטוק, זול סטוק, ג'מבו סטוק, הסטוק, ובקרוב תיכנס שחקנית מחו"ל ג'מבו היוונית, שמגיעה בזיכיון של קבוצת פוקס ועתידה להקים בישראל חנויות שחלקן בשטח עצום של 10,000 מ"ר. הרשתות הללו, המפעילות עשרות סניפים כל אחת, מייבאות מכל הבא ליד ובמחירים נמוכים במיוחד — ממוצרי יצירה לילדים, דרך כלי בית וטקסטיל ועד לריהוט.
בשנת הקורונה שגשגו כל רשתות הסטוק, עד כדי כך שבמרץ האחרון רשת המזון יוחננוף רכשה נתח שליטה בזול סטוק לפי שווי של 90 מיליון שקל, ומתכננת לפתוח בחנויות המזון שלה מחלקות של מוצרי סטוק. עוד קודם לכן, בספטמבר 2020, הנפיקה זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס, את מקס סטוק לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל. הראל ויזל, בעל השליטה בקבוצת פוקס, שידוע ביכולותיו לזהות עסקים רווחיים, רוצה גם הוא נתח מהקטגוריה הפורחת ומצטרף לחגיגה עם רשת בינלאומית.
ההתחזקות מתגלה גם בדו"חות מקס סטוק, שחשפו כי ברבעון הראשון זינקו מכירות הרשת ב־39% לכ־260 מיליון שקל, והרווח הנקי זינק ב־59%. מכירות החנויות הזהות עלו ב־38% לעומת התקופה המקבילה ב־2020, ובנטרול ימי הסגר נרשמה עלייה של 17% במכירות.
(אורנה יפת)