אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משפטני מחץ יח"צ

משפטני מחץ

התקופה הנוכחית מאופיינת במשפטים בעלי משמעות היסטורית. לרגל פורום המשפט של 100 duns בתחומי צווארון לבן ומשפט פלילי התבקשו כמה מבכירי עורכי הדין בתחום הפלילי והצווארון הלבן לנתח ולהעניק תחזית לגבי משפטי נתניהו וזדורוב, להסביר עד כמה השפיעה מגפת הקורונה על הענף, ולפרט מה נדרש לשנות בסוגיות הליבה של תחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי

26.07.2021, 12:20 | ניסן שטראוכלר, בשיתוף dun's 100

עולם עבירות הצווארון הלבן והמשפט הפלילי מספק עניין רב בימים שבשגרה. עבירות פליליות רבות הופכות את פרטיותם של אנשים שעד לפני רגע היו אלמונים, לנחלת הכלל, והפרשיות בהן הם מעורבים מסוקרות בהרחבה על ידי מערכות החדשות וערוצי התקשורת בישראל. עבירות הצווארון הלבן מתבצעות לא פעם על ידי אנשים בעלי מעמד ציבורי רם, עובדה המושכת תשומת לב רבה בקרב הציבור ואמצעי התקשורת מאחר וחלק מאותם אנשים הינם בעלי פרופיל ציבורי ותקשורתי גבוה יחסית. 

ובכל זאת, למרות הגיוון הרב אותו אנו חווים בתחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי באופן די שוטף, עושה רושם שהמשפטים המרכזיים של התקופה הזאת הינם משפטים בקנה מידה היסטורי אשר מעסיקים לא רק את עורכי הדין, אלא גם רבים מאזרחי המדינה. אחד המשפטים הבולטים הנידון בבית המשפט בימים אלו הוא משפט ראש הממשלה לשעבר, יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו, כאשר לתוצאות המשפט עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על עתיד הנהגת המדינה ומעבר לכך. סוגיה משפטית מרתקת אחרת הינה ההחלטה לקיים משפט חוזר לרומן זדורוב שהורשע ברצח תלמידת בית הספר תאיר ראדה ז"ל מקצרין. מלבד משפטים אלו, שהינם יוצאי דופן, קיימות במקביל לא מעט סוגיות ספציפיות אשר מושכות את תשומת לב אנשי המקצוע בתחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי, כגון: הגנה על שמו הטוב של הנאשם/הנחקר מול זכות הציבור לדעת, וסוגיות קרדינליות נוספות הטעונות טיפול ועיון מצד הגורמים הרלוונטיים. לכל זאת יש להוסיף את השפעת הקורונה על הצווארון הלבן והמשפט הפלילי, ויחד אנחנו מקבלים תקופה מורכבת ומלאת משמעות עבור אנשי המקצוע משני תחומים מרכזיים אלה. 

לרגל פורום המשפט של  duns 100בתחומי צווארון לבן ומשפט פלילי שיערך השבוע (27.7), שוחחנו על כמה מבכירי הענף בישראל כדי לקבל מהם חוות דעת על הסוגיות שמעניינות כמעט כל אזרח במדינה, וגם על הסוגיות שצריכות להטריד לא מעט אנשים, ואשר דורשות התייחסות מצד המחוקק ומערכת בתי המשפט. לכתבה התראיינו, עו"ד ניר יסלוביץ, בעלים ומייסד של 'ניר יסלוביץ חברת עורכי דין', עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים 'ששי גז משרד עו"ד', עו"ד ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה, עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן, פישר (FBC & Co.), ועו"ד טל גבאי, מומחה בצווארון לבן, שותף ומייסד במשרד עו"ד 'פריד-גבאי'.

 , צילום: יח"צ צילום: יח"צ  , צילום: יח"צ


אילו עבירות שנעשו על ידי בכירים ו'צווארון לבן' אפיינו את תקופת הקורונה? האם חשת עליה או ירידה בעבירות מסוימות?

עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן, פישר (FBC & Co.): "משבר הקורונה, כמו משברים אחרים שידע העולם בעבר, היווה כר פורה לביצוע עבירות כלכליות. בכל העולם, יש מי שניצלו את החרדה, הבהלה וחוסר הוודאות של הציבור הרחב, כמו גם את העובדה שרשויות האכיפה עסוקות בעניינים אחרים ואינן פועלות כסדרן, בניסיון לבצע עבירות כלכליות שיעשירו את קופתם. מדיווחים שהגיעו לארגון האינטרפול הבינלאומי, עולה כי מאז החל משבר הקורונה, גדל בעיקר היקף עבירות ההונאה באמצעות רשת האינטרנט. כך, למשל, דווח על אתרי אינטרנט ריקים מתוכן ממשי שהציעו למכירה מכשור ציוד ומוצרים מבוקשים, לעתים תוך שימוש בשמות מסחריים של תאגידים גדולים ומוכרים ותוך שימוש בשמות דומיין ובכתובות דוא״ל דומים להפליא למקוריים. למרבה הצער, גם תאגידים וגורמים נורמטיביים בדרך כלל, שניסו לשרוד את המשבר ולהמשיך להתקיים, התפתו לביצוע עבירות כלכליות במצוקתם, בניסיון למנוע או למזער נזקים כלכליים שעלולים היו להביא לקריסתם. כך למשל, בתקופת משבר, נרשם גידול בהיקף המשתמטים מתשלום מיסים, בהיקף ההסדרים הכובלים, בהיקף העבירות בתחום ניירות ערך ובהיקף הונאות חברות הביטוח. באופן פרדוקסלי, ההיסטוריה מלמדת, כי תקופות משבר כלכלי הן לא רק כאלה שבהן עולה היקף העבירות הכלכליות, אלא גם כאלה שבהן נחשפות עבירות כלכליות, כגון פרשת מיידוף. העבירות שהמשבר העולמי הנוכחי יחשוף וחלק מאלה שהוא מייצר ייחקרו כנראה רק זמן רב לאחר שהוא יחלוף".

עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים 'ששי גז משרד עו"ד': "זו שאלה המצריכה בדיקה מעמיקה שראוי לבצע. בתקופת הקורונה, נדחו הרבה פעולות חקירה ומעצרים בעקבות מגבלות ההתקהלות וזה מאד מבלבל. ברור שכל העבירות שמתבצעות במרחב הציבורי פחתו משמעותית ולעומת זאת עבירות אלימות משפחה התגברו מעצם שהות האנשים בביתם. לגבי עבירות צווארון לבן, קשה להעריך. להערכתי ייתכן וגברו עבירות סייבר ועבירות השוחד פחתו ככל הנראה".

עו"ד צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה: "אנחנו עדיין קרובים מדי לתקופת הסגרים הראשונים מכדי להבחין במאפיינים ספציפיים לתקופה. מדובר בסוג עבריינות שבמקרים רבים נמשך על פני זמן, ומוסווה היטב, ולכן אני מאמין שגם גופי האכיפה עדיין לא נחשפו לחלק לא קטן מההפרות שבוצעו. יחד עם זאת, החודשים הראשונים ב"תקופת הקורונה" התאפיינו באי וודאות חסרת תקדים למגזר העסקי הפרטי, וכמובן לפגיעה כלכלית קשה בחלק מהמגזרים. אלה תנאים מכוננים שגורמים למנהלים ובעלי עסקים המצויים במצוקה קשה לעשות מעשים שלא ייעשו. אני מעריך שבשנה הקרובה נתחיל לשמוע על יותר מקרים כאלה, שיכולים לנוע בין חברה ציבורית שנמנעה מלדווח לציבור על אירוע שלילי מהותי שהיה עליה לדווח ועד למעילות של ממש".

עו"ד ניר יסלוביץ, בעלים ומייסד של 'ניר יסלוביץ חברת עורכי דין': "במהלך תקופת הקורונה, ניתן היה לראות בעלייה ניכרת של ניסיונות הונאה על רקע מגיפת הקורונה, כגון הפצת מיילים בתפוצה רחבה המכילים קישורים הנחזים לאתרי אינטרנט המספקים ייעוץ רפואי לציבור והמלצות אודות דרכי התגוננות, בעוד המיילים הללו נחזו לארגון הבריאות העולמי או מוסדות מוכרים לגיטימיים אחרים. בלחיצה על הקישור ופתיחת המייל נדרש הקורבן לספק פרטי זהות הכוללים מייל וסיסמא מה שאפשר השתלת תוכנה במחשב שאפשרה גניבה פרטים אישיים לרבות גניבת כספים. העלייה הניכרת הייתה לא רק בעבירות מרמה, אלא גם ובעיקר בעבירות אלימות בתוך המשפחה, על רקע "סיר הלחץ" שאפיין את מגיפת הקורונה, ואת הסגרים השונים".

עו"ד טל גבאי, מומחה בצווארון לבן, שותף ומייסד במשרד עו"ד 'פריד-גבאי': "ככלל, במהלך תקופת הקורונה חלה עלייה בהיקפן של עבירות מסוימות, כגון אלימות במשפחה, לצד ירידה ביחס לאחרות, כמו עבירות רכוש. בכל הנוגע לעבירות שחיתות שלטונית – נראה כי חלה ירידה דרסטית בהיקף החקירות המשטרתיות במהלך תקופת הקורונה לעומת התקופה שקדמה לה. למעשה, קשה להיזכר ולו בחקירה משטרתית אחת כנגד איש ציבור בכיר שנפתחה במהלך השנה האחרונה. לתופעה זו ניתן להציע סיבות רבות ומגוונות. יחד עם זאת, נראה כי לא נטעה אם נתלה את הדבר בהפחתה הכללית בפעילות המשק, הטומנת בחובה בהכרח גם הפחתה בהיקף הפעילות וכוח האדם של רשויות אכיפת החוק. בסופו של דבר, פתיחה בחקירה כנגד איש ציבור בכיר מצריכה מן המשטרה הקצאה של משאבים רבים, אשר זמינותם במהלך תקופת הקורונה והסגרים הייתה מוגבלת למדי.

בשונה מעבירות "רגילות" בהן נפתחת חקירה משטרתית כנגד חשוד בעקבות תלונה שהוגשה על ידי נפגע העבירה, כאשר עסקינן בעבירות שחיתות שלטונית לא תמיד קיים נפגע עבירה ישיר המגיש תלונה במשטרה, ובמקרים רבים עצם הפתיחה בחקירה הינה תולדה של סדרת פעולות משטרתיות שנעשו קודם לכן במטרה "לחשוף" את החשד העומד בבסיס התיק. כל אלו, תלויים, כאמור, ביכולתה של המשטרה להתפנות באופן נרחב לעיסוקים אלו.  

גורם נוסף שניתן להציע לתופעה הינו העדר הפניות התקשורתית לתחקירים העוסקים בשחיתות ציבורית. במקרים רבים, הטריגר לפתיחה בחקירה כנגד איש ציבור בכיר נעוץ בתחקיר עיתונאי אשר במסגרתו נחשפת פעילות מושחתת לכאורה. בתקופת הקורונה, מרבית משאבי התקשורת הופנו לעיסוק בנגיף והשפעותיו, וממילא הפנאי והעניין התקשורתיים לעיסוק בנושאים אחרים – פחתו באופן דרסטי".  

2. משפט בנימין נתניהו, האם לדעתך תושג הרשעה בתיק, ובמידה וכן, באילו מתוך שלשת סעיפי האישום? ותוך כמה זמן להערכתך יינתן פסק הדין?

עו"ד צבי גבאי: "אינני רוצה להתנבא. אני חושב שאם שמים בצד את הסוגיות המשפטיות, מדובר במערכה משפטית מסוג שהפרקליטות טרם התנסתה בה, אשר מאתגרת את נורמות העבודה בפרקליטות, אבל לא בדרך טובה לציבור ומערכת המשפט".  

עו"ד ניר יסלוביץ: "אתייחס לפרשת 4,000 הנידונה בימים אלה בבית המשפט. הנני סבור, שבשים לב לכך שרק שבימים אלה, נחשפו והתקבלו בפרשת 4000 חומרי חקירה רבים מהטלפון הנייד של מר אילן ישועה – כאשר על הפרקליטות לבצע "בדק בית" היכן היו אותם חומרים, ומדוע הם נחשפו רק בשלב כה מאוחר לאחר הגשת כתב האישום. החומרים הללו בהחלט יכולים לחשוף, כי מר ישועה היה בקשר עם פוליטיקאים בכירים אחרים. קשה לקבוע בשלב כה מוקדם של ההליך המשפטי, מה יהיו תוצאות המשפט. אך בהחלט ייתכן, בהתייחס למה שנחשף עד כה בבית המשפט ובטלפון הנייד של מר ישועה, שמר נתניהו הופלה לרעה בעת שהוגש כנגדו כתב אישום בשעה שהקשר עם מנכ"ל וואלה ומערכת האתר אינו קשר או משהו יוצא דופן ונעשה כחלק מעבודה שוטפת מול כלי התקשורת של פוליטיקאים רבים, מלבד נתניהו, דבר המטיל צל כבד אודות האפשרות שמר נתניהו יורשע בפרשת 4000. אני סבור שעצם התזה של הפרקליטות אודות כך שסיקור אוהד, יכול להיחשב כטובת הנאה, לעניין עבירת השוחד, הינה תזה בעייתית ומרחיקת לכת, במיוחד שכפי שכבר נחשף בבית המשפט, ספק רב באם נתניהו אכן זכה לסיקור אוהד באתר וואלה ומחוצה לה.

הכרעת הדין בפרשה כה סבוכה, יינתן למצער ככל הנראה בעוד כשלוש שנים".

עו"ד ששי גז: "בתשובה לשאלה זו אני נאלץ לחטוא בשני חטאים שלסניגור אסור לחטוא בהם: החטא הראשון הוא מתן הערכת מצב לגבי תיק שלא למדתי ואינני מכיר את חומר הראיות לפרטיו. החטא השני הוא שעלי להתנבא לגבי העתיד בתיק המתנהל בפני בית המשפט ואין לדעת מה ילד יום. אינני נוהג להתנבא גם בתיק שלמדתי על בוריו וברוח זו יש להתייחס לדברי.

מבין כל תיקי נתניהו בתיק 1000 יש את מירב הסיכויים להרשעה. אין שם מחלוקת על העובדה שנתניהו קיבל דברים שלא היה צריך לקבל מתוקף תפקידו ולכן הוא התיק הקל ביותר להוכחה.

בתיק 2000 יש קושי ראייתי גדול. כשהמדינה החליטה לא להאשים את נתניהו בעבירת השוחד, היה עליה לעשות צעד נוסף ולוותר לחלוטין על הגשת כתב אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים. יהיה קשה לפרקליטת להוכיח עובדתית ומשפטית הפרת אמונים ולדעתי נתניהו יזוכה מהעבירות המיוחסות לו בתיק זה.

תיק 4000 הוא התיק הקשה מכולם להוכחה. התביעה צריכה להוכיח  שאכן היה סיקור חיובי ושהייתה לנתניהו עדיפות על פני בכירים אחרים, טענה, שככל הנראה, לא נבדקה. בנוסף, על התביעה להוכיח שנתניהו עצמו ביקש את הסיקור - בהחלט ייתכן שהיו מי שביקשו זאת מטעמו אך לא בידיעתו. והקשה מכל יהיה להוכיח קשר סיבתי בין הסיקור לבין ההטבות הרגולטוריות שניתנו לאלוביץ', שכן החלטות אלה ניתנו בצורה עניינית על ידי הוועדות שעסקו בהן".

עו"ד דרור מתתיהו: "להערכתי - אשר מבוססת על היקף חומרי החקירה, היקף העדים ומורכבות הטענות - יחלפו עוד שנים רבות עד שיינתן פסק דין סופי וחלוט במשפט נתניהו, אלא אם הצדדים יגיעו להסדר טיעון, אפשרות שנראית רחוקה מאד בשלב זה. בנוגע לסיכויי ההרשעה בתיק, על בסיס היכרות עם חלק מחומרי החקירה, ההערכה שלי היא שיהיה קשה לפרקליטות לעמוד בנטל הוכחת העבירות המיוחסות לנתניהו ובעיקר העבירה המרכזית של קבלת שוחד על דרך של היענות חריגה. הקושי הוא גם עובדתי וגם משפטי. להערכתי, עדותו של אילן ישועה לא ביססה עד כה כל עבירה נגד נתניהו והתנהלות הפרקליטות בנוגע להודעות רלוונטיות ביותר מהטלפון של ישועה, שלא עברו לעיון ההגנה, פגעה באמון הציבור במערכת".

גילוי נאות: יצוין כי עו"ד מתתיהו מייצג את מר אור אלוביץ׳, שנעצר במסגרת פרשת 4000, אך פרקליט המדינה החליט להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

3. מה דעתך על פתיחת משפט זדורוב, האם יש הצדקה למשפט חוזר? מה הסיכוי שבית המשפט אכן יזכה את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה ז"ל?

עו"ד ששי גז: "אינני מופתע מההחלטה לנהל את המשפט החוזר אך אני מאוכזב ממנה. ישנה תחושה חזקה בציבור כי לא נעשה צדק. פרט להודאה של זדורוב, שלהערכתי נגבתה בדרכים לא דרכים, אין ראיות אחרות הקושרות אותו לרצח לעומת קיומן של ראיות המצביעות על נוכחות של אדם אחר בזירה שייתכן והוא הרוצח. אינני מופתע כי אני סבור שהפרקליטות אינה יודעת להודות בטעויות. 

אני מאוכזב היות שחלפו 15 שנים מהרצח וכאשר שהנאשם ריצה כבר את מרבית עונש המאסר הנהוג בעבירה זו. בתיק כזה, במיוחד כאשר שופט בית המשפט העליון, אב בית הדין יורם דנציגר, זיכה את זדורוב מחמת הספק ושופט בית המשפט העליון חנן מלצר החליט שיש בעייתיות בהרשעה המחייבת משפט חוזר, זהו הספק הסביר שדי היה בו כדי לזכות את הנאשם והיה ראוי לשחררו ולא להתעקש על ניהול המשפט מחדש".

עו"ד טל גבאי – "כל כהונתו של פרקליט המדינה עמית אייסמן תעמוד בסימן החלטה זו בעניינו של זדורוב בדיוק כשם שהקדנציה של היועמ״ש תעמוד בסימן תיקי האלפים של ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו. אין ספק שמדובר בהחלטה אמיצה מאין כמותה שכן ההחלטה ה״נוחה״ מבחינתו של אייסמן הייתה לזנוח את קיומו של המשפט החוזר ולסיים את הפרשה שהרי עד לנקודה זו אין ולא הייתה לו כל נגיעה להליך. העובדה שפרקליט המדינה שם את עצמו בחזית הפרשה ו״שחרר״ מאחריות את כל הגורמים מטעם הפרקליטות שניהלו והובילו את התיק עד כה, בהחלט ראויה להערכה. השאלה הגדולה האם ההחלטה תתברר כנכונה. לשיטתי התיק בסופו של יום יסתיים בזיכוי ואמון הציבור במערכת המשפטית שגם כך איננו גבוה סביב הפרשה ייפגם עוד יותר. 

חוות הדעת החדשה שהגיש זדורוב נועדה להוכיח שאין כל אפשרות שאדם אחר שאינו הרוצח הוא זה שהותיר את עקבות הנעליים המוטבעות בדם. נטען שאם הגופה אותרה רק כחמש שעות לאחר האירוע, ואם דם לא יכול לזלוג מגופה לאחר זמן כה רב – המסקנה המתבקשת היא שעקבות הנעליים לא יכלו להיווצר אלא על ידי הרוצח. ומאחר שנעליו של זדורוב לא תאמו את העקבות שנמצאו בזירה – הרי שבהכרח הוא אינו הרוצח.

קשה לראות כיצד חוות הדעת מטעם ההגנה, אשר נבחנה מכל עבר בבית המשפט העליון, ואשר הובילה את כבוד השופט מלצר להחלטה החריגה על קיומו משפט חוזר בשל הספק שהותירה, תוביל למסקנה שונה בהליך המשפטי שייפתח כעת. זאת ועוד, בית המשפט העליון בהחלטתו על קיומו משפט חוזר המליץ לפרקליטות לבחון מחדש את הראיות שעליהן מתבססת הרשעתו של זדורוב, וזאת בטרם קיום המשפט החוזר. נראה כי המלצה מעין זו, אשר איננה רווחת בהחלטות שיפוטיות שכאלו, מהווה רמז עבה בדבר האופן שבו - אליבא דבית המשפט העליון - רצוי לסיים את התיק, ומגדילה את הסיכוי לכך שההליך יסתיים בזיכוי".

עו"ד ניר יסלוביץ – "כאשר פרקליט המדינה הודיע כי הוא החליט להעמיד לדין בשנית את רומן זדורוב בגין רצח הנערה תאיר ראדה, הלסת שלי לא נשמטה. מהיכרות רבת-שנים עם הפרקליטות - כולל פרקליט המדינה עצמו - כבר למדתי שלא לצפות מהגוף הזה להודות בטעויותיו, אפילו לא כשבית המשפט העליון מציב לו תמרור אזהרה ברור וגדול לנגד עיניו.

כבר לפני מספר שנים הגעתי למסקנה, לאחר שבחנתי מקרוב את חומר הראיות בתיק, כי במקרה של זדורוב מתקיים ספק - ולטעמי הרבה מעבר לספק סביר - כי זדורוב הוא זה שביצע הרצח המתועב. לא בכדי, בסוף שנת 2016 הגשתי בין היתר בשמו של עד ההגנה במרכזי בתיק (בסיבובו הראשון) עתירה לבג"ץ, ובה דרשתי לפתוח מחדש את התיק. בעתירה טענתי כי השוטרים שחקרו את התיק ביצעו מחדלים איומים הכוללים גם בידוי והשמדת ראיות. סברתי - ואני סבור כך גם היום - כי במדינה שבה 98% מהתיקים הפליליים מסתיימים בהרשעה, יש חובה מוסרית על כולנו לבחון באלף עיניים ובחרדת קודש את החומרים המוגשים לבית המשפט על-ידי הפרקליטות והמשטרה. פסק דינו יוצא הדופן של מלצר, שהורה באופן חריג על עריכת משפט חוזר, מצטרף אל דעת המיעוט של שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר, שסבר בערעור על פסק הדין שבו הורשע זדורוב כי אין להרשיע אותו.

לכל אלה מתווספות נסיבות ומאורעות נדירים ומשונים שליוו את התיק מראשיתו: החל מהחוקרים ששיקרו לזדורוב כי מצאו ראיות חותכות לכך שהוא הרוצח, והובילו אותו למסור הודאה שיש להטיל בה ספק; דרך הראיות החדשות שנמצאו בזירה כמו טביעות הנעל שבוודאות אינה שייכת לזדורוב; התנהלות הפרקליטות סביב הסכין היפנית שנמצאה בזירה ומניעת עדותו של מנהל המכון לרפואה משפטית בקשר אליה; ועד להתנהלותו מעוררת המחלוקת של המדובב המשטרתי ששהה עם זדורוב בתא המעצר. הסיכוי לנוכח כל האמור לעיל שזדורוב יזוכה הינו סיכוי גבוה".

4. בעידן שבו פרסום שמו של חשוד ו/או נחקר יכול לפגוע בו משמעותית - לעיתים שלא בצדק - האם לדעתך קיים כיום איזון הוגן בין זכות הציבור לדעת וכו' לבין השמירה על שמו הטוב של החשוד/נחקר?

עו"ד טל גבאי: "בין שני הערכים המתנגשים, זכות הציבור לדעת לבין ההגנה על שמם הטוב של חשודים בפלילים, מערכת המשפט הישראלית מעדיפה באופן מובהק את עיקרון זכות הציבור לדעת. לשיטתי, פרסום שמם של חשודים בפליליים, בשלב כה מוקדם של החקירה, מכרסמת בהכרח בחזקת החפות, אשר הינה נשמת אפה של המערכת. ככלל, שמו של כל חשוד שנחקר במשטרה מותר בפרסום לאחר 48 שעות מתום החקירה. החוק אמנם מכיר במצב בו הפרסום יגרום לחשוד "נזק חמור" הגובר על הערך שבפרסום, אולם חריג זה פורש בפסיקה באופן מצומצם למדי, ככזה המתייחס רק למצבי קיצון נדירים במיוחד. בנסיבות אלו לא ניתן להתעלם מן הקושי הממשי שנוצר סביב פרסום שמו של חשוד בשלב כה מקדמי בו החקירה לוטה בערפל. ואכן, תיקים פליליים רבים, אשר נפתחים בקול תרועה רמה, הכולל פרסום נרחב ומאסיבי בכלי התקשורת, נסגרים לא פעם בקול ענות חלושה, לעיתים רבות תוך גניזת התיק בעילת העדר אשמה. נתון זה, הנוגע לעוצמת החשד והמסד הראייתי העומד בבסיסן – אינו נלקח דיו בחשבון על ידי בתי המשפט. 

על מערכת המשפט להפנים כי שמו הטוב של אדם, עליו עמל משך שנים, הינו ערך עליון, וכי מתן היתר לפרסום שמו, מהווה לכשעצמו "עונש" בלתי הפיך ולעיתים אף לא פרופורציונלי לאירוע עצמו. 

על מנת להתגבר על בעייתיות זו נראה כי ראוי להחיל בעניין זה מבחן מחמיר המאפשר את הארכת התקופה בה יאסר פרסום שמו של החשוד עד אשר ניתן יהיה לבחון נכונה את עוצמת החשד, כאשר פרסום שמו של החשוד קודם לכך יתאפשר רק במקרים בהם יש בפרסום כדי להגן על שלום הציבור או כדי לקדם את החקירה".

עו"ד צבי גבאי: "אני חושב שהרשתות החברתיות וגישה פופוליסטית לא מסתפקים רק ב"זכות הציבור לדעת", והופכים פתיחה בחקירה – שמעצם הגדרתו הוא הליך של איסוף ראיות, שאולי יוביל, אך אולי לא יוביל, לאישום – לאירוע של "תליה בכיכר". לרוב, עבירות כלכליות קשות לחקירה ומה שנראה תחילה כהפרת דין מכוונת יכולה להתברר כטעות בתום לב או אפילו כפעולה כלכלית כשרה, אבל את הידיעה המפוצצת בגוגל על פשיטת חוקרים על ביתו של חשוד בשעת בוקר מוקדמת אי אפשר למחוק".

עו"ד ניר יסלוביץ: "למרבה הצער, האיזון בין הזכות של החשוד לשמור על שמו הטוב ולבין זכות הציבור לדעת, נפגע באופן משמעותי בין היתר לאור התופעה שבה שמו של כל חשוד מתפרסם ברגע אחד בפייסבוק או בכל מקום אחר תוך חריצת דינו של החשוד עוד בטרם הוכרע דינו ונקבעה אשמתו ותוך רמיסת חזקת החפות העומדת לחשוד. היום הרשת הפכה להיות כיכר העיר החדשה שבה כל מאן דהוא הינו בחזקת הגוף החוקר והשופט אם לא התליין". 

עו"ד ששי גז: "ככל שאני מכבד את זכות הציבור לדעת, אני סבור שבמקרה של פרסום שמות חשודים בטרם משפט היא מוגזמת ואינה גוברת בכל מקרה על זכותו של אדם לשם טוב. אפשר בהחלט להמתין עם פרסום שמו של החשוד עד להגשת כתב אישום נגדו. האיזון צריך להתבטא גם באתיקה העיתונאית, בבדיקת המניעים של המקורות, בשאלה אם ישנם מניעים פוליטיים או שיקולים זרים אחרים שעומדים בבסיס הגשת התלונה למשטרה. גורמים אינטרסנטיים עושים שימוש ציני בתחרות בין כל התקשורת על סקופים ומי מפרסם ראשון והתוצאה היא כי תלונות רבות נגד אישי ציבור נסגרות בקול ענות חלושה אך הנזק כבר נעשה".

5. אילו שינויים חוקתיים מרכזיים יש לבצע ולתקן במשפט הפלילי ובעבירות הצווארון הלבן?

עו"ד ניר יסלוביץ: "אין ספק שהגיעה העת שהכנסת תחוקק את חוק "פירות העץ המורעל", במסגרתו יקבע שראיה שמושגת שלא כחוק - כגון חיפוש לא חוקי, אי מתן אזהרה לחשוד, וכיוצ"ב - תיפסל ולא יהיה ניתן לעשות בה שימוש. זאת ועוד, הגיעה העת שגם במדינתנו יוקם פרויקט חפות כפי שהוקם בארה"ב עוד בתחילת שנות ה-90 וזאת על מנת לבחון מקרים שונים שבהם עולה חשש ממשי להרשעת שווא". 

עו"ד טל גבאי: "השינוי המרכזי והמשמעותי ביותר שיש לבצע במערכת המשפט נוגע לרף הראייתי המוטל על תובע בבואו לקבל החלטה - הרת גורל - בדבר הגשת כתב אישום. 

פעמים רבות נטען, כי אחוז ההרשעות הגבוה בבתי המשפט העומד על כ – 97% מלמד על סינון קפדני ומקצועי שנערך על ידי רשויות התביעה, האמונות על ההחלטה אם להגיש כתב אישום ואם לאו. ואולם, אם מבקשים להעמיד את שיקול הדעת של התביעה למבחן בצורה רצינית, אין די להתבונן על הנתון הפורמאלי של אחוזי ההרשעה, אלא קיים הכרח לבחון בעין פקוחה מה הייתה נקודת ההתחלה של התיק ומהי נקודת הסיום. העובדה כי נאשם אשר הוגש בעניינו כתב אישום בעבירת שוחד מורשע בסופו של יום בעבירה מינורית של שימוש לרעה בכוח המשרה, תחשב מבחינה סטטיסטית כהרשעה לכל דבר ועניין על אף שחלה בתיק תמורה משמעותית ומרחיקת לכת.

מציאות בעייתית זו נובעת מכך שהסטנדרט אותו מציב המשפט הישראלי לתביעה בדבר ההחלטה על הגשת כתב אישום הינו – מבחן "הסיכוי הסביר להרשעה". מבחן זה, אשר כולל רף נמוך למדי, יוצר אינפלציה של כתבי אישום, אשר כוללים, בין היתר, עבירות חמורות מאלה אשר נכון וראוי היה לכלול, מלכתחילה. שימוש במבחן "ניטראלי", אשר במרבית המקרים יהיה נכון לשני הכיוונים, מותיר בידי התובע מרחב תמרון רחב למדי. נוכח זאת, קשה לחשוב על מקרים בהם ההחלטה על הגשת כתב האישום תתברר כשגויה, שהרי כמעט, בכל תיק, ניתן יהיה לטעון כי קיים סיכוי "סביר" להרשעה בעבירות המנויות בכתב האישום. מבחן בעייתי זה, אשר מציב רף כה מינימאלי, משחרר את התובע מאחריות מקצועית הכרוכה בקבלת החלטה על הגשת כתבי אישום שגויים, וככזה מקשה עוד יותר על נאשם לטעון לחפותו. חלף מבחן אמורפי וגמיש זה, נראה כי נכון יהיה לאמץ סטנדרט קשיח ומעמיק יותר, ולפיו על תובע להורות על הגשת כתב אישום רק אם נוכח לראות כי קיים "סיכוי גבוה" או "סיכוי משמעותי" להרשעתו. הצבת סטנדרט מעין זה יחייב את התביעה לבחון בצורה קפדנית ומדוקדקת כל תג ותו מחומר הראיות ולאמץ גם קו חשיבה "מזכה", באופן אשר יימנע עיוות דין עתידי". 

עו"ד ששי גז: "עבירת המרמה והפרת אמונים צריכה להשתנות מהותית אם לא לעבור מן העולם. זוהי עבירה שאינה ברורה ואדם יודע שעבר אותה רק לאחר שהורשע בה. כל מי שקורא את גלגוליו של פסק הדין בעניין שמעון שבס מלמד על הקושי בהגדרות והפירוש שניתן למעשים. עיקרון העל במשפט הפלילי הוא כי אין עונשין אלא אם מזהירין. החוק צריך לדבר בלשון ברורה, להיות וודאי ובהיר ולא עמום ומעורפל.

במישור הראייתי, אני סבור כי להודאת הנאשם צריך לדרוש יותר מדבר מה נוסף כדי שתתקבל. לכל הפחות יש לדרוש ראייה מסייעת התומכת את ההודאה. כך גם לעניין מסדרי הזיהוי. יש לדרוש קיומה של ראייה נוספת על מנת לנטרל בלבול או טעות בזיהוי. הגיעה העת להחיל בישראל את תורת "פרי העץ המורעל" ולפסול לחלוטין ראייה או הודאה שנגבו באמצעות אמצעים פסולים גם במחיר שהעבריין ייהלך חופשי. בדרך זו, יגבר אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולא תוכלנה יותר להישמע טענות על "תפירת תיקים" הגם שאין כאלה".

עו"ד צבי גבאי: "ייצגתי לקוחות גם בארצות הברית, ולמרות שלא הייתי מחליף את מערכת המשפט שלנו במערכת האמריקאית בשום אופן, יש לנו מה ללמוד ממערכת משפטית עם מסורת כה ותיקה ועמוקה. כך למשל, בארצות הברית אין ערעורים על זיכויים. עקרונית, לתביעה ניתנת הזדמנות אחת להוכיח את אשמתו של אדם, ואם המשפט מסתיים בזיכוי – אין עוד ניסיונות. הודאות הזו חשובה. קראתי ששר המשפטים, גדעון סער, מקדם תיקון כזה, ואני מאמין שמדובר בתיקון חשוב. הבדל נוסף בין המערכת הישראלית לאמריקאית היא שבארצות הברית, עורכי דין מלווים את הלקוחות שלהם בתוך חדר החקירות. יש כמובן כללי התנהגות מאוד ברורים לגבי המותר ואסור לעורך דין בסיטואציה הזו, אבל הנוכחות של עורך הדין מנטרלת חלק מתרגילי החקירה שמפעילים חוקרים. מאוד לא נוח לי עם חלק מהתרגילים, ואם נוכחות עורך דין תפחית את השימוש בכלים האלה – הדבר יתרום רבות לכך שהציבור יידע שהודאות ניתנו באופן חופשי ומרצון, ולא כתוצאה מתרגיל שלפעמים מידת מוסריותו מוטלת בספק. אני לא הייתי מתחיל ניסוי כזה בארץ בהליכים פליליים, אבל בהחלט הייתי מקדם נוכחות עורכי דין בהליכי אכיפה מנהליים. לא רואה שום הצדקה לתרגילי חקירה בהליכים כאלה, ואני חושב שהדבר יגביר את אמון הציבור במערכת".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות