עליית מחירים במוצרי הבסיס מכווצת את ההכנסה הפנויה ועלולה להוביל להאטה

כמו בפיזיקה, גם בכלכלה יש כוחות בסיסיים. המקבילה של כוח המשיכה היא האינפלציה - תמיד שם, משפיעה על הכל, אבל ישנם כוחות חזקים יותר. בשביל לומר ששוק מסוים חווה אינפלציה, נרצה לראות מגמה של עליית מחירים ברוב המוצרים והשירותים באותו המשק. אבל רוב לא אומר כל - גם בשוק הסובל מהיפר־אינפלציה יש מוצרים שמחירם עולה מהר יותר, ומוצרים שנתקעים מאחור ומחיריהם אף יורדים.

הכוח המשפיע בצורה מקומית יותר הוא חוקי היצע וביקוש. נסו למכור קרח לאסקימוסים בשוק עם אינפלציה ותראו מחיר צונח בצורה ריאלית. כך היה עם מסכות וכפפות בתחילת התפרצות הקורונה, ועם ספינרים (אותם צעצועים מסתובבים שנמכרו גם ביותר מ־100 שקל בשיא והיום שווים שקלים בודדים).

אנרגיה - הדם הזורם בעורקי הכלכלה

גזרה אחת שבה נתוני האינפלציה מעוררים חששות היא תחום האנרגיה. כל האנשים צורכים אנרגיה בצורה מודעת או לא מודעת. רבים מתדלקים את רכבם הפרטי, בעוד אחרים משלמים על תחבורה ציבורית. ישנן עלויות לחימום ולקירור הבית והמשרד. אנרגיה נצרכת בבישול ואחסון מזון, הפעלת מכשירי חשמל, הדפסות, תקשורת ועוד ועוד. ולאינפלציה יש השפעה גדולה על המחירים האלה.

אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין הכלכלנים השונים הוא אופי האינפלציה. בעוד בצד אחד יש הטוענים שהדפסות הכסף וההתאוששות המהירה בכלכלה צפויות להוביל לאינפלציה ממושכת, מהצד השני עומדים כלכלנים בכירים אחרים, ב

הם יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, שגורסים כי זו אינפלציה חולפת ובקרוב היא תחזור לרמות נמוכות יותר. מבלי להיכנס לדיון על אופי או משך האינפלציה, אין ספק שעליית מחירי האנרגיה משאירה את הצרכן עם פחות כסף להוצאות אחרות. נזכיר שבאפריל 2020 מחירי הנפט היו שליליים, גם אם למשך כמה שעות, והיום המחיר עומד על 75 דולר לחבית נפט - עלייה משמעותית ביותר.

הריבית כבר התחילה לעלות

הורדת ריבית היא הצורה שבה בנק מרכזי מעודד את משקי הבית והעסקים להגדיל צריכה או השקעות. מצד אחד, היא מורידה את עלויות ההלוואות הקיימות - משכנתאות, הלוואות רכב, הלוואות לצריכה במשקי הבית והלוואת עסקיות במגזר העסקי. היכולת לשלם פחות ריבית גורמת לאנשים ולעסקים להוציא יותר; משקי הבית רוכשים מעסקים, ועסקים משלמים שכר למשקי הבית. מצד שני, מי שיש לו חסכונות מגלה שהוא מרוויח עליהם הרבה פחות, אז המוטיבציה לחסוך קטנה, ושוב אנשים מוציאים יותר ואחרים מכניסים יותר בהתאם.

אי שם, בימים האפלים של תחילת הקורונה, כשיצרני הנפט לא התאקלמו מהר מספיק לביקושים, ההיצע היה עצום והנפט זרם כרגיל, בעוד הדרכונים נשארו עמוק במגירה והמכונית לא עשתה עוד קילומטראז' כמעט או בכלל. באותם חודשים הביקוש לדלק היה מזערי, ואז הכרזנו שירידת מחיר האנרגיה שקולה להורדת ריבית. ההוצאות של משקי הבית והעסקים צנחו עבור אלה שהמשיכו לנסוע, אבל גם עבור השוהים בבית.

בארה"ב, בשונה מישראל, השוק חופשי יותר. אם מחירי החשמל פה נקבעים פעם בשנה על ידי רשות ממשלתית, בארה"ב יש תחרות. חברות חשמל שונות יכולות להעלות ולחתוך מחירים, וזה קורה בקצב מסחרר. כך, ג'ו היושב בג'ורג'יה הרגיש את צניחת מחירי האנרגיה באותה מהירות ומוחשיות שבה הוא מרגיש שינוי בריבית הפד.

עליית המחירים האחרונה באנרגיה שקולה לעליית ריבית של כ־0.25%. לסטיב מטנסי כבר כואב בכיס. עלויות הנסיעה לעבודה קפצו בזמן קצר. כשהוא מגיע לעבודה ומזמין אוכל, הוא משלם את עלויות הכנת האוכל, אבל גם את השינוע של המוצרים הגולמיים למפעלים, ומהם למסעדות ומהמסעדה אליו. הקיץ החם גורם לסטיב להפעיל מזגן, בנוסף למקרר הרגיל, ולמכונת הכביסה שעובדת שעות נוספות בגלל החום.

בדיוק כמו העלאת ריבית, עליית מחירי האנרגיה מצננת את המשק. ירידת מחירי אנרגיה כמוה כהורדת ריבית. באפריל 2020 הודה יו"ר הפד לאלילי האנרגיה שבשמים, שנותנים עוד מעט אוויר למשקי הבית ולחברות. כמעט כתמונת מראה לאז, כעת הוא מודה לאותם אלילים שהגיעו לבלום את האינפלציה. אותה אינפלציה כללית מתחילה להירגע. זאת אף שלא רק מחירי האנרגיה עלו באופן משמעותי אלא גם מחירי הדיור, המזון והנחושת, שמשמשת חומר גלם לייצור מכוניות חשמליות, תשתיות ואנרגיה ירוקה.

 השורה התחתונה: עליית מחירי אנרגיה ומוצרי היסוד מהווה משקולת על הצרכן, ועלולה להוביל להאטה בצמיחה

דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות