תקדים: בלי פיתוח המרחב הציבורי לא תקודם התחדשות עירונית

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים החליטה לשים סוף לאישור תוכניות מבלי שיהיה להן מענה בפיתוח המרחב הציבורי, כך עולה מהחלטה שהתקבלה לאחרונה במליאת הוועדה. ההחלטה תחייב לעדכן את התוכניות ברובע יובלים־גנים, הכוללת את השכונות קרית יובל, עיר גנים וקרית מנחם — וזו תאושר רק בהתאם לבחינה מפורטת של פיתוח השימושים במרחב הציבורי. 

ממצאים של צוות הבקרה מטעם העירייה יוצגו בפני המחוז ובהתאם להם יוחלט אם לאשר את התוכנית או שיש צורך בפיתוח נוסף. עד להצגת תוכנית העבודה בעוד שמונה חודשים לא יאושרו יותר מ־2,000 דירות בתוכניות המקודמות כעת. מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי באבאי, ציינה כי "החלטת הוועדה מהווה תקדים בהתחדשות העירונית בירושלים,  מתוך הבנה כי לצד ציפוף השכונות יש לקדם גם הליך של שדרוג של התשתיות הציבוריות לרווחת התושבים".

צורכי ציבור לפני דירות

תוכנית האב לרובע יובלים־גנים שאושרה ב־2015 קבעה מסגרת כוללת להתחדשות עירונית ותוספת דירות. בחמש השנים האחרונות אושרו בהתאם לעקרונותיה כ־16 תוכניות לפינוי־בינוי, ועוד 20 תוכניות מצויות בהליכי קידום שונים. בתוכנית נקבע יעד לתוספת של כ־7,500 דירות לרובע עד 2030. אך כרגע מקודמים היתרים הכוללים תוספת של כ־500 דירות בלבד.

שכונת קריית יובל | צילום: יואב דודקביץ

הוועדה מציינת כי הסתמכה בין היתר על עמדת נציגי המנהלים הקהילתיים שהיו שותפים להליך. כפי שפורסם בכלכליסט, המחלוקת בין התושבים לגורמי התכנון לא היתה על מהות הפיתוח אלא על התזמון שלה. התושבים טענו כי אסור להמשיך לקדם בניית דירות מבלי שזה יעשה מתוך ראייה מרחבית ובשלבים.

מכיוון שזו אחת התוכניות הגדולות והבולטות בישראל להתחדשות עירונית זהו גם מקרה בוחן והדרך שבה יקודמו תוכניות הבנייה בירושלים צפויה להשליך גם על ערים אחרות.  בהחלטת הוועדה נכתב כי חוסר הוודאות הנוגע לקצב המימוש של תוכניות התחדשות עירונית משפיע גם על פיתוח השלד הציבורי של הרובע. 

כך למשל, צוות הבקרה מטעם העירייה זיהה כי עד 2025 בהתאם למימוש הדירות יהיה צורך בתוספת של בין חמש לשבע כיתות גן ומעון. צוות הבקרה גם המליץ על קידום עירוב שימושים, ייעול השימוש במגרשים למוסדות ציבור, העצמתם ויצירת מוקדי שירות עירוניים, שיפור הניידות הפנים־שכונתית וחיזוק הקרבה לרכבת הקלה. הוועדה קיבלה את ההמלצות וציינה כי יש לקבוע מנגנון שיבטיח ביצוע פעולות אלה במקביל למימוש תוכניות להתחדשות עירונית ברובע.

שירה תלמי באבאי, מתכננת מחוז ירושלים | הוועדה המחוזית

בהחלטה נקבע עוד כי תוך שמונה חודשים תציג עיריית ירושלים למליאת הוועדה המחוזית ראייה כוללת של כל השטחים הציבוריים הקיימים ברובע, היקף הזכויות המאושרות ותציג מתווה לשיפור הניצול שלהם לצורכי ציבור. כן יוצגו הוראות המבטיחות מימוש מיטבי של השימושים ושטחי הבנייה. בין היתר תידרש העירייה להציג את הסדרי החניה והתנועה, את צירי ההליכה ואת התכנון של דרגנועים שיאפשרו נגישות של תושבי הרובע לצירי הרכבת הקלה. נקבע כי כל תוכנית שתוגש תלווה בחוות דעת של המחלקה למדיניות תכנון בעיריה וייבחן אם ניתן מענה לצרכים הציבוריים.

עופר ברקוביץ, יו"ר תנועת התעוררות בירושלים | צילום: עמית שעל

עוד נקבע כי בצרכים ציבוריים שאין להם מענה נוכח המורכבות הנובעת מקצב מימוש התוכניות להתחדשות עירונית ופיזורן ברחבי הרובע "ייקבע בהוראות התוכניות המפורטות כי תנאי למתן היתר יהיה הגשת חוות דעת כתובה מטעם מהנדס העיר ולפיה קיים מענה מספק". 

לשפר את איכות החיים בעיר

תלמי באבאי הדגישה כי מסקירת התוכניות להתחדשות בשכונה עולה כי הן "מציעות איכות תכנונית גבוהה וכוללות שדרוג של הרקמה הבנויה, עירוב שימושים ותוספת מבני ציבור וחזיתות מסחריות שיתמכו ביצירת רחובות פעילים ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה בשכונה".

לדברי עופר ברקוביץ, ראש האופוזיציה בעירייה, "בעקבות הלחץ שהפעלנו, הוועדה המחוזית תחייב את עיריית ירושלים לבנות תוכנית שלד ציבורי מקיפה לשכונות שבהן מתקיימת התחדשות עירונית בתוך שמונה חודשים, ולא תאפשר תוקף מעבר ל־2,000 יחידות דיור ללא המענים הציבוריים. נוביל התחדשות עירונית משמעותית וגידול ביחידות הדיור לצד איכות חיים לתושבים".