אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק ההסדרים: משרד הביטחון יחויב בדיווח רבעוני לאוצר צילום: בלומברג

חוק ההסדרים: משרד הביטחון יחויב בדיווח רבעוני לאוצר

במסגרת החוק מוצע עוד כי החשב האחראי במשרד הביטחון, בשב"כ ובמוסד על תשלומי השכר והגמלאות - המהווים יותר מ-50% מתקציב הביטחון - יהיה נציג החשב הכללי. שורה של הצעות נוספות מבקשות להגביר את הבקרה גם על צד הפעילות של צה"ל, שנהנה כיום מאוטונומיה כמעט מוחלטת ומפוקח במקרים נדירים

25.07.2021, 10:35 | שלמה טייטלבאום

התחומים בהם נהנית מערכת הבטחון מעצמאות מול משרד האוצר נחלקים לשניים: החלק הראשון הוא עולמות השכר והפנסיה - המערכת הצבאית לא מפוקחת באופן ישיר על ידי החשב הכללי, וכך התאפשרו חריגות שכר בהיקף גבוה, כשהמפורסמת שבהן הן 'הגדלות הרמטכ"ל' המצויות כעת בדיון משפטי. החלק השני בעצמאותה של מערכת הבטחון הוא עולם הפעילות המבצעית. כך, יכולת הפיקוח והניטור של האוצר על מה שקורה במערכת הבטחון נמוכה מאוד. אם במשרדים אחרים נשמעת ביקורת על כך שהאוצר מעורב בפרטי פרטים בכל תוכנית, הרי שבמשרד הבטחון המטוטלת נעה לקיצוניות השניה, שגכן נכון להיום, אין לאוצר מידע עדכני אפילו על המלאי של צה"ל. 

קראו עוד בכלכליסט:

חוק ההסדרים הנוכחי מציע הצעות המבקשות לשנות את המצב בשתי החזיתות הללו. ראשית, מוצע כי החשב האחראי במשרד הביטחון, בשב"כ ובמוסד על תשלומי השכר והגמלאות, המהווים יותר מ-50% מתקציב הביטחון, יהיה נציג החשב הכללי; זאת בנימוק כי "פיקוח חיצוני על עלויות השכר והגמלאות – בדומה למה שמתרחש בכלל משרדי הממשלה – יוכל להוות נדבך מרכזי בבקרה על הוצאות משרד הבטחון". דרישה נוספת שנועדה לשפר את הפיקוח בעולמות השכר וכח האדם, היא הדרישה לדיווח חודשי – כפי שנהוג בכל שאר משרדי הממשלה – על מספר העובדים, שעות נוספות, החזר הוצאות רכב, שעות כוננות, ושעות העסקת סטודנטים.

עם זאת, משרד האוצר מבקש הפעם להגביר את הבקרה גם על צד הפעילות. כך, אם בעבר היו אומרים באוצר דברים בסגנון 'אנחנו לא מתעניינים באיזה טילים צה"ל קונה, אנחנו יודעים שיש שומנים במערכת, ולוחצים לשיפור תקציבי דרך הלחץ על השכר' - הרי שאוסף הדרישות הנוכחי מלמד על שינוי גישה מסוים.

דרישה אחת היא להרחבת הפיקוח התקציבי של הכנסת. עד היום נהגו במשרד הבטחון לבצע מספר העברות של 49 מיליון שקל, בכדי לא להגיע לרף של 50 מיליון שקל המחייב אותם באישור הכנסת. משרד האוצר מבקש לשנות את החוק כך שמשרד הביטחון ייאלץ לזכות באישור הכנסת לכל שינוי משמעותי.

דרישה שנייה היא להרחבת הפרוייקטים שדורשים את אישור ועדת שרים להצטיידות – נכון להיום, ועדת השרים נדרשת לאשר רק פרוייקטים בהיקף של 500 מיליון שקל רב שנתי, או 200 מיליון שקל בתקציב שנתי. כעת מוצע להקטין את הסכום הדורש את אישור ועדת שרים ל-300 מיליון שקל בתקציב רב שנתי או 100 מיליון שקל שנתי (וכשמדובר במוסד או בשב"כ, יידרש אישור מפרוייקט שעלותו הרב שנתית 100 מיליון או שעלותו השנתית היא 30 מיליון שקל). כמו כן דורש האוצר להקים צוות שיבדוק מה היא ההגדרה ל'מיזם בטחוני שדורש אישור ועדת שרים להצטיידות' - וממליץ להרחיב את ההגדרה.

משרד הביטחון, צילום: בלומברג משרד הביטחון | צילום: בלומברג משרד הביטחון, צילום: בלומברג

כאשר פרויקט דורש את אישור ועדת השרים, לא מדובר בהליך פרוצדרלי בלבד: מערכת הביטחון נדרשת לנמק את הצורך בפרויקט, להציג את החלופות שנבחרו ולהציג את ההשפעה של הפרויקט על תקציב הביטחון בשנים הקרובות. ומערכת הביטחון גם מחוייבת להעביר כל נתון שיבקשו השרים בכדי לגבש עמדה מקצועית מבוססת. אם עד היום מעט מאוד פרוייקטים נדרשו לעבור את מסלול החתחתים של ועדת השרים לענייני הצטיידות (רכישת מטוסי F-35 כדוגמה), הרי שהשינויים שהאוצר מציע יכריחו את מערכת הבטחון לפגוש את האוצר פעמים רבות.

דרישה שלישית היא לפיקוח על הפרוייקטים ועל פעילות מערכת הביטחון. מדובר בסעיף חדש שלא הופיע גם במצגת חוק ההסדרים שהאוצר הפיץ לפני כחודש, בו האוצר מבקש ממשרד הביטחון להעביר דיווח שוטף, מדי כל רבעון, על ביצוע הפרוייקטים, על אימוני צה"ל, על המלאי המבצעי של צה"ל ומצבו (כלי טיס, כלי שיט, כלי רק"מ, חימוש, מערכות תומכות לחימה, וכל מה שיבקש שר האוצר). באופן פרטני מבקש האוצר לקבל נתונים מדוייקים על ימי המילואים המבוצעים בצה"ל ומטרתם המדויקת, ועל מספר חיילי החובה ותפקידם בצה"ל.

צעדי הפיקוח שהאוצר מציע בצד המבצעי עשויים להיתקל בהתנגדות מכיוון מערכת הביטחון, שתחזור ותטען את הטענה המוכרת לפיה לא יכול להיות שביטחון ישראל יהיה תלוי בהחלטה של "רפרנט באוצר". עם זאת, צה"ל יתקשה מאוד לנמק את התנגדותו להצבת נציג חשכ"ל במדור שכר וגמלאות בצה"ל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות