אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבמאי והיוצר שלמד קולנוע אבל הקים כבר חמש חברות הייטק צילום: אריאל בשור

הבמאי והיוצר שלמד קולנוע אבל הקים כבר חמש חברות הייטק

ערן פיין למד קולנוע, התחיל את דרכו בבימוי פרסומות, והיה אחראי בין השאר ל"אחורי החדשות עם יאיר ניצני" ו"עם סגולה"; עם השנים הקים חמש חברות טכנולוגיה ורשומים על שמו לא פחות מ-22 פטנטים; כיום הוא משמש מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר NanoLock; לדבריו, "הטכנולוגיה בעיני היא דרך לפתור בעיות"

23.07.2021, 07:37 | מעין מנלה

החלום של ערן פיין, במאי ויוצר, והיום מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר NanoLock Security, היה להיות במאי קולנוע. "לסבא שלי היו בתי קולנוע בחולון ובילדותי הייתי יושב שם ועוזר בהקרנת הסרטים. סבתא שלי הייתה מכסה לי את העיניים בחלקים שאסור היה לי לראות. כשגדלתי חשבתי שאהיה במאי, הייתי עושה סרטונים ולוקח עשר אגורות מכל עובד במכון התקנים כאשר הגעתי עם אמא שלי לעבודה. לימים למדתי קולנוע, והפכתי להיות במאי פרסומות", הוא מספר. 

קראו עוד בכלכליסט:

פיין הוא האיש שעומד מאחורי כמה מתוכניות הסאטירה המוכרות בישראל. הוא יצר, כתב והיה העורך הראשי של העונה השנייה של התוכנית "אחורי החדשות" בכיכובו של יאיר ניצני אשר שודרה בערוץ 10. הוא היה היוצר והעורך הראשי של "הרצועה", שנחשבה למוערכת ופורצת דרך, בה ערך 197 פרקים, והיה גם יוצר התוכנית "גם להם מגיע" ששודרה בערוץ 10 והעורך הראשי בסדרה "אולי הפעם" ששודרה ב'yes'. בשנת 2011 שימש כעורך ראשי ואחד מיוצריה של הקומדיה 'עם סגולה' ששודרה ב'קשת', בה כיכבה שלישיית 'מה קשור'. אבל אם שואלים אותו אין לו עניין להיות איש טלויזיה, הוא יזם טכנולוגי סדרתי שהקים וניהל חמש חברות ורשם במהלך הקריירה  המשולבת שלו 22 פטנטים, וכל זאת על אף שהוא בוגר החוג לקולנוע, ולא שירת ביחידה טכנולוגית בצבא. 

אורי גוטליב, כוכב אורי גוטליב, כוכב 'הרצועה' וערן פיין | צילום: ניב קלדרון אורי גוטליב, כוכב

"תמיד יש מיינסטרים, אבל מה שנחמד זה כאשר המיינסטרים הזה נשבר. הטכנולוגיה בעיני היא דרך לפתור בעיות. ההגדרה של השאלות והבעיות - קודמת לטכנולוגיה. בכל החברות שהקמתי הפטנט הראשון היה שלי", הוא מספר. 

בשנת 1996, אחרי שנים של בימוי פרסומות, הקים פיין את חברת ADENT במסגרת חממה, הצליח לגייס מעט כסף אבל החברה לא התרוממה ונסגרה לאחר כשנה. "הייתה טכנולוגיה, היה צוות נחמד, היו את המרכיבים הדרושים לחברה אבל לא הייתה התאמה של המוצר לשוק. אמנם החברה נסגרה אבל למדתי מזה איך מגייסים משקיעים ואיך מגייסים צוות", אומר פיין במבט לאחור. 

מיד לאחר מכן המשיך למיזם הבא שלו והקים את On-Eden אשר פיתחה מערכת התראות בעולם האינטרנט ונמכרה בשנת 1999 לחברת פורמולה. אחריה ייסד את חברת MobileSpear שהתמחתה בפיתוח מערכות להעברת תוכן מודפס לסביבות רשת וסלולר ווידאו. "מובייל ספיר הייתה הרפתקאה נפלאה וזה גם לימד אותי לתת לחברה שם עם מילה אחת ולא שתיים - אנשים קראו את זה כ'מובילי ספיר'. חשבו שאנחנו חברת הובלות. החברה התרוממה נורא מהר והצליחה מספרית אבל חווינו במקביל את משבר הטלקום. העולם הפיננסי מסביב קרס. קרנות הביעו התעניינות ושבוע אחרי זה לא היו קיימות. החברה התחילה מרעיון מאוד אבסטרקטי של איך מזהים דאבל קליק על משהו פיסי. זו הייתה שאלת החקר. ניהלתי את החברה ארבע וחצי שנים ועזבתי בעקבות משבר גדול עם הדירקטוריון. היא שרדה אחר כך עוד שלוש שנים בלעדי וגוועה", מספר פיין. 

מה קרה שם שהוביל לעזיבתך? 

"נכנס משקיע חדש ונציגו חשב שאני לא עושה עבודה מספיק טובה. הם הרגישו שהם לא מרוצים מהתוצאות המסחריות שהצלחתי להביא. זו חוויה לא נעימה להיות מודח בכל תרחיש שהוא, אבל בהסכם שחתמתי עם החיים לא אמרו שאני אצליח כל הזמן. לא נפלתי למרה שחורה. אני מאוד קשה עם עצמי ויחסית קל להאשים פה את הסיטואציה מכיוון שהיה משבר טלקום, אבל עשיתי טעויות וגם אם יש סיטואציה חיצונית כנראה לא עשיתי את ההתאמות מספיק מהר". 

אחרי שעזב את מובייל ספיר חזר פיין לעולם הטלוויזיה. הוא "הרים טלפון" ליאיר ניצני ויצר, את העונה השנייה של התוכנית ״אחורי החדשות״ בכיכובו. "זו הייתה אדפטציה שלי לג'ון סטיוארט. יצרנו שפה והתחלתי לגלות את השפה הקומית שלי. הגעתי כאשר אני כבר מנהל יחסית מוצלח - היה פה צוות גדול של אנשים - וידעתי לבוא עם מודל כלכלי מתאים לערוץ 10. היכולת היצירתית משולבת עם יכולת ניהולית גרמו לכך שזה יעבוד. המשותף ליצירה ויזמות הוא שאתה מתחיל מדף חלק. 

לאחר מכן פנה לעשות את "הרצועה" בערוץ ביפ. "הרצועה התחילה מאוד צולע והפכה להצלחה מאוד גדולה, קיבלה מעמד של קאלט", הוא אומר. "זו הייתה חוויה נפלאה שהופסקה כי חזרתי לעשות טכנולוגיה. בנקודה הזאת הייתי ממש צריך לעשות החלטה. מאוד הצלחתי בעולם הטלוויזיה והיו לי הצעות מפתות. צחקו עלי שאני מתעסק בפולימרים, אבל אחרי 197 תוכניות של הרצועה פרשתי בשיא והתוכנית נשארה כזיכרון טוב". 

הרעיון לחברה הבאה שהקים פיין, Oree עלה בעת שהיה בטיפול שיניים. עקירת שן בינה ליתר דיוק. "היה שם הרבה כאב והרבה נרקוטיקה ומה שראיתי במהלך הטיפול היה שרופא השיניים, שיחק כל הזמן עם האור על מנת להאיר לתוך חלל הפה. זו נראתה לי בעיה מעניינת וחשבתי - למה שהכפפה לא תוליך אור או משאבת הרוק. לאחר מכן גיליתי שיש ענייני רגולציה לצד הכפפתי של הרעיון והתחלתי להתעניין בגומי. מצאתי את עצמי במהלך המחקר בין היתר גם במפעל קונדומים בתאילנד, שם ראיתי מחזות די מטלטלים. הוצאתי פטנט ולאחר מכן הסטנו את זה לעולם אחר של מוליכי אור בתחום התאורה. גייסנו טיפה כסף ואז במהלך כנס, בו הייתי הדובר הראשי, פנו אלינו מ-LG. ככה גייסנו כסף מקרן ג'נסיס ועוד קרן יפנית ומשקיעים טייוואנים, ופיתחנו את הלד השטוח הראשון בעולם".  

ערן פיין מנכ"ל ננולוק סקיוריטי, צילום: אריאל בשור ערן פיין מנכ"ל ננולוק סקיוריטי | צילום: אריאל בשור ערן פיין מנכ"ל ננולוק סקיוריטי, צילום: אריאל בשור

את חברת Oree ניהל פיין חמש שנים עד שהיא נמכרה ב-10 מיליון דולר לחברת תאורת הרחוב הישראלית ג'וגאנו (Juganu Systens) בעסקה שתוארה כ'אקזיט בהפסד' לאחר שגייסה סך של 25 מיליון דולר. "בחיים של יזם יש עליות ומורדות, עשייה ולימוד בלתי פוסקים. Oree לא מוגדרת כהצלחה גדולה, אבל היא בהחלט לא כישלון. עסקת המכירה כללה רכיב מזומן ובהמשך היו עוד אבני דרך ממכירות ששיפרו משמעותית את התמורה. כיזם, בעת העסקה לא הייתי בתפקיד בחברה אבל היא לימדה אותי הרבה דברים בדרכי היזמית ואני חושב שהפכתי ליזם טוב יותר בזכותה", הוא אומר. 

ב-2012, אחרי שעזב את Oree חזר פיין ל'גיחה קצרה' לטלוויזיה כדי להיות עורך ראשי ואחד מיוצריה של הקומדיה 'עם סגולה' ששודרה ב'קשת'. "יש רגע בחייו של סטארט-אפ שבו העולם הופך להיות תפעולי וזה לא הצד החזק שלי. אני טוב בהתחלה. בלהמציא, בלגייס כסף, בשלבים הראשונים, כשבחברה יש עשרות אנשים שאתה צריך לרתום לרעיון משותף. בחיי מיזם מגיעה הנקודה שבה התרומה שלי פחות משמעותית", הוא אומר. 

התפקיד הבא שמילא פיין היה כיועץ מרכז הננו-טכנולוגיות באוניברסיטת תל אביב, שם נולד הרעיון להקמת החברה שבראשה הוא עומד היום - NanoLock Security. "זה התחיל בתור רעיון סופר טכנולוגי ממאמר שכתב פרופ' סלאבה קרילוב. הוא לא דומה למה שאנחנו עושים היום אבל זה פתרון חומרה למה שאנחנו עושים היום בתוכנה. בהתחלה מימנו את הפיתוח בעצמנו ודי מהר הצלחנו לגייס את ה'סיד' מקרן AUZ", הוא מספר.  

החברה, שנוסדה על ידי פיין יחד עם שותפיו שלמה אורן ז"ל וארז קריינר פיתחה פתרון ניהול ואבטחה ברמת ה-Device לשוק התשתיות והבקרים התעשייתיים, שמגן על מכשירי קצה מרוחקים ועל מכונות תעשייתיות ומבטיח את המשך העבודה התקינה שלהם. 

"כשהתחלנו את נאנולוק היה לנו רעיון שהיינו בטוחים בו ואז הגענו לארגון אמריקאי ששלח לנו אימייל בו למעשה נאמר שמה שעבדנו עליו עד עכשיו לא מספיק טוב. אבל החלק השני של המייל היה - שהבעיה שאותה ניסינו לפתור היא בעיה גדולה שאותו ארגון מתמודד איתה - ובאותה שנייה הייתה התרוממות רוח. זה לא היה רגע כזה שבו יושבים על הצוק עם שמפניה וחוגגים, אבל באותו מייל היו ביחד גם השיא
וגם השפל של המקצוע. רגע השפל היה כשאומרים לך שאתה לא מספיק טוב, 'אתה לא האיש שלנו'. אלא שלאחריו יש רגע של הארה, הרגע שבו אתה מבין מה צריך לעשות".

גם היום פיין ממשיך להגיש פינת רדיו יומית בגלי צה"ל, ועד 2017 הגיש פינת רדיו עם יאיר ניצני. בשנה שעברה הוא זכה להוקרה אישית כשזכה בפרס "American Cyber Award". 

אתה יודע כבר מה תרצה להיות 'כשתהיה גדול'? אם יזם טכנולוגי או איש טלוויזיה? 

"האמת שנראה לי שכן. הבחירה היא הטכנולוגיה והעסק מסביב לזה. אני מרגיש בר מזל שאני יכול לעשות רדיו, אבל להקים ולנהל חברה זה טוטאלי. אני מחוייב ב-500%. יש פה חברה גדולה שאנחנו בונים. גם כשעשיתי טלוויזיה זה לא היה כדי להיות 'איש טלוויזיה'. זה היה ביטוי של איך אני תופס את העולם". 

מה הייתה הנקודה בה בעצם בחרת בטכנולוגיה? 

"זה היה רגע נורא מוגדר. נאורה שם שאול, אישה שכתבה ספר שנקרא רומן דיגיטלי, היא זו שהראתה לי את האינטרנט לפני שהוא היה גרפי, והעוצמה של זה הייתה כל כך דרמטית. היא הראתה לי קוד וזהו, התחרפנתי. גיליתי שבטכנולוגיה יש חידות, בעיה לפתור וזה כל כך כיף לנסות לפתור אותה. גם כשאין מימון וקשה לחברה, זו חווייה חזקה של אתגר עצום שאתה צריך לגייס עבורו את כל כולך. אני לא יודע איך לקודד, בטח שלא כמו כמה מהאנשים שאיתם אני עובד, אבל שאלתי שאלות לא רעות והצבתי מטרות מאוד ברות השגה. עם השנים אתה לומד לזהות מה מטופש, מה לא רלוונטי - זו לא טכנולוגיה במובן שאני יודע לקודד, אבל כן במובן של מה שהטכונלוגיה אמורה לעשות". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות