אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליברמן מבקש למנות בהקדם מנהל חדש לרשות החברות אלכס קולמויסקי

בלעדי לכלכליסט

ליברמן מבקש למנות בהקדם מנהל חדש לרשות החברות

נציבות שירות המדינה תקים בשבוע הבא ועדת איתור. תנאי הסף המקלים שנקבעו בסוף 2020 על ידי שר הדיגיטל דאז דודי אמסלם נותרו בעינם, כמו תואר ראשון בלבד, ניסיון עסקי של 10 שנים, בלי לציין מחזור כספי מינימלי שהמועמד היה אחראי עליו, וניהול צוות עובדים של לפחות חמישה אנשים

21.07.2021, 19:19 | צבי זרחיה ושלמה טייטלבאום

נציבות שירות המדינה תקים בשבוע הבא ועדת איתור לבחירת מנהל חדש לרשות החברות הממשלתיות. 

לפי שעה לא נקבע לוח זמנים לפעילותה של הוועדה, אבל במשרד האוצר, בראשות אביגדור ליברמן, מבקשים להאיץ את פעילותה כדי למנות בהקדם מנהל חדש לרשות. 

אל הוועדה יוכלו לפנות מועמדות ומועמדים העונים על תנאי הסף שפורסמו בסוף 2020 והיו תנאים מקלים. יממה לפני פיזור הכנסת בסוף דצמבר 2020 פרסמה נציבות שירות המדינה מכרז לאיוש משרת מנהל רשות החברות הממשלתיות שהתפנתה. תנאי הסף המקלים גובשו במשרדו של שר הדיגיטל דאז דודי אמסלם, שהיה מופקד על הרשות. 

אביגדור ליברמן, שר האוצר, אלכס קולמויסקי אביגדור ליברמן, שר האוצר | אלכס קולמויסקי אביגדור ליברמן, שר האוצר, אלכס קולמויסקי

בחלק הראשון של מודעת האיתור תואר אז התפקיד וחשיבותו, לרבות "הפיכת כ-60 החברות הממשלתיות לרווחיות, יעילות ונקיות, תוך מיקוד אחזקות המדינה בחברות ומתן שירות לאזרחי המדינה וניהול הרשות, המונה כ-70 עובדים בהיקף תקציבי של כ-50 מיליון שקל".

נציב שירות המדינה, פרופ נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ | צילום: חיים צח לעמ נציב שירות המדינה, פרופ

עם זאת, למרות המשימות החשובות הללו, תנאי הסף במכרז כאמור צנועים, וכוללים תואר ראשון, ניסיון עסקי של 10 שנים, מבלי לציין מחזור כספי מינימלי שהמועמד היה אחראי עליו, ו"ניהול צוות עובדים ישיר/ עקיף המונה לפחות חמישה עובדים".

בנציבות שירות המדינה ביקשו לאחרונה לשנות את תנאי הסף ולהעלות אף הרף, אבל  התנאים המקלים נשארו בעינם. 

מאז דצמבר 2020 רשות החברות הממשלתיות מתנהלת בלא מנהל קבוע, לאחר שינקי קוינט, שמילא את התפקיד, פרש ועבר לכהן כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. 

ביום שני האחרון אישרה הממשלה את העברתה של רשות החברות הממשלתיות ממשרד ראש הממשלה בחזרה אל משרד האוצר בעקבות דרישת שר האוצר ליברמן במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. 

עתירת אמסלם נדחתה

במרץ 2021, כעשרה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-24, עתר אמסלם באמצעות עורך דין פרטי לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ונגד הנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שהקפיאו את עבודתה של ועדת האיתור בשל הקדמת הבחירות. הוא טען כי "השניים מכשילים אותו בכוונה משיקולים פוליטיים וכי הם מטילים אימתם ומורתם שלא כדין על הפקידים".

שופטי בג"ץ - ניל הנדל, יצחק עמית ואלכס שטיין - קבעו בחודש שעבר כי "לאחר עיון בעתירה, דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה מבוררת להתערבות בהחלטתו של הנציב". החלטת הנציב, שלפיה יש להקפיא לעת הזו את עבודת ועדת האיתור, התקבלה על סמך החלטת ועדת החריגים, שבחנה את בקשת אמסלם על שלל נימוקיה, שיקולים שנשקלו במסגרת החלטת ועדת החריגים התבססו על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. הנחיה כאמור מבוססת על עקרונות שהותוו בפסיקתו של בית המשפט.

בג"ץ קבע עוד כי "הנחיית היועץ המשפטי מכילה את אמות המידה לאיזון בין השיקולים השונים. עוד נקבע בהחלטת היועמ"ש כי ניתן לאשר בהחלטה מנומקת מינויים למשרות בכירות בשירות המדינה במקרים הבאים: חיוניות המשרה, אופי המשרה, השלב שבו מצוי הליך האיתור. בענייניו שיקולים אלו הובילו את הנציב לכדי הכרעה חד-משמעית כי המקרה שלפנינו: קרי איוש משרת  מנהל רשות החברות הממשלתיות איננו מן המקרים החריגים שבהם ראוי לאפשר את המשך הליך המינוי. החלטה זו נומקה באריכות וכדבעי ולא נפגמה בשום פגם הקורא להתערבותנו. החלטת הנציב עולה בקנה אחד עם ההלכה שקבעה כי ככלל יש להימנע מאיוש תפקידים ציבוריים במהלך תקופת בחירות, וזאת גם במקרים שבהם ועדת האיתור הוקמה עובר לתקופת הבחירות. 

"באשר לטענות העותר בנוגע להתנהלות המשיבים – טענות אלה נטענו בעלמה וללא ביסוס קונקרטי, והעותר ממילא לא הצליח להראות כי התנהלות המשיבים בענייננו מעלה חשש לקיומם של מניעים זרים והטעיה, כטענתו. חזקת התקינות עומדת לזכות המשיבים".



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות