אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה צפויה לאשר: הפחתת 85% מפליטות גזי החממה עד 2050 בלומברג

הממשלה צפויה לאשר: הפחתת 85% מפליטות גזי החממה עד 2050

במסגרת ההצעה שבה תדון הממשלה ביום ראשון, ייקבע לראשונה יעד אקלים אבסולוטי ל-2050; עם זאת ההצעה אינה כוללת הצבת יעד לאנרגיות מתחדשות - היעד ל-2030 יישאר ללא שינוי

23.07.2021, 14:33 | ענת רואה


הקרב בין משרדי הממשלה בקשר לתוכנית המעבר לכלכלה דלת פחמן, הוליד בסופו של דבר תוכנית משותפת שתעלה להחלטת הממשלה ביום ראשון. במסגרת הצעת המחליטים ייקבעו לראשונה יעדי אקלים ל-2050, כך שישראל תציב יעד לאומי להפחתת 85% לפחות מפליטות גזי החממה, לעומת הכמות השנתית שנמדדה ב-2015.


קראו עוד בכלכליסט:

בנוסף יעודכן היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, כך שהכמות בשנה זו תפחת ב-27% לפחות מהכמות השנתית שנמדדה ב-2015.

הצעת המחליטים הוגשה אתמול (חמישי) על ידי ראש הממשלה ושרי הגנת הסביבה, האנרגיה, האוצר, החוץ, התחבורה, הכלכלה והפנים.

מטרת התוכנית בין היתר היא לעמוד באמנת האקלים והסכם פריז, לפיהם ישראל נדרשה להגיש יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה ולעדכנו מדי 5 שנים. ישראל הגישה ב-2015 יעדים ראשונים להפחתת פליטות אך אלו התבססו על חישובי פליטות לנפש שלא שינו את המגמה. כעת היעדים יוגדרו בהתייחס לסך הפליטות השנתי, ולמעשה יביאו להצבת יעדים אבסולוטיים:  12 מיליון טונות גזי חממה ב-2050.

מה שלא נמצא בתוכנית הנוכחית, לעומת התוכנית שקידם בעבר המשרד להגנת הסביבה, הוא הגדרת היעד לאנרגיות מתחדשות. במשרד להגנת הסביבה דרשו בעבר להעמיד את היעד ל-2030 על 40% אנרגיה שתיוצר ממקורות מתחדשים (לעומת היעד הנוכחי שעומד על 30%). כמו כן ביקשו שם לקבוע יעד של 95% אנרגיות מתחדשות ב-2050.

במשרד האנרגיה התנגדו לקביעת יעדי אנרגיה מתחדשת ל-2050, בין היתר לאור העובדה שחלק מהטכנולוגיות עליהן מבוססים היעדים הללו עדיין לא קיימות בפועל (למשל ייצור זול ונגיש של מימן ירוק). בהצעה נקבע עם זאת כי שרת האנרגיה תפעל לבחינת יעד אנרגיה מתחדשת ל-2050.  

משרד האנרגיה התנגד גם להעלאת היעד ל-2030. זאת על רקע העובדה שב-2020 רק 6% מהאנרגיה שיוצרה היא ממקורות מתחדשים (לעומת צפי ל-10% שלא הושג בשנה זו).

לשם השגת היעדים להפחתת פליטות גזי החממה, מוצע בהצעת המחליטים להגדיר יעדים סקטוריאליים להפחתה וייעול של צריכת האנרגיה עבור מוקדי הפליטה המרכזיים במשק, בתחומי התחבורה, פסולת, חשמל ואנרגיה, תעשייה ובנייה.



זיהום אוויר במפרץ חיפה, אלעד גרשגורן זיהום אוויר במפרץ חיפה | אלעד גרשגורן זיהום אוויר במפרץ חיפה, אלעד גרשגורן


בנושא התחבורה מוצע לקבוע כי משנת 2026 ירכשו אוטובוסים עירוניים שהם רכבים נקיים בלבד, אך זאת בכפוף לאישור תקציבי ולעמדות טעינה. 

כן מוצע לבלום את הגידול בפליטות גזי חממה במקורן בתחבורה עד 2030 כך שסך הגידול בפליטות יעמוד על 3.3% בלבד ביחס לכמות הפליטות שנמדדו ב2015. זאת בעוד שהגידול הצפוי בפליטות גזי חממה בתרחיש עסקים רגיל הוא 32%. התחבורה אחראית לכ-23% מפליטת גזי החממה בישראל ובתחום זה צפוי גידול בכמות הפליטות בעקבות גידול אוכלוסייה ועלייה בכמות הרכבים שמחזיקה משפחה ישראלית. 

לפי ההצעה פליטות גזי חממה הממוצעות לרכב חדש הנרשם לתנועה ב-2030 יהיו לא יותר מ-5% לעומת רכב שנרשם לתנועה ב-2020. המשמעות היא רכב שכמעט או לחלוטין אינו מזהם. בשל קצב ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הרכב והמדיניות המשתנה בתדירות גבוהה יבחן יעד זה מחדש ב-2025.

בתחום הפסולת, היעד להפחתת פליטות חממה שמקורן בפסולת עד 2030 עומד על 47% ועד שנת 2050 על שיעור של 92%, הכל ביחס לכמות הפליטות שנמדדה ב-2015; וכן צמצום שיעור הטמנה של פסולת עירונית ב-71% עד 2030, לעומת 2018.

בתחום החשמל והאנרגיה מוצע להפחית פליטות ב-30% עד 2030 (בהשוואה ל-2015). ייצור החשמל אחראי ליותר מ-40% מפליטות גזי החממה של ישראל. 


בלומברג בלומברג בלומברג


לפי ההצעה, לצורך עמידה ביעד הפחתת פליטות שמקורן מיצור חשמל, יוטל על שרת האנרגיה לפעול לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת ל-2050 וכן להקים צוות בין משרדי שיבחן את כלל המשמעויות הנגזרות מיעדים אלו וגיבוש תוכנית פעולה. דגש מיוחד ניתן לחשיבות ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות תוך ניצול שטחים מבונים ודו שימושיות הקרקע. 

תחום התעשייה אחראי ל-15% מסך פליטות גזי החממה שנמדדו ב2015 ומוצע לקבוע יעד להפחתת 30% מהפליטות עד 2030. עם זאת, ככל שתוקם תעשייה כבדה חדשה שצורכת גז כחומר גלם, ייבחן הצורך להחריג את הפליטה מהשימוש בגז כחומר גלם. 

בתחום הבנייה מוצע לקבוע בנייה מאופסת אנרגיה בהיקף 50% לכל הפחות מכל התחלות הבנייה למסחר ומבני ממשלה ו-100% מכל התחלות הבנייה של מבנים ציבוריים ומגורים עד 5 קומות, החל מ-2030. לצורך עמידה ביעדים אלו יש צורך בתוכנית פעולה ולכן מוצע להטיל על ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לרכז ולהגיש תוכנית לאומית כזו. 

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתגובה: "זהו רגע היסטורי, למען הבריאות והסביבה היום ולמען הדורות הבאים. ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים. החלטת הממשלה מתווה לראשונה יעדים וכן אסטרטגיה כלל משקית להתמודדות ישראל עם משבר האקלים המאיים על עתידנו בישראל ובעולם כולו. היעדים והאסטרטגיה שגיבשנו מאפשרים לישראל ליישם את מחויבויותיה הבינלאומיות כמדינת OECD ולהתחרות ולשגשג בעולם דל פחמן. 

"יישום האסטרטגיה יביא לחיסכון משקי עצום בצריכת משאבים, להפסקה כמעט מוחלטת של הזיהום, ויאפשר לנצל הזדמנויות לצמיחה ולמינוף החדשנות והיצירתיות הישראלית, המפתחת פתרונות אקלים לישראל ולעולם".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר: "הגיע הזמן שנתקדם למעמד בו מרבית האומות המפותחות נמצאות זה מכבר. חבל שהיה צורך בחודשים ארוכים של דיונים והתכתשויות פנימיות בלתי פוסקות, כדי לממש מטרה המובנת מאליה לכל מדינה חפצת חיים. לצערי, היעדים הנוכחיים עדיין עלובים ברובם. על ישראל להגדיר יעד של כלכלה מאופסת פחמן כפי שנוהגות מרבית מדינות העולם ולא להסתפק במעבר לכלכלה דלת פחמן. על ישראל להגדיר בהחלטה יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת,  עם יעדי ביניים נמרצים. על ישראל לאמץ כבר עתה מנגנון מיסוי פחמן. על ישראל להגדיר מנגנון בעל סמכויות שיבחן את הפרויקטים התשתיתיים המתכוננים לאורה של החלטה זו, כדי שלא תהפוך אות מתה כמו מרבית החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות