אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חלוץ פקקים: יקב מרגלית מציג תוצרת חדשה צילום: באדיבות יקב מרגלית

חלוץ פקקים: יקב מרגלית מציג תוצרת חדשה

אחרי שבמשך שנים קידם את היין הקליפורני העז, הוותיק ביקבי הבוטיק בישראל פונה לטעמים צרפתיים עדינים ואנינים במיוחד

27.07.2021, 08:15 | חיליק גורפינקל

יקב מרגלית, אבי אבות יקבי הבוטיק בישראל (בציר ראשון 1989), מצוי לא רחוק מדי ממני. יש אפילו רכבת לשם: אם יורדים בתחנת בנימינה וחוצים את הכביש, המרחק הוא מצחיק אפילו למי שהחלים הרגע משבר בכף הרגל וכדי שלא ישעמם גם משבר בכף היד, אבל עדיין יכול להחזיק כוס יין, ברוך השם. ואפרופו ברוך השם, היינות של מרגלית אינם כשרים והוא מאחרוני המתעקשים על כך בעולם שבו רוב היקבים, גם יקבי הבוטיק, מקבלים על עצמם את הגזירה הזאת בלית ברירה. 

קראו עוד בכלכליסט:

כך, בבוקר שישי אחד, הגעתי לסבב טעימות קצר בחברת הזוג המלכותי של עולם היין הישראלי, יאיר מרגלית ואירית שנקר (אקס דיקסי וקרן). יאיר מרגלית לא מזדקן. בגילו המופלג — שאותו הוא מסרב להסגיר משל היה גרטה גרבו של עולם היין — הוא עדיין נראה בן 40, טוב, 60 (הוא בן הרבה יותר).

מרגלית הוא כאמור ותיק יקבי הבוטיק בישראל. מה שהופך אותו לאחד היקבים הוותיקים בארץ בכלל. רק אחריו באו קסטל, פלם, צרעה וכל השאר. מרגלית הוא, אם כן, חלוץ של ממש, שלא לומר מהפכן. כל זה לא היה מחזיק מים, או יין, אלמלא היה מייצר כמה מטובי היינות שלנו. 

אבל, וכן, יש אבל, למי שלא שתה את יינות מרגלית כמה שנים, צפויה הפתעה. לפני כמה שנים, אחרי טיול ארוך בבורגון, שינו מרגלית, האב והבן, את טעמם והפכו מחסידים גדולים של יינות קליפורניים, כלומר יינות עמוסי טעם, עשירים בניחוחות פרי מתפרצים (וגם קצת עץ) — למי שעושים יינות כמעט נזיריים, במיוחד במושגים מקומיים. 

הבן, אסף, מוביל בעצם את היקב כבר כמה שנים, ויחד עם אביו הם יוצרים יינות מינוריים ממש בהשוואה למה שנהגו לרקוח במשך שנים ובוודאי בהשוואה לרוב מה שעדיין נעשה כאן. 

יאיר מרגלית בכרם שלו. יינות עדינים מזנים קשוחים
, צילום: באדיבות יקב מרגלית יאיר מרגלית בכרם שלו. יינות עדינים מזנים קשוחים | צילום: באדיבות יקב מרגלית יאיר מרגלית בכרם שלו. יינות עדינים מזנים קשוחים
, צילום: באדיבות יקב מרגלית

כמעט קשה להאמין שאפשר לייצר יינות עדינים כל כך מזנים קשוחים כמו קברנה סוביניון. 

אולי זה כמו במתמטיקה, רק להפך: פלוס כפול פלוס נותנים מינוס. והמינוס הזה הוא הכי פלוס שיש: אלה יינות מאופקים ומהורהרים, שמזמינים גם אותך להרהר.

אז אני טועם ומהרהר. זה רגע מוזר, שלא לומר מופרך. הקורונה שוב משתוללת ומי זוכר שלפני רגע עוד התעופפו כאן טילים ואילו אני מקשקש כאן על טעמי היין. אבל מה לעשות, החיים חייבים להימשך, שלא לדבר על ההצגה.

ובאמת, ההצגה נמשכת. ואיזו הצגה. יינות נפלאים. עם תזכורת קטנה שלא הכל כרגיל. מרגלית משיק את יינות 2018 בשעה שהיה אמור להציג כבר את אלו של 2019. אבל כזכור היתה קורונה באמצע.

אז הנה כמה יינות חדשים של מרגלית. אפשר לבקר ביקב, בתיאום מראש, ותמורת 150 שקל, ולזכות לטעימת עומק מודרכת ומרתקת הרבה יותר מהרגיל בתחום (התקשרו לדבי בטל' 054-6700836).

האדומים החדשים של מרגלית

קברנה סוביניון 2018: אירית שנקר טוענת שזה אולי הקברנה ה"רגיל" (יש גם ספיישל רזרב) הכי טוב של מרגלית. זהו יין שובה לב, ולטעמי — הטוב ביותר בטעימה הזו. קברנה סוביניון עדין, מאופק וקטן גוף למרות 14% האלכוהול שלו שאינם ניכרים בו כלל. יין מרגש ממש. יקר מאוד, כרגיל: 175 שקל.

קברנה פרנק 2018: אם הקברנה סוביניון הוא אדום מאופק, כלומר מציג טעמי פרי אדום אבל עושה זאת בשקט, הפרנק הוא "ירוק" מופרע, כלומר מתפרע עם הניחוחות הירוקים שלו. בעיקר אקליפטוס אבל לא רק. זה לונה פארק מרתק במיוחד. כיף גדול לחובבי הז'אנר ובכלל. 185 שקל.

אניגמה 2018: בלנד של 50% קברנה סוביניון, 40% מרלו, 8% קברנה פרנק ו־2% פטי ורדו. או בקיצור, בלנד בורדולזי. גם כאן, כמו בשני הקודמים, יש לא פחות מ־14% אלכוהול והם אינם מורגשים כלל. רק עושר ועומק. זה יין הרבה יותר כבד משני הקודמים אבל הכל כמובן יחסי כי זהו שוב יין צנוע, אם אפשר לכנות כך יין של מרגלית. 200 שקל.

פרדיגמה 2018: יין חדש יחסית, מיוצר רק החל מבציר 2015. יש בו בלנד דרום־צרפתי, של 37% מורבדר, 35% גרנאש ו־28% סירה. דרום־צרפתי או אולי הכי ישראלי שיש. גרסת בציר 2018 של יין פרדיגמה קצת יותר עשירה מקודמותיה, אבל שוב, הכל יחסי. אני מת על היין הזה מכיוון שהוא נושא בכנפיו ניחוחות של עשבי תיבול ובעיקר משהו מאוד מקומי ומקסים. גם המחיר מאופק, יחסית. 135 שקל. היינות אינם כשרים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות