אולדסקול בגרוּב: הפרויקט החדש לילדים של מאור כהן, קרולינה ובום פם

מה קורה כשמאור כהן, קרולינה ולהקת בום פם עובדים יחד אלבום ילדים? התוצאה היא פרויקט מקסים והכי לא מתיילד ששמו "כוכב הילדים" - ספר (בהוצאת אגם), אלבום ועכשיו גם מופע - עם שירים בגובה העיניים, מלאי הומור, אך גם כנים, מרגשים ומעוררי מחשבה, שבהם משולבים הסגנונות המוזיקליים של כל הנוגעים בדבר.  

הרעיון לעשות אלבום ילדים נולד אצל אורי בראונר כנרות מבום פם, והוא זה שהציע לצרף את קרולינה וכהן. "כשאורי התקשר והציע ואמרתי שבכיף, אבל זה בהתחלה נראה כמו משהו שלא יקרה", מספרת קרולינה. "נפגשנו והזמנו מלא פיצות ודיברנו שטויות וזה לא נראה כאילו משהו עומד לקרות, אבל זה קרה וזה אדיר שאני לא לבד ויש איתי כזה הרכב, עם מאור ובום פם, שזו אחת הלהקות הכי טובות בארץ".

מימין: מאור כהן, יובל "טובי" זולוטוב וקרולינה. מאחור: עוזי רמירז פיינרמן, אורי בראונר כנרות. “המוזיקה המוקפדת עם התזמורות, שעשו פה פעם לילדים, השפיעה עלינו מאוד" | לירון כהן

מה גרם לכם לרצות להקליט אלבום ילדים?

"כשאת הופכת לאמא יש קול פנימי שכל הזמן אומר 'איך אני אשמח את הילד שלי, מה אני רוצה להעניק לו'. הבנתי שבעצם אלבום ילדים זה מתבקש. בתחושה שלי הבן שלי שותף לזה, הוא מגיל חמש כותב איתי שירים ומנגן מנגינות". 

כהן: "אלבום ילדים זה משהו שתמיד ישב לי מאחורי האוזן ואף פעם לא ידעתי מתי תגיע הזדמנות לעשות את זה, כי זה ווייב אחר. אני מאוד אוהב את בום פם ואת קרולינה אז ישר קפצתי על הרעיון". 

איך עבד תהליך היצירה?

כהן: "האמת שחשבתי שזה ייקח יותר זמן אבל פשוט פתחנו קבוצת ווטסאפ וכל אחד זרק טקסטים ולחנים, נפגשנו כמה פעמים לחבר את הדברים וכשהיו מספיק שירים נכנסנו להקליט. זה אלבום כמו שפעם היו לילדים, יש בו משהו וינטג', הוא כאילו בעבודת יד. הקלטנו הכל לייב, בלי מחשב, הכל מאוד כפרי".  

"לא תמיד זה פשוט לכתוב יחד ופה היה תהליך כיף של כתיבה משותפת, חסר אגו לחלוטין", מוסיף עוזי רמירז מבום פם. "הדברים זרמו לקבוצה בצורה הכי טבעית ומהר, בקטע טוב. התמסרנו במוזיקה וטקסטים".

"יותר אלבום יַלְדוּת מאשר אלבום ילדים"

השירים בכוכב הילדים עוסקים בשאלות כמו מי המציא את המכנסיים או מי גילה את הצלילים? יש שיר על ילד שעומד מול הראי, עושה שטויות ואפילו מראה לעצמו את הטוסיק; שיר על חופשה משפחתית בחו"ל; ילדה שחולמת שהיא שטה בשמי יהלומים בין חופים ורודים עשויים ממתקים; שיר על ג'אז וגם על ילד שלא בא לו שום דבר.

"כתבנו על נושאים שעניינו אותנו כילדים ושמעניינים ילדים היום, מתוך הכרות שלנו", אומר כהן. "היה לנו מאוד חשוב להכניס הומור ושזה יהיה גם קצת מוזר וקצת לא חינוכי. ברחנו מניסיונות לחנך ומותר גם לצחוק על הילדים, כמו אלה שכל הזמן רוצים דברים חדשים, שזה הכי לא חינוכי אבל זה חלק מהחיים.

"זה יותר אלבום יַלְדוּת מאשר אלבום ילדים ואני חושב שמבוגרים יוכלו להתחבר להרבה מהסיפורים שם. כל אחד אסף חוויות מהילדים שלו ומהילדות שלו. בשיר 'ים' על החופשה בחו"ל יש ילד שמקיא מהגלידה וזה סיפור שקרה לאחי. הגזמנו עם הגלידה והוא הקיא במכונית וזה משהו שבטוח קרה לעוד ילדים".

זה אחרת לכתוב לילדים?

כהן: "מצד אחד מאוד ברור על מה אתה שר ומה הנושא ואי אפשר לברוח יותר מדי, ומצד שני צריך איזה פיזור דעת כדי שזה יהיה קצת כמו שראש של ילד עובד: קצת פסיכדלי, דברים ציוריים ולאו דווקא הגיוניים לפעמים. בשיר 'חלום' מה שקורה בחלום אלה דברים מוזרים שילדים יכולים להתחבר אליהם".

קרולינה: "האלבום אמנם לא פדגוגי, אבל יש בו אלמנט קל של זהירות. אני דווקא הייתי הקול הזה שקצת מפחד שהורים יכעסו, אז שינינו למשל את 'בדרך למקלחת אני מראה את התחת' ל'אני מראה את הטוסיק רק לעצמי'. מצד שני הפזמון של השיר 'ברוגז שולם', שאני מבצעת, נכתב במקור לאלבום השני של 'הבנות נחמה' וישב בצד. וכשאורי אמר להביא פזמון טוב הבאתי אותו והפכנו את השיר לשתי ילדות שרבות".

רמירז: "ניסינו להתייחס לפרויקט כמשהו לכל המשפחה. אני עדיין מאזין למוזיקה שמוגדרת לילדים כמו שירי דיסני או רחוב סומסום. יש איזו פשטות ותמימות במוזיקה הזאת גם כשהיא לא לילדים. אני היחיד בהרכב שעוד אין לו ילדים, אבל התחברתי לחלוטין, בין היתר כי המוזיקה שעשו פעם לילדים מאוד השפיעה עלי כמוזיקאי. היא היתה מושקעת, הכל היה מוקפד, בפסטיבל שירי הילדים היתה תזמורת, מיטב המוזיקאים בארץ עשו את 'הכבש הששה עשר'. יש חיבור טבעי לזה אצל כולנו".

"מגניב לדבר עם ילדים על גלגול נשמות"

אחרי שתי הופעות הרצה, "כוכב הילדים" יעלה על הבמה בזאפה הרצליה (31.7) ובגבעת ברנר (4.9). "מאוד הופתענו, כי קצת אילתרנו", מספר כהן על הופעות ההרצה. "קרולינה ואני אומרים שני משפטים לפני כל שיר כדי להכניס את הילדים לאווירה וזה זרם. נראה לי שכל הופעה תהיה אחרת כי לפעמים הילדים עייפים או רועשים, אז צריך להיות גמיש, כמו גננת". 

במה שונה הופעה לילדים מהופעה למבוגרים?

"האתגר הוא שונה כי כל הזמן צריך לתפוס את תשומת הלב של הילדים, וזה יכול ממש לעייף כי אתה לא יכול להיכנס לרגע אינטימי עם עצמך. זה לא יחזיק כמו בהופעה למבוגרים שמבינים את הקטע. גם צריך כל הזמן לתפוס אותם עם משהו ויזואלי, אז הולכים על הבמה, אומרים את הדברים יותר בחוץ. אבל כל עוד אני יודע שאחרי שעה וחצי זה נגמר, הכל בסדר", הוא צוחק.

"זה מאוד שונה להופיע מול ילדים כי אפשר לאבד אותם בשנייה וזה לא כל כך פשוט", אומרת קרולינה. "הזעתי את החיים שלי על הבמה, אבל בסוף ב'ברוגז שולם' ראיתי את הילדות עם מבט כמעט בוכה בעיניים, מבט של 'גם לי זה קרה', וזה מרגש. זה קהל שקל לדעת אם הוא אוהב אותך".

רמירז: "כיף מאוד להופיע מול ילדים כי יש להם אנרגיה מהשנייה הראשונה. זה קהל משוחרר שישר רואים אם הוא נהנה או לא, אין קטע של אגו".

איזה שיר כל אחד מכם הכי אוהב?

כהן: "את 'מנה אחרונה'. עוזי עשה שם עיבוד מקסים של חלילים וטרומבונים, שנשמע כמו משהו מ'ספר הג'ונגל'. וזה גם שיר על מתוקים שאני מאוד אוהב". 

רמירז: "אני מרגיש חיבור מיוחד ל'לא בא לי'. המנגינה שלו הופיעה לי בחלום לפני כמה שנים, וכשהתעוררתי הקלטתי זמזום מזויף לטלפון. כשהתחלנו לאסוף חומרים לפרויקט שלחתי את ההקלטה לקבוצה שלנו ומאור הוסיף לה מילים שהתלבשו בול".

קרולינה: "מהשירים שאני מבצעת 'ג'אז' הוא השיר הכי מטורף ומאתגר, ממש למתקדמים. מהאחרים אני משוגעת על 'לוויתן' כי הוא מדבר על גלגול נשמות וזה מגניב לדבר על זה עם ילדים".