אילוסטרציה | צילום: גטי
המלצה: סוף לחבילות הבסיס בכבלים ובלוויין ובלי בלעדיות בספורט
הוועדה לאסדרת תחום השידורים בישראל הגישה את המלצותיה, אך לא הצליחה להגיע למסקנות חד-משמעיות בכל הקשור ליחסים שבין ערוצי הברודקאסט לפלטפורמות הרב-ערוציות. השחקניות הבינלאומיות, כמו נטפליקס, יוכפפו לרגולציה וולנטרית בשלב ראשון
הוועדה לאסדרת תחום השידורים בישראל בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן, הגישה הבוקר (ג') את המלצותיה לשר התקשורת, יועז הנדל. הוועדה שהוקמה בספטמבר 2020 על ידי הנדל בכהונתו הקודמת במשרד הייתה אמורה לסיים את עבודתה בדצמבר אך עקב אילוצים שונים כמו הקדמת הבחירות ופיטוריו של הנדל מהמשרד, עבודתה התעכבה וכאמור רק היום הוגשו המלצותיה. חרף הזמן הרב שניתן לוועדה, כפי שנחשף בשבוע שעבר בכלכליסט, אנשי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמות בחלק מהסוגיות החשובות שעמדו לפתחה והסתפקו באיזכור שלהם תוך גלגול הכדור בחזרה לפתחו של משרד התקשורת.
ההמלצה הברורה ביותר שעולה מדוח פולקמן היא גם זו שחוזרת על עצמה אחת לכמה שנים וקוראת לאיחוד הרגולציה בשוק השידורים המסחריים בין הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו והמועצה לשידורי כבלים ולווין, מה שהוגדר בעבר כ"ברית המועצות". בוועדה ממליצים כי רשות השידורים החדשה תוקם כיחידת סמך עצמאית תחת משרד התקשורת שבה תכהן מועצה ציבורית שתמנה 13 חברים ולצידה גוף ביצועי-יישומי שיוציא לפועל את החלטותיה. הרשות החדשה תהיה אחראית על כלל ספקי התוכן האודיו-ויזואלים, כפי שמגדירה אותם הוועדה. ספקים אלה מוגדרים כמי שפעילותם העיקרית היא העברת תכנים למנויים והיא כוללת לראשונה גם את ספקי ה-OTT (טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט), כמו סלקום, פרטנר והחברות הבינלאומיות.
בהמשך קובעת הוועדה מדרגים שונים לספקי התוכן המקומיים, כך שספק תכנים שהיקף ההכנסות השנתי שלו מפעילות זו בלבד עומדת על 600-300 מיליון שקל ייחשב כספק בעל היקף פעילות בינוני ואילו ספק בעל הכנסות שנתיות גבוהות מ-600 מיליון שקל ייחשב כספק בעל היקף פעילות רחב. על כלל הספקים יחולו הוראות למניעת בלעדיות בתחום שידורי הספורט ועל הספקים הבינוניים והגדולים תחול חובת קבלת רישיון וכן חובה מדורגת להשקעה בתוכן, כמו גם חובות הגנה על ילדים, הנגשת השידורים לבעלי מוגבלויות וחובות בתחום האתיקה.
נטפליקס תשקיע בהפקות מקומיות?
בשנים האחרונות עלה חלקם של השחקנים הבינלאומיים בשוק השידורים המקומי, בעיקר נטפליקס, ולקראת כניסתה של דיסני פלוס (שירות הסטרימינג של חברת דיסני), שמאיימת להכניס תחרות נוספת, ניסתה הוועדה להתייחס גם לסוגיה זו. הוועדה קובעת כי על ספקים אלה יחולו חובות בתחום ההשקעה בהפקות ישראליות לפי בדומה לשחקנים המקומיים, כלומר לכל מי שהיקף ההכנסות השנתי שלו עולה על 300 מיליון שקל, כאשר יעמדו בפניהם שתי אפשרויות – השקעה ישירה בתוכן או השקעה עקיפה בדרך של רכש גומלין. עם זאת, המלצות הוועדה מתייחסות לסעיף זה כוולנטרי בלבד בשלב ראשון – כלומר רק במידה והשחקניות הבינלאומיות מסכימות לכך - וחבריה קוראים לרגולטור לקיים דיון עתידי באפשרות להפוך זאת לחובה מעוגנת בחוק, תוך בחינת, בין היתר, הניסיון הקיים במדינות אחרות בתחום זה.
בבחינה: תשלום לקשת ורשת תמורת פרסומות בכבלים
תפוח האדמה הלוהט שבו כאמור נמנעה ועדת פולקמן מהמלצות חד משמעיות נוגע למודל הכלכלי בשוק השידורים. בוועדה הגיעו למסקנה שיש לבטל באופן הדרגתי את ההפרדות וההגבלות בשוק, כמו חובת ההעברה בחינם של ערוצי הברודאקסט, חובת הקצאת אפיקים ואיסור שידור פרסומות בפלטפורמות הרב ערוציות, אך למרות זאת התקשתה להכריע בנושא ולפיכך מציעה שתי חלופות שיובילו לתוצאה הרצויה. בוועדה ממליצים כי הליך הבחינה יימשך על ידי הדרג המקצועי של משרד התקשורת.
נכון להיום קיימת חובת העברה של ערוצי הברודאקסט בפלטפורמות הרב ערוציות לפי חוק. כך מחויבות HOT ו-yes להעביר את שידורי קשת ורשת ללקוחות שלהן, וחברות הברודקאסט מחויבות להעביר את השידורים לפלטפורמות ללא תשלום כספי. כל זה אינו תקף לגבי סלקום ופרטנר שכן מדובר ב-OTT. הוראת שעה שהתקין משרד התקשורת קובע כי קשת ורשת יעבירו את השידורים גם לסלקום ולפרטנר אך בתמורה לתשלום. בשנתיים האחרונות הצטרפה גם yes למהלך כשהחלה להעביר את לקוחותיה מהלוויין ל-OTT, מהלך שאותו היא צפויה להשלים עד 2026.
בין החלופות שמציעה הוועדה עומדת האפשרות לבטל את חובת ההעברה בחינם של ערוצי הברודקאסט בפלטפורמות מבוססות OTT, כך שזכויות השידור יהיו נשואות למשא ומתן בין הפלטפורמות לערוצים המסחריים, כפי שקורה היום לפי הוראת השעה. במקביל מציעה הוועדה בחלופה זו לאפשר לפלטפורמות ה-OTT למכור פרסום, כולל טרגוט של לקוחות.
החלופה השנייה מציעה לבטל את חובת ההעברה בחינם על התשתיות המסורתיות (כבלים ולוויין) ועל תשתית האינטרנט וכן לבטל את האיסור על שידור פרסומות בכל הפלטפורמות. בחלופה זו מוצעת תקופת מעבר שבה התשלום עבור שירודי הערוצים המסחריים יהיה חלקי והדרגתי בהתאם לאחוז המנויים בפלטפורמה, תוך שידור התוכן לכלל המנויים. כדי למנוע שימוש בכוח מונופליסטי מצד הערוצים מוצע לקבוע מחיר גג למנוי בתקופת המעבר.
איסור על בלעדיות בספורט
באשר לשידורי הספורט, שנחשבים לסחורה חמה בשוק הטלוויזיה, חברי ועדת פולקמן ממליצים להותיר על כנה את ההחלטה לאסור על בלעדיות בשידורים, כך שהתנאי לקבלת היתר לשידור ערוץ ארצי תהיה בהצעה שלו לרכישה לכלל הפלטפורמות הרב ערוציות בתנאים הוגנים ולא מפלים.
עוד קובעת הוועדה כי הפלטפורמות הרב ערוציו לא יוכלו להשתתף בתהליכים תחרותיים לרכישת זכויות שידורי ספורט בבלעדיות. בשנים האחרונות, עם כניסתה של פרטנר TV לשוק, היא ניסתה לרכוש את זכויות השידור לליגת העל בכדורגל כדי להשיג יתרון על המתחרות במהלך השקת השירות שלה, מהלך שהקפיץ את העלויות במכרז בו זכתה לבסוף צ'רלטון. ההמלצה של הוועדה שמה סוף לאפשרות של תרחיש דומה בעתיד, מה שפועל לטובת חברות שידורי הספורט – צ'רלטון, RGE ו-one.
סוכרייה נוספת שמקבלות חברות שידורי הספורט היא בהמלצת הוועדה לבטל את המפרט שכולל חיוב של הספקים לשדר אירועי ספורט מרכזיים בערוצי הבסיס, אך היא אינה ממליצה לבטל את חובת ההעברה של משחקים מרכזיים כפי שהוגדרו בעבר, כמו משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, בשידור פתוח לכלל הצופים. מנגד הוועדה ממליצה לוודא כי ענפי ספורט שלהם "חשיבות מיוחדת לשידור מטעמים של שוויון ומגדר" כמו ספורט נשים או ספורט פראלימפי ישודרו במסגרת שתונגש לציבור הרחב.
סוף לחבילות הבסיס בכבלים ובלוויין
ביטול חבילות הבסיס היא ההמלצה של הוועדה בטלוויזיה הרב ערוצית. הוועדה ממליצה לאפשר לכל פלטפורמה להציע חבילות ערוצים בהתאם לבחירתה ולבטל את הפיקוח על הסרת ערוצים והוספתם – רגולציה שהכבידה משמעותית בעיקר על החברות הוותיקות – HOT ו-yes.
גם ערוצי הברודקאסט זוכים להקלה רגולטורית בהמלצות הוועדה דרך ביטול ההוראות המתייחסות לאורך ולזמן שידור הפרסומות, כך שהם יוכלו לפעול כרצונם בתחום זה. המלצה זו מתכתבת עם המציאות שבה חלק ניכר מהצפייה בערוצים עובר מצפייה לינארית בזמן אמת לצפייה לפי דרישה (VOD).
ההשקעה בתוכן צפויה לרדת
מי שעשויים למצוא עצמם מאוכזבים מההמלצות הם היוצרים הישראליים, שהמלצות ועדת פולקמן אינן מעניקות להם את הרוח הגבית שלה קיוו. פרט לעובדה שספקי התוכן הבינלאומיים לא יחוייבו בהשקעה בתוכן, קובעת הוועדה כי גופים בעלי היקף פעילות בינוני (300-600 מיליון שקל הכנסות כאמור) יחוייבו להשקיע 4% מהכנסותיהם בתוכן כשהחל מהשנה הרביעית חובה זו תעלה לכ-6.5%. לפי ההערכות לא סלקום TV ולא פרטנר TV עומדות ברף ההכנסות הנדרש לשם כך, ככה שהן ממשיכות ליהנות מפטור לכאורה מהשקעה בתוכן מקומי.
גופים בעלי היקף פעילות רחב (600 מיליון שקל ומעלה) יחוייבו להשקיע 6.5% מההכנסות שלהם בתוכן מקומי, זאת בהשוואה ל-8% כיום, שלפחות מחצית מהן צריכות להיות מושקעות בסוגה עלית.
במקביל הפחיתה הוועדה את חובת ההשקעה של הערוצים המסחריים, בעיקר קשת ורשת, בהפקות מסוג סוגה עלית ל-13% מסך ההכנסות, לעומת 15% כיום. הוועדה מציעה לוותר גם על חובת ההשקעה בתחום הילדים והנוער, תוך בחינת הנושא שוב חמש שנים אחרי ביטול החובה.
להגדיר כללים לשילוב תוכן שיווקי בשידורים
בוועדת פולקמן הרחיבו את היקף המנדט שניתן להם כדי לבחון גם את נושא האתיקה בתחום השידורים, אותו הם ממליצים להכפיף לרגולטור העתידי שיקום. בין יתר הדברים שהוועדה ממליצה שהרגולטור יעסוק בהם: מניעת שידורים אסורים (כולל הסתה, קריאה לאלימות ותעמולה מפלגתית), אתיקה בחדשות (גילוי נאות של שדרים ועיתונאים, בקשת תגובה, מניעת הטעייה בדיווח, הוראות לעניין התנצלויות ותיקון טעות ועוד), אתיקה בשידורי פרסומות והגדרת כללים לשילוב תוכן שיווקי בשידורים.
אחד הנושאים החמים שעמדו על שולחן הוועדה הייתה האפשרות לאפשר לפלטפורמות השידורים הרב ערוציות להחזיק בגופי חדשות, כשעיקר תשומת הלב ניתן ל-HOT שבשליטת איש העסקים פטריק דרהי, המחזיק גם בחברת החדשות i24 news, שמשדרת כיום בשפות זרות בלבד. חברי הוועדה התקשו לקבל החלטות בנושא ולפיכך העבירו את הנושא בחזרה לטיפול משרד התקשורת, עם ההמלצה לקבל התייחסויות נוספות מהציבור.
מנכ"ל שח"ם: "גזירות שעלולות לחסל את היצירה הטלוויזיונית בישראל"
שר התקשורת, יועז הנדל מסר בהתייחס לדו"ח: "הדו״ח שהוגש לי מהווה סיכום של עבודה רצינית ויסודית בנושא שנמשך ונמרח זמן רב מידי. דו"חות רבים נכתבו במשרד התקשורת בתחום השידורים אך מעטים יצאו לפועל. אני לא מתכוון לבזבז זמן, לאחר שאקבל את ההתייחסויות הרלוונטיות, בכוונתי לפרסם את עמדתי באשר לחלקים שטופלו בדו"ח ועל אלו שדורשים המשך טיפול ברגולציה החלה על השידורים. כתוצאה מכך נקדם חקיקה. אם השנה הקודמת הייתה בסימן הסיבים, השנה הקרובה תהיה גם שנת השידורים. נעשה סדר ונהפוך את שוק התקשורת הישראלי למתקדם, עדכני ואטרקטיבי כפי שקורה במדינות מתקדמות ברחבי העולם. פחות רגולציה אבל על כלל השחקנים".
יו"ר ועדת פולקמן, ח"כ לשעבר רועי פולקמן אמר: "אני מאמין שיישום המלצות הוועדה יתרום לתחרותיות גדולה יותר ומוצר טוב יותר לציבור גם במונחי מחיר וגם במונחי איכות ומגוון. שוק התקשורת נמצא כיום בחוסר ודאות ואני משוכנע כי שר התקשורת יוביל במהרה את התיקונים הנדרשים לכדי מימוש. מדברים על הדברים כבר עשור - עכשיו הזמן למעשים".
איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה מסר: "לצערנו במסקנותיה מוכיחה הוועדה את כל טענות היוצרים. בחוסר הבנת המציאות והיעדר אנשי מקצוע משורות הוועדה הפקירו את היצירה המקורית הישראלית. עם מדרגות כניסה גבוהות מדי של 300 מיליון שקל, שלא יכניסו אף שחקן חדש תחת חובת השקעה ביצירה מקומית וחברות זרות דוגמת נטפליקס ודיסני, שיקבלו פטור מרגולציה ויוכלו להשקיע או לא להשקיע כרצונן והורדת אחוזי השקעה. מסקנות אלה הן מכת מוות לתעשיית היצירה המקורית בישראל".
איגודי היוצרים, השחקנים ועובדי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע מסרו: "מסקנות ועדת פולקמן הן כניעה לטייקוני התקשורת על חשבון השחקנים והיוצרים הישראלים. משרד התקשורת חייב להתקדם למאה ה-21 ולהחיל את החוק הקיים על כל שידורי הטלוויזיה ללא טריקים ושטיקים וללא הבחנה בטכנולוגיה באמצעותה הם משודרים. תקציב הפקות המקור בישראל מגיע אך ורק מחובתם של גופי השידור להשקיע אחוז קטן מהכנסותיהם העצומות לטובת הצופים. ועדת פולקמן מעניקה הגנות מהשקעה על הטייקונים הכי עשירים בישראל, על תאגידים שמגלגלים מיליארדים, ועושקת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה יוצרים ישראלים מחשבים איך הם סוגרים את החודש".
אבי בן הלל, מנכ"ל שח"ם ארגון השחקנים: "במידה ושר התקשורת יאמץ את ההמלצות, מדובר בגזרות שעלולות לחסל את שוק היצירה הטלוויזיונית בישראל. שח"ם ילחם בכל הכוח על הישרדות שוק הטלוויזיה בישראל מול המאיימים להכחידו".