אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נסגר הסטארט-אפ Homeis של רן הר נבו וחנן לשובר: "החללית פספסה את הגרף" אוראל כהן

נסגר הסטארט-אפ Homeis של רן הר נבו וחנן לשובר: "החללית פספסה את הגרף"

הומיז הפעילה פלטפורמה חברתית למהגרים וגייסה מאז הקמתה ב-2017 12 מיליון דולר. הר נבו כתב כי החברה היתה על סף מכירתה, אך העסקה נפלה ב"דקה ה-95"

25.07.2021, 20:56 | מאיר אורבך

חברת הסטארט-אפ הומיז (Homeis), שהוקמה ב-2017 על ידי רן הר נבו וחנן לשובר סגרה את פעילותה, כך עולה מפוסט שפרסם הר נבו ברשתות החברתיות.


הומיז הפעילה פלטפורמה חברתית למהגרים. בין משקיעיה היו  Spark Capital , קינן, Abstract VC (קרן מהסיליקון וואלי), The Chernin Group  ןמשקיעים פרטיים שביניהם Alexis Ohanian שהוא היזם של Reditt, טים ארמסטרונג מנכ"ל AOL לשעבר שרכש את 5min של שני היזמים בעבר, סמסונג נקסט, אדם סינגולדה מייסד טאבולה ואחרים. החברה גייסה כ-12 מיליון דולר.

על פי הפוסט של הר נבו, החברה היתה על סף מכירתה, אך העסקה נפלה ב"דקה ה-95" ונאלצה לשחרר את כל עובדיה.

רן הר נבו , אוראל כהן רן הר נבו | אוראל כהן רן הר נבו , אוראל כהן

החברה מחזיקה כיום משרדים בתל אביב וניו יורק, כאשר מרכז הפיתוח של החברה נמצא בישראל ומנוהל על ידי חנן לשובר. "אנחנו עדיין לא עובדים על המודל העסקי שלנו אלא מתמקדים בעיקר בפיתוח הקהילות והגעה לכמה שיותר מהגרים בעולם", אומר רן ר נבו.

בפוסט כותב הר נבו: "זה היה אמור להיות פוסט חמוץ מתוק, אבל הוא קצת יותר חמוץ ממה שתכננתי. לפני חצי שנה, באמצע ינואר בערך, הבנו שהומיז לא ממריאה אל מרחבי הסטרטוספירה שסטארט-אפים אמורים להגיע אליהם - החללית שלנו פיספסה את הגרף שיועד עבורה. 

"יזמי אינטרנט חיים בתוך חוקי משחק מוגדרים היטב: אנחנו מגייסים הרבה מאוד כסף (כאלה ברי מזל), אבל גם צריכים לרוץ הכי מהר שיש לנו ואז להגביר ולהגביר. הומיז לא הצליחה לעשות את זה. אחרי כמה חודשים של נסיון לגיוס מאסיבי בחורף האחרון, גילינו שהשוק סקפטי לגבינו. זה לא מקום קל להיות בו. 

וזה לא שלא היה לנו במה להתגאות. היה. בינואר היו להומיז למעלה מ-1.2 מיליון משתמשים רשומים, ב-5 שפות - מהגרים מכל העולם שהגיעו אלינו כדי למצוא בית. יותר מ-700,000 מהם השתמשו בנו על בסיס חודשי. הם שיתפו אחד את השני בבעיות שהחיים זימנו להם, התיייעצו זה בזה על ויזות, עניינים ליגאליים, מצאו ביחד פתרונות יצירתיים לקוביד, לעוד מיליון נושאים. הם גם החליפו אלפי מתכונים, עשו לא מעט דייטינג, רובם השתמשו במוצר על בסיס שבועי. ואהבתי אותם אהבה גדולה. הזדהיתי עם הקשיים שלהם, רציתי כל כך שנהפוך לפלטפורמה שפותרת אותם. אבל לא הצלחנו להיות.

"מאז שעלינו לאוויר, הומיז גדלה כל הזמן, חודש אחרי חודש. אבל צמיחה כאמור היא עניין יחסי, בטח כשהאופרציה עולה מיליוני דולרים. היינו חברה נטולת הכנסות, מבחירה, שהימרה על קצב הצמיחה כיעד העיקרי שלה. והאקספוננציאל הזה, שמאז ימי הקורונה כולם מכירים אותו, לא הצליח להיות מספיק ויראלי עבורינו. זה עד כדי כך פשוט. "מצאנו סימנים לנפט, אם לנסות לפשט, אבל לא מספיק בשביל למצוא את המשוגעים שימשיכו לממן את הקידוח. זאת האמת, היא לא תמיד נעימה אבל צריך להודות בה. לא נעשה לנו שום עוול, לא היינו גאונים שאף אחד לא מבין, הדאטה הייתה מונחת לפני השוק. והיא לא עברה את הרף. 

"יצאנו לדרך לפני ארבע וחצי שנים כדי לפתור בעיה בעולם, שחשבנו שהיא אקוטית. האינטרנט, האמנו בכל הלב, לא מספק חוויה טובה מספיק למהגרים סביב סוגיית ההגירה שלהם. רצינו לבנות מוצר שהוא בראש ובראשונה קהילה. מוצר סושיאל ייעודי, לנישה ספציפית מאוד. האמנו שהעולם צריך אותנו. 

"אבל שנה אחרי ההשקה שלנו, בערך, חברה קטנה בשם פייסבוק הודיעה לעולם שהיא משנה כיוון והולכת גם היא להתמקד בקהילות. Facebook's Groups, פיצ׳ר שהיה עד אז זניח ולא מטופל היטב, הפך להיות לב ליבו של מוצר הקונסיומר הכי גדול בעולם. זה קרה מהר. שני מיליארד משתמשים גילו פתאום שהעמודים בפייסבוק מתו, שחדשות מעכשיו זה טוויטר, והעתיד הוא בקהילה. האסטרטגיה הזאת, שלא יכולנו שלא להסכים איתה לצערנו, הקטינה את הצורך של הומיז בעולם - המוצר הגנרי התחיל לתת פתרונות לבעיות שניסינו לפתור. זה פגע בסיבת קיומנו. 

"האינטרנט התמלא במוצרי קהילות בשנים האחרונות, לא רק בפייסבוק. התחום השתולל מיצירה. התחרות הייתה עזה, ומשם גם הגיעה הסקפטיות של קהילת המשקיעים, שאולי ואיחרנו את הרכבת. אז במקום לגייס את עשרות מיליוני הדולרים שחיפשנו, הצלחנו לגבש גיוס קטן בהרבה ואיתו היינו אמורים לצאת למלחמה. זה דרש מאיתנו לעשות קיצוץ מאסיבי, להמציא את עצמנו מחדש, להיכנס לשנתיים של מוד שרידות ולצאת מהן עם הראש מעל המים. הרבה מעל המים.

"קצרה היריעה מלהכיל. אני עוד אכתוב ואספר בפירוט, אבל השורה התחתונה הייתה שהחלטנו, חנן ואני וההנהלה המצוינת כל כך שגיבשנו, שאולי המלחמה הזאת אבודה. ושכדאי לעצור בזמן, לחפש קונה להומיז - גם אם במחיר הפסד - לתת לו את הפלטפורמה ולהמשיך הלאה. זה היה הרבה יותר קשה ממה שאני מתאר, ולא אינטואיטיבי, אבל אני חושב שזאת הייתה החלטה בוגרת.

"זה היה אמור להיות פוסט חמוץ מתוק כי בזמן ששיחררנו כמעט את כל העובדים, במרץ השנה, דווקא מצאנו קונה גדול שרצה מאוד את המוצר והתחייב להשקיע בו גם אחרי הקניה. בשלושת החודשים האחרונים נרקמה לה העיסקה שהייתה אמורה לצאת לפועל לפני שבועיים - בוצעו כל בדיקות הנאותות האפשריות, נסגרו כל הפרטים הכי קטנים, והיא נפלה ברגע האחרון. 

"ככה, Out of nowhere ובלי סיבה ממש טובה, הצד הקונה סב לאחור בדקה ה-95. ולנו לא נשאר מספיק כסף בקופה כדי להמשיך הלאה, למצוא למוצר שלנו בית אחר. זה היה מפתיע (מפתיע זה אנדרסטייטמנט, בחיים שלי לא ראיתי משהו כזה), ומאכזב, אפילו שובר לב. אבל לא היה מה לעשות בקשר לזה. איטס ביזנס. ובשבוע שעבר סגרנו את הומיז, אחרי חודשים ארוכים שכבר עבדה על אש קטנטנה. 

"המשקיעים היקרים והמשובחים שלנו, שהאמינו בנו לאורך כל הדרך, לא קיבלו החזר על ההשקעה. לעובדים המדהימים שלנו - בניו יורק ותל אביב ופריז וטורונטו - נשבר קצת הלב אבל הם טאלנטים אחד אחד ובתעשייה כמו שלנו הם נחטפו בשניות להגשים חלומות אחרים. וחנן ואני, שמעל ארבע שנים השקענו את כל הנשמה שלנו בהומיז, עכשיו אנחנו צריכים את הזמן שלנו כדי לעכל, להבין, לקחת את חוסר ההצלחה ולהשתמש בה כמנוע צמיחה. 

"זה יקרה. אין לי ספק בזה. וגם אין בי חרטה. הימים של הומיז היו ימים של יצירה. המוצר, גם אם לא עלה לסטרטוספירה, אני גאה בו ממש ובעיקר בצוות המוכשר כל כך שבנה אותו. יצרנו. סערנו. גדלנו. רבנו והשלמנו והתווכחנו ולמדנו כל כך הרבה, כל אחד מאיתנו. למדנו קונסיומר, ודאטה ומובייל. למדנו על תרבויות מגוונות, מלאות בחיים שלא הכרנו. למדנו על ערכה של חברות ועל נתינה כשקשה, כשהדברים לא קורים מעצמם. המאבק אולי נכשל אבל הקרב עשה אותנו אנשים שלמים יותר. 

80% מהסטארט-אפים בעולם לא מצליחים להבקיע לעצמם מקום בו, את זה תמיד ידעתי, גם אתם יודעים. אבל להיות בתוך הקבוצה הזאת, לא להגיע ליעד, להפוך לחלק מהסטטיסטיקה גם בצד הזה - תשמעו, זה דוקר בבטן. ולמרות הסטטיסטיקה זה גם הפתיע, העליב כמעט. אבל זה מה שקרה. תשוקה לא הייתה חסרה, גם לא כישרון, גם לא חדוות יצירה. לפעמים it is what it is. ואני שלם עם הדרך, גם עם מה שצמח". כתב הר נבו. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות