מוסיפה מלח: וילי פוד חודרת לשוק הבולגריות

וילי פוד נערכת להעמיק את התחרות בשוק החלב. שלוש שנים אחרי שיבואנית המזון, שבשליטת האחים צביקה ויוסי ויליגר, השיקה את מותג החלב "יורו מחלבות אירופה", שנגס בנתח השוק של המחלבות הגדולות, חודרת החברה לקטגוריית הגבינות המלוחות, ומשיקה בהשקעה של 3 מיליון שקל סדרה של גבינות בולגרית ופטה. 

קטגוריית הגבינות המלוחות רשמה ב־2020 זינוק של 21%, ומכירותיה הסתכמו על פי נתוני סטורנקסט ב־402 מיליון שקל. תנובה וגד שולטות בקטגוריה עם נתח של 41.6% ו־42.6% בהתאמה, ובמקום השלישי, במרחק גדול, טרה, שבשליטת החברה המרכזית למשקאות, עם 5.5% מהשוק. 

ללא

לדברי צביקה ויליגר, יו"ר ומבעלי השליטה בחברה, "הצרכן הישראלי כבר לא מוטה מותג, לא מתפשר על האיכות ולא על המחיר. ראינו את זה בגבינה הצהובה, אנו רואים את זה במעדניות, ועכשיו נראה את זה גם בגבינה הבולגרית. הגבינות שלנו מיובאות ממחלבות מתמחות ביוון, בבולגריה ובטורקיה, באיכות גבוהה ובמחיר נמוך ב־30% מתנובה וגד". 

מבחינת ויליגר, מדובר בצעד ביניים עד להרחבת פערי המחיר שתתאפשר אם יוסרו מכסי יבוא. הציפייה להסרת המכס מבוססת על ההסכם הענפי שנחתם בתחילת השנה בין משרד האוצר לרפתנים, ובו נקבע כי יינתן פטור ממכס על יוגורט ומעדנים וכן על גבינות עד 5% שומן. ההסכם נדרש לעבור תיקוני חקיקה כדי שיקבל תוקף, ולאחר מכן ויליגר צפויה להעמיק את ההוזלה: "פיתחו עבורנו גבינות מלוחות 5% שומן, וכשההסכם יעבור נוכל להפחית את מחיר המוצרים ולהגדיל את הפער בהשוואה למתחרים".

צביקה ויליגר. "זול ב-30% מהגבינות של תנובה וגד" | צילום: אלעד גוטמן

מותג יורו הושק על ידי ויליגר לפני כשלוש שנים, לאחר שהחברה איבדה את הזיכיון שהיה לה לאורך שנים לשווק את מוצרי החלב של מחלבת ארלה הדנית, ובראשם ממרח החמאה לורפק. ויליגר ביקשה למצוא תחליף למותג, שלא ייצר לחברה תלות בגורם חיצוני ובנתה את המותג המבוסס על מוצרים ממחלבות שונות. השקת ממרח החמאה תחת המותג החדש, בתקופה שבה נרשם בישראל מחסור בחמאה ובמהלכה חדלה טרה לייצר חמאה, הזניקה את נתח השוק של וילי פוד בקטגוריה בתוך זמן קצר. החברה, שזכתה לאורך השנים במכסות ליבוא חמאה תחת פטור ממכס, תיעלה את הפטור הגורף שניתן בשל המחסור והגבירה את יבוא החמאה. בעקבות כך אחזה ב־2020 ברבע משוק החמאה, שגלגל 343 מיליון שקל. 

בבדיקה שערכה רשות התחרות נמצא כי גם הצרכן הרוויח מהמהלך לפתיחת שוק החמאה ליבוא ללא מכס; חלה עלייה במגוון מוצרי החמאה, ובמקביל נבלמה עליית המחיר החדה שנרשמה בתקופת המחסור. עוד נמצא שבעקבות הסרת המכס ירד נתח השוק של ספקים גדולים ורמת הריכוזיות פחתה. על רקע זה קראה הרשות לאמץ מדיניות ארוכת טווח של הסרת מכסים. 

במועצת החלב דחו את עמדת הרשות וטענו כי "הרשות קובעת עובדות אלטרנטיביות אשר מקדמות את האג'נדה לטובת היבואנים".