שדה המראות של מגלים במתחם אשלים בנגב | אוראל כהן
נחשף בכלכליסט
אלטשולר שחם מספק כיפת ברזל מוסדית לעסקת הענק של נופר
המתווה הראשוני של נופר אנרג'י לרכישת השדה התרמו־סולארי מגלים מקרן נוי ספג בשבוע שעבר אש כבדה מהמוסדיים, והמניה הגיבה בירידות חדות. אתמול, עם הצטרפות בית ההשקעות למשא ומתן, ועם פרסום נתונים חשובים על הפרויקט, הגיבה זינקה ב־6.8%
לאחר הביקורת שהשמיעו הגופים המוסדיים על התנהלותה של נופר אנרג'י בעסקה הנרקמת לרכישת תחנת הכוח מגלים מקרן נוי, היא מצרפת אליה את אלטשולר שחם. אתמול הפתיעה נופר והודיעה כי בית ההשקעות נכנס גם הוא למגעים באמצעות החברה־הבת הציבורית אלטשולר שחם גמל ופנסיה, שבכוונתה לרכוש 45% מתחנת הכוח, כשאת היתרה של 55% תרכוש נופר. לא מדובר בסוף פסוק, שכן נופר בוחנת שילוב של גופים מוסדיים נוספים בעסקה.
הצטרפות אלטשולר שחם לרכישה היא בבחינת מתן גושפנקה של איכות, שכן מדובר באחד הגופים המוסדיים הגדולים במשק, וזאת לאחר שנופר ספגה אש על מתווה הרכישה המקורי שגיבשה. ביום ראשון שעבר (11 ביולי) הודיעה החברה כי היא מנהלת מגעים מול קרן נוי לרכישת תחנת הכוח התרמו־סולארית מגלים — חלק ממתחם אשלים שבנגב — תמורת 580 מיליון שקל. בעלי המניות הגיבו ביום שלאחר ההודעה והפילו את מניית נופר ב־8.9%, וביממה שלאחריה ב־5.5% נוספים. אתמול, לאחר ההודעה על הצטרפות אפשרית של אלטשולר שחם, זינקה מניית נופר ב־6.8%, העלייה השנייה בגובהה אתמול במדד ת"א־125.
קראו עוד בכלכליסט:
הסכם ההצבעה בוטל
קרן נוי היא בעלת המניות השנייה בגודלה בנופר עם 19.84% מהמניות, ולפני הדיווח על העסקה המתגבשת ביטל בעל המניות העיקרי בה — המייסד והיו"ר עופר ינאי (37.55%) — את הסכם ההצבעה שלו עם קרן נוי. ביטול ההסכם ובדיקת הנושא מול רשות ניירות ערך סללו את הדרך למתווה העסקה, כך שהיא לא תיחשב עסקת בעלי עניין.
אף שהעסקה עדיין בשלביה הראשוניים, לאחר חתימה על מזכר הבנות לא מחייב בין נופר לקרן נוי התמקדה הביקורת של המוסדיים, גם אם לא בצורה גלויה, בכך שהמהלך הוא בעצם ניסיון לחלץ את קרן נוי מהשקעתה בתחנת הכוח. נוי נדרשת בימים אלה למכור את אחזקתה במגלים, משום שהקרן שהשקיעה בתחנה נמצאת בסוף דרכה.
אתמול חשפה נופר פרטים נוספים על העסקה המתגבשת. התזרים הפנוי המהוון העולה מהעסקה, או במילים אחרות — התשואה שלה — מוערך ב־8.5%. נתון זה לא נמסר במועד הדיווח המקורי, וההערכות דיברו על תשואה נמוכה יותר.
עוד חשפה אתמול נופר כי החוב הכולל על תחנת הכוח עומד על כ־2 מיליארד שקל. קונסורציום בראשות בנק הפועלים העמיד לפרויקט הלוואה של 1.38 מיליארד שקל, המורכב מכמה הלוואות צמודות למטבעות שונים בריביות שנעות בין 2.5% ל־3.5%. החוב הבכיר ייפרע עד דצמבר 2039, ותקופת הזיכיון של התחנה מסתיימת בשנת 2043. קרן נוי ומוסדיים נוספים העמידו לתחנה הלוואת מזנין, שיתרתה עומדת על 602 מיליון שקל, והיא נושאת ריבית של 6%.
עלות ההקמה של תחנת הכוח מגלים היתה 2.7 מיליארד שקל. בשנת 2020 היא ייצרה 246.4 מגה־ואט חשמל, ובמחצית הראשונה של 2021 — 145.7 מגה־ואט. מ־2019 עד אפריל השנה עבדה התחנה באופן חלקי בשל סדרה של ליקויים שתוקנו.
ההכנסות במחצית השנייה של 2021 צפויות להיות גבוהות מבמחצית הראשונה. ההכנסות ב־2020 עמדו על 241 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2021 הן הסתכמו ב־127.9 מיליון שקל. ההכנסות אינן רק מתשלומים על החשמל, אלא כוללות גם קנסות ששילם הקבלן שהקים את הפרויקט — קנסות שנבעו מאי־עמידתו ביעדים מסוימים שנקבעו בחוזה בין הצדדים.
ה־EBITDA הפרויקטאלי ב־2020 הסתכם ב־145.6 מיליון שקל, וב־83.8 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. ה־FFO, הרווח התזרימי התפעולי (הפרויקטאלי), עמד על 91.5 מיליון שקל בשנת 2020, ועל 58.8 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2021.
תעריף גבוה לקוט"ש
תחנת מגלים מופעלת בהסכם BOT (בנה־תפעל־העבר) עם מדינת ישראל. הספק התחנה 121 מגה־ואט, והתשלום דיפרנציאלי. עד 110 מגה־ואט התשלום לקוט"ש הוא 85.83 אגורות, והיתרה היא לפי תעריף של 38.95 אגורות לקוט"ש. זאת לעומת תעריף של 17.5 אגורות לקוט"ש, שעל פיו נסגרו המכרזים האחרונים של הממשלה בתחום הפוטו־וולטאי.
מדובר בתחנה כוח תרמו־סולארית, שבה קרני השמש נקלטות ביותר מ־50 אלף מראות, שמרכזות אותן לעבר דוד קיטור המייצר חשמל. בנופר ציינו עוד בדיווח כי בכוונתם לבחון "תרחישי אפסייד נוספים", וככל הנראה מדובר באפשרות להגדיל את תפוקת הפרויקט, בין היתר באמצעות ניצול טוב יותר של האנרגיה, וייתכן גם שבתוספת של יכולות אגירה. ככל הידוע, לא מדובר בשימוש באגירה במסגרת החוזה שנחתם בעבר בין נופר לבין טסלה.
מבחינת אלטשולר שחם, מדובר בעסקה גדולה בתחום האנרגיה הירוקה, שעולה בקנה אחד עם האסטרטגיה שלו. בית ההשקעות הוא המוסדי הבולט שאין לו כלל אחזקות בתחום בבורסה. עם זאת, בית ההשקעות משקיע ישירות בפרויקטים של אנרגיה ירוקה, וכן בעקיפין באמצעות אחזקה במניות של חברות דוגמת אלוני חץ — החברה־האם של חברת האנרגיה הירוקה אנרג'יקס.
בראיון ל"כלכליסט" הסביר המייסד והמנכ"ל המשותף גילעד אלטשולר כי "המחירים, בעיקר של חברות האנרגיה הירוקה הסחירות, מבטאים הייפ מסוים. יש פער בין החלק הלא סחיר בתחום לבין החלק הסחיר, ואנו מעריכים שעם הזמן התמחור יתאזן, כתהליך טבעי שקרה בכל תעשייה".
אלטשולר הוסיף באותה העת כי "לא מדובר בחברות חלום, אלא בכאלה שמקימות תחנות כוח, מייצרות חשמל ומכניסות כסף, ולכן לא צפויה להן התרסקות. כך שחשוב לראות לא רק במה משקיעים. החשש הוא מעליית תשואות איגרות החוב לטווח ארוך, שגם היא תשפיע על התחום. באיזו נקודה השקעה בחברות תהיה כדאית? במכפיל 16 או 20? זה לא משהו שאפשר להצביע עליו, כי זה לא מדע מדויק".
באלטשולר שחם הגיבו אתמול לדיווח של נופר על הצטרפותם למגעים ואמרו כי "אנו בוחנים בצורה עניינית כל הזדמנות עסקית שאנו מאמינים כי תהיה טובה עבור עמיתינו. לאור היכרותנו את הפרויקט, ולאחר בדיקה ראשונית, נראה כי הוא עונה לקריטריונים של יחס סיכון־תשואה, ולכן הוחלט להתחיל בתהליך לבדיקה מעמיקה יחד עם נופר".
