אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות התחרות ממליצה: לאפשר העברת כספים בין אפליקציות תשלום שונות מימין: מנכ”ל בנק הפועלים דב קוטלר והממונה על התחרות מיכל הלפרין | צילומים: גדי דגון, שלו שלום

רשות התחרות ממליצה: לאפשר העברת כספים בין אפליקציות תשלום שונות

הרשות מודאגת מהשתלטות אפליקציית הפועלים ביט על השוק. החשש: “אפקט רשת” שימנע תחרות בתחומים נוספים. ההמלצה: תשלומים בין האפליקציות השונות, ובתמורה הן יוכלו להשתמש במידע על הלקוחות

21.07.2021, 19:00 | עירית אבישר

רשות התחרות שמה על הכוונת את אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים, השולטת בשוק העברות התשלומים בין אנשים (P2P). הרשות פרסמה היום (ד') טיוטת דו"ח, ובו היא קוראת לפתוח את השוק, כך שניתן יהיה להעביר תשלומים בין אפליקציות שונות, מה שאמור למתן את הכוח הרב של ביט בשוק זה. 

קראו עוד בכלכליסט:

נתח השוק של ביט (במונחי מחזור העברת תשלומים) מוערך כיום ב־80%. בנוסף ממליצה הרשות לאפשר לאפליקציות התשלומים לעשות שימוש במידע שיש להן על המשתמשים לצורך הצעת מוצרים נוספים.

רק לפני כמה חודשים רשות התחרות, בראשות מיכל הלפרין, היתה פחות מוטרדת מביט, ואפשרה לה להתרחב לתחום הארנקים הדיגיטליים (תשלום בבתי עסק), ולהשיק כרטיס אשראי ייעודי. ברשות לא מתחרטים על כך, ומסבירים כי תחום הארנקים הדיגיטליים שונה מתחום העברת התשלומים, וכי הוא תחרותי ומבוזר יותר, וכולל שחקניות בינלאומיות חזקות כגון אפל וגוגל. עם זאת, בדו"ח הם מציינים כי יש לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק זה, שהוא עדיין צעיר למדי.

1. ההשתלטות של הפועלים 

בחודשים האחרונים ערכה רשות התחרות מחקר בנושא שוק אפליקציות התשלומים. הרשות אספה נתונים, אולם לאור העובדה שהשוק נשלט בצורה מאוד דומיננטית על ידי ביט, היא מפרסמת אותם באופן חלקי, כדי לא לחשוף נתונים מסחריים פנימיים.

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות , צילום: אלכס קולומויסקי מיכל הלפרין, הממונה על התחרות | צילום: אלכס קולומויסקי מיכל הלפרין, הממונה על התחרות , צילום: אלכס קולומויסקי

אפליקציות התשלומים החלו לפעול לפני ארבע שנים, וצברו תאוצה מהר מאוד. מנתוני הרשות עולה כי מספר פעולות התשלום באפליקציות עמד על מעל 50 מיליון אשתקד, והיקפן הכספי עמד על מעל 10 מיליארד שקל, כלומר 200 שקל בממוצע להעברה.

פרשנות המלצות רשות התחרות כוללות מקל וגזר לביט המקל הוא בניית תשתית לתקשורת בין האפליקציות, מה שגם כרוך בהוצאות וגם עלול להחליש את מעמדה של ביט, והגזר הוא מתן אפשרות לעשות שימוש במידע על הלקוחות לכתבה המלאה

מנתוני הרשות עולה כי כבר בשנה הראשונה לפעילותה, 2017, הפכה ביט לשחקן הגדול בתחום, אך הפער המשמעותי מול המתחרות נפתח במהלך 2019. במקום השני בפער ניכר נמצאת אפליקציית פייבוקס, שבשליטת בנק דיסקונט, שיצרה לעצמה בידול בשוק זה, כשאפשרה העברות תשלום קבוצתיות, אולם לדברי הרשות מדובר בתחום שאחראי לאחוזים בודדים מהיקף ההעברות באפליקציות. במקום האחרון נמצאת פיי, אפליקציית התשלומים של בנק לאומי.

הרשות מציגה במחקר נתונים נוספים שמעידים על עוצמתה של ביט. 40%–65% מבעלי האפליקציות רשומים ליותר מאפליקציה אחת. אולם בעוד שיעור נמוך מבעלי האפליקציה רשומים רק לפייבוקס או פיי, יש שיעור ניכר של משתמשים שרשומים רק לביט. 

הרשות בדקה גם את עסקאות העברות הכספים שבוצעו ב־2020. היא מצאה ש־50% מההעברות (בנטרול העברות קבוצתיות) היו בין משתמשים שיש להם רק את אפליקציית ביט, זאת בעוד רק באחוזים בודדים מהעסקאות לשני הצדדים היתה רק אפליקציית פייבוקס או פיי. ברשות מציינים כי גם במקרה שבו לשני הצדדים בהעברת התשלומים יש יותר מאפליקציה אחת, הם לרוב בחרו לבצע את העסקה דרך ביט. 

בנוסף לכך ברשות הגיעו למסקנה שחלק מהשימוש באפליקציות המתחרות של ביט נובע בכלל מסיבה טכנית – מגבלת העברת כספים. לאפליקציות התשלומים יש מגבלה רגולטורית של קבלת תשלום של עד 50 אלף שקל בשנה, הנובעת משיקולים של איסור הלבנת הון. כך נמצא שעסקים קטנים משתמשים בכמה אפליקציות כדי להתגבר על מגבלת היקף העסקאות. 

בשורה התחתונה, בעקבות שלל הנתונים שנאספו ברשות התחרות הגיעו למסקנה הלא ממש מפתיעה כי "ביט כמעט והשתלטה על כל העברות הכספים בין אנשים. עובדה זו מחייבת חשיבה על דרכים להבטיח התפתחות שוק תחרותי יותר, וזאת אף אם ביט אינה מפרה את חוק התחרות הכלכלית".

2. הבעיה במונופול

בניגוד לתחומים אחרים בפיננסים כמו פנסיה והלוואות, שוק העברות התשלומים מתאפיין באפקט רשת. אפקט רשת הוא מצב שבו היכולת של הלקוח להפיק תועלת מהמוצר תלויה בכמה משתמשים נוספים יש לו. ובמקרה הזה ככל שיש יותר משתמשים באותה אפליקציה, כך פוטנציאל העסקאות שניתן לבצע הולך וגדל.

ברשות התחרות מציינים כי אפקט רשת עשוי להוביל למבנה שוק של "מנצח יחיד", כלומר להיווצרות של שחקן אחד ששולט בשוק. "בשווקים אלה קשה מאוד לחברה חדשה לחדור ולהציב איום תחרותי לחברה הדומיננטית, גם אם היא תציע מוצר איכותי, מכיוון שאין לה דרך להתחרות מול יתרון הרשת האדיר", כותבים ברשות ומוסיפים שמסקנה זו ככל הנראה נכונה כבר היום בתחום העברות התשלומים, ולדבריהם צפויה להמשיך ולהתחדד עם המשך צמיחת השחקנים הקיימים.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום: גדי דגון  דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים | צילום: גדי דגון דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום: גדי דגון

ברשות התחרות מביעים חשש כי ביט תנצל את כוחה בתחום אפליקציות התשלומים לרעה בין אם באמצעות כפייה – הודעה חד-צדדית ללקוחות כי היא תאסוף עליהם מידע (בדומה למהלך שווטסאפ ניסתה לעשות לאחרונה), או לחלופין גביית עמלות מבתי עסק קטנים. אמנם פורמלית לקוח או בית העסק אינו חייב להסכים, ויכול להתנתק מהאפליקציה, אולם בפועל אין לו חלופה ריאלית לאור אפקט הרשת הגדול של ביט. "עסקים אלה לא יוכלו לסרב לדרישה או לוותר על השימוש בביט, בלי להסתכן בוויתור על לקוחות רבים ברשת של ביט", נכתב.

ברשות התחרות מדגישים כי ההשלכות של המצב הזה אינן מסתכמות רק באותו השוק שבו נוצר שחקן גדול. "מאפיין נוסף של שווקים אלה הוא התפקיד המרכזי שיש למידע הנצבר על הלקוחות המשתמשים בפלטפורמה. מידע זה מאפשר להציע ללקוחות אלה שירותים משלימים ונוספים", כותבים ברשות. כלומר הסיטואציה של "מנצח יחיד" בשוק מסוים עלולה להשליך ולהביא ליצירת שוק ריכוזי גם בשווקים אחרים. 

אפליקציות התשלומים אינן רווחיות. בנק הפועלים הפסיד כבר מאות מיליוני שקלים בסבסוד העברות הכספים. המטרה של הבנק היא למנף את כמות הלקוחות הגדולה שצבר באפליקציה למנועי צמיחה אחרים כמו הארנק הדיגיטלי בבתי העסק ובמוצרים נוספים כגון הלוואות.

3. זה לא מאוחר מדי?

השאלה המרכזית שעולה כשקוראים את הדו”ח היא אם זה לא מאוחר מדי. האם אפשר בכלל לשנות את המצב בשוק, כשרוב המשתמשים כבר התרגלו להשתמש בביט, ששולטת בשוק ללא עוררין? ברשות התחרות חושבים שעדיין לא מאוחר מדי, וטוענים שעל אף הצמיחה החדה של התחום, השוק אינו רווי, בפרט כאשר בוחנים את הנתונים בהשוואה בינלאומית. להערכת הרשות, שיעור המשתמשים שנרשמו לאפליקציות התשלומים עד סוף 2020 הגיע לכ־65% מכלל המשתמשים הפוטנציאלים בתחום (ברשות ביצעו הערכה של היקף הפוטנציאל בהסתמך על נטרול מגזרים כמו מבוגרים או חרדים, שנוטים פחות להשתמש בשיטה זו). לשם השוואה בשוודיה, נורווגיה ודנמרק שיעור המשתמשים מגיע לאזור ה־80%. "עדיין קיים פוטנציאל עלייה של עשרות אחוזים במספר המשתמשים בשירות", מעריכים ברשות התחרות. בנוסף לכך, מבדיקת הרשות עולה כי רק 5% מגילי 18–75 בישראל מבצעים שימוש תכוף באפליקציות – של יותר מפעם בשבוע, בעוד בשוודיה, נורווגיה ודנמרק הנתון מגיע ליותר מ־30%.

אפליקציית ביט של בנק הפועלים אפליקציית ביט של בנק הפועלים אפליקציית ביט של בנק הפועלים

ברשות מודים כי בשנים האחרונות מתרבים המקרים שבהם פלטפורמות דיגיטליות משתלטות על שווקים מסוימים בעקבות אפקט רשת, מה שמייצר אתגר מורכב לרשויות התחרות להתמודד איתו. זאת בניגוד למונופולים מסורתיים, שקל יותר להטיל עליהם מגבלות שימנעו פגיעה בלקוח. 

לכן ההמלצה המרכזית של רשות התחרות אינה נקיטת צעדים נגד ביט, אלא נקיטת צעדים שיחלישו את אפקט הרשת. הרשות ממליצה על יצירת תשתית שתאפשר לאפליקציות התשלומים לתקשר זו עם זו. כך למשל מי שמשתמש בביט יוכל להעביר כסף גם למי שמשתמש רק בפייבוקס. כך כל לקוח יוכל לבחור באיזו אפליקציה להשתמש, ולא להיות תלוי באפליקציה שיש לצד השני.

ההכרה ההדדית הזו קיימת למשל בתחום הכספומטים. לקוח מבנק מסוים יכול להוציא כסף מכספומט של בנק אחר. עם זאת מדובר בפתרון לא טריוויאלי, שיהיה כרוך בהשקעה כספית ובאתגר תפעולי, וסביר כי לפחות חלק מהבנקים יתנגדו לו. גם ברשות מודים כי הפתרון אינו אידאלי ועלול לפגוע במוטיבציה של השחקנים לחדשנות ופיתוח ויצירת בידול.

בצד המקל, נותנת רשות התחרות גם גזר, וממליצה לאפשר לאפליקציות התשלומים לעשות שימוש במידע על הלקוחות, אם כי היא מודה שקיים חשש שהמידע יחזק גופים חזקים, ובראשם בנק הפועלים. "לא ניתן להתעלם מכך שהאפליקציה הדומיננטית היא של הבנק הגדול במדינה, אשר לאחרונה הופרדה ממנו חברת כרטיסי האשראי שהיתה בבעלותו, במטרה להגביר את התחרות. אמנם קיים חשש כי איסוף מידע עלול להעצים את הבנק הגדול ביותר ולייצר פער שאינו בר גישור תחרותי בינו לבין מתחריו במתן אשראי. אולם אין בכך כדי להצדיק מניעת שימוש במידע, שיכול להביא ערך ללקוח על ידי הצעת המוצרים המותאמים ביותר לצרכיו", כותבת הרשות.


תגיות