אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 החולים, המשכירים והפנסיונרים ישלמו על רפורמות האוצר AFP

ניתוח כלכליסט

החולים, המשכירים והפנסיונרים ישלמו על רפורמות האוצר

ללא כוח פוליטי הממשלה מנועה מעריכת שינוי מהותי במערכת המס ומחפשת פתרונות אחרים להגדלת ההכנסות. הנצחת המיסוי העקום על משכירי דירות, היטל חדש על ביטוחי בריאות, ביטול האג"ח המיועדות והזנחת הנכים, הם תוצאה בלתי נמנעת

29.07.2021, 07:00 | כתבי כלכליסט

שיכון: השכרת דירות 

המס המעוות נשאר, אבל ינסו לגבות ממנו יותר 

במשרד האוצר החליטו לטפל במס המעוות והעלוב שמשלמים משכירי דירות מגורים. ועם זאת, האומץ שלהם נעצר רחוק מאוד מקו החזית. לא פתרון מורכב ומסובך של העיוותים ההיסטוריים, אלא בעיקר מאמץ לסגור כמה חלונות פתוחים, בעולם מאוד לא מושלם שימשיך להנציח את העיוותים.

לפי התוכנית, כל משכירי הדירות יחויבו לדווח בכל שנה על ההכנסות שקיבלו. לפי הערכות באוצר, מאחר ורוב השוק הכולל כ־700 אלף שוכרים ומשכירים מתנהל בין אנשים פרטיים, "בעלי דירות רבים נהנים מהכנסה שאינה אמורה להיות פטורה ממס, אך אינם מדווחים על כך". פערי הגבייה להערכת האוצר הם עשרות מיליוני שקלים בשנה. 

2 עיוותי מס בולטים מאוד קיימים פה - תקרת הפטור עצמה והמסלול המוזל מעליה. תקרת הפטור החריגה צומצמה אמנם דרסטית במהלך השנים - ב־2003 היא עמדה על יותר מ־7,500 שקל בחודש, לעומת 5,070 שקל בשנה הנוכחית - אבל הממשלה רעדה בכל פעם שבאגף תקציבים העלו את האפשרות למיסוי מהשקל הראשון של דמי השכירות. הבעיה היתה, שהטיעונים בעד השארת האנומליה לא מבוטלים: ראשית, החשש מזעם ההמונים השוכרים דירה — שחלק מהמס עלול להתגלגל עליהם, ודאי נוכח התשואות הנמוכות בשוק השכירות (3%-2% בלבד, ברוטו). שנית, בגלל שמאז שנת 2000 רכיב הדיור באינפלציה שלנו, התופס נתח גבוה של 25% ממדד המחירים, נמדד לפי השינוי במחירי השכירות. אם יקפצו המחירים בגלל משחקי מיסוי, האינפלציה תרים ראש ותייצר דאגות גדולות לכלל המשק.

 ערן יעקב, מנהל רשות המסים ערן יעקב, מנהל רשות המסים  ערן יעקב, מנהל רשות המסים

בנוסף, בגלל שעשרות אלפי זוגות ישראל, שאף אחד לא מסמן אותם כמשקיעים חמדנים, רכשו בשנים האחרונות דירות כדי להשכירן בהתאם ליכולתם הכלכלית - מה שקיבל תאוצה בעקבות הגרלות מחיר למשתכן - חרב המס על אותם צעירים, שסוחבים בדרך כלל גם משכנתא חונקת, עלולה להיות קטלנית. 

הבעיה היא שגם לדרישה הקבועה לבטל את המסלול המוזל מעל תקרת הפטור — בעיקר מסלול של 10% מס על שכירות, או אפשרות למנגנון מורכב שמחשב את הפער מול תקרת הפטור וממסה אותה במס הכנסה רגיל — יש לא מעט טיעוני נגד לא רעים, שמצליחים פעם אחר פעם להוריד את הדרישה הזו משולחן הדיונים. המתנגדת הבולטת ביותר היא רשות המסים, ששמחה מאוד לקבל "מס טיפש" שנגזר מההכנסות ברוטו, במקום מס הכנסה רגיל שידרוש בצדק לנקות מהסכום את כל ההוצאות שהיו באותה שנה למשכיר (שיפוצים, תיווך, מימון וכו').

בשורה התחתונה, מס דירות להשכרה נראה כמו סוס שהפך לגמל, אחרי שכבה של שינויים ועיוותים. באוצר מעדיפים ללמוד לאלף את הגמל, במקום לנסות להחזיר אותו להיות סוס וחלילה להישאר בלי כלום.

דרור מרמור


בריאות: קנס על שיווק ופרסום

קופות החולים חרגו מהתקציב, המטופלים ישלמו

המלחמה הסוערת שהתפתחה בשנים האחרונות בין קופות החולים על העברת מבוטחים מקופה לקופה הפכה עתה לאחד האיומים המרכזיים עליהן. שיהיה ברור: לא מדובר בתחרות. מודל ריבוי קופות חולים שמאפיין את ישראל - 4 קופות ציבוריות מתחרות - נלמד בכל העולם ומהווה מושא להערצה ולחיקוי. אבל הזרמת עשרות מיליוני שקלים מסל הבריאות הממומן מכספי אזרחי ישראל למוקדי טלמרקטינג אגרסיביים - שבמשמרת הראשונה מנסים להעביר מבוטחים ממאוחדת למכבי ובמשמרת השנייה מנסים להעביר מבוטחים ממכבי למאוחדת - זה טירוף הדעת. 

ישנה הסכמה רווחת כי התחרות היא מחולל חיוני במערכת הבריאות. אבל היא יצאה משליטת משרד הבריאות. בשנה האחרונה הגיעו ל־134 מיליון שקל הוצאות הפרסום והשיווק של הקופות - פי 10 לעומת הסכום שאושר להן: 37 מיליון שקל. 

אז מה הפתרון של משרד האוצר לבזבוז? קיצוץ בתקציב הבריאות של אזרחי ישראל בהיקף ההפרש בין מה שהיה מותר להוציא לבין מה שקופות חולים הוציאו בפועל - 98 מיליון שקל. כלומר, במקום להעניש את העבריינים מענישים את הקורבנות. לא מספיק שישראל היא שיאנית ההוצאה הביטחונית במערב, ואחת המדינות עם הוצאות לבריאות ציבורית מהנמוכים ב־OECD. עכשיו רוצים להעביר כסף מהבריאות לביטחון.  אז יואילו בטובם משרדי האוצר והבריאות וסבירו  למנכ"לי קופות החולים, כי אם יש שקל לא מאושר שהלך לגניבת מבוטחים, הם לא יהיו יותר בקופה. להעניש את אזרחי ישראל שממילא מקבלים מעט שירותי בריאות - זה חטא על פשע.

אדריאן פילוט


שר הבריאות, ניצן הורוביץ , צילום: לע"מ שר הבריאות, ניצן הורוביץ | צילום: לע"מ שר הבריאות, ניצן הורוביץ , צילום: לע"מ

בריאות: היטל על טיפול פרטי 

מזניחים את ההיצע, מגבילים את הביקוש

להיטל העצום המתוכנן בסך 40% על פעילות ביטוחי הבריאות הפרטיים (חברות ביטוח) וגם על פעילות שב"ן (קופות החולים בתמורה לתשלום נוסף), יש הסבר טוב ומשכנע. "היכלות של המערכת הפרטית לשלם לרופאים שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית מביאה למעבר רופאים למערכת הפרטית, מגדילה את התורים במערכת הציבורית באופן שמחליש את אמון הציבור במערכת הציבורית ומביא להגדלת הביקוש למערכת הפרטית". הכל נכון.

אבל חשוב להסתכל על הסיפור האמיתי מאחורי ההיטל: אזרחי מדינת ישראל המבוגרים, אלו שרוכשים את אותם ביטוחים, לא נולדו עימם. הם החלו לרכוש אותם בהמוניהם רק בשני העשורים האחרונים כאשר התורים החלו להתרחק. הבעיה האמיתית אינה בביקושים לשירותי רפואה, שייתכן וגדלו במקצת שהרי אנו רוצים "יותר" ו"עכשיו". הבעיה המקורית היא בצד ההיצע: יש פחות רופאים לנפש, פחות תשתיות בריאות לנפש, פחות חדרי ניתוח לנפש, פחות MRI לנפש. כאשר מסתכלים השוואתית על ה־OECD, התמונה שעולה קשה במיוחד. 

הבעיה היא בהורדה מכוונת בהיצע. מדוע מכוונת ומי החליט על זה? בנימין נתניהו. בכנס מול מאות רופאים הוא אמר בעבר כי ההשקעה של ישראל בבריאות זה 7.5% מהתמ"ג. והוסיף: "אומרים לי שזה נמוך מדי. מי קבע את זה? אני לא מסתכל על תשומות. אני מסתכל על תפוקות - מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל. למשל בארה"ב זה יותר מפי שניים - 17% מהתל"ג הולך לבריאות. אבל התוצאות שלנו יותר טובות", סיכם נתניהו. זו האידיאולוגיה שהושרשה כאן ב־12 השנים האחרונות.

חשוב להבהיר: היקף תקציב הבריאות בישראל לא רק שגדל, אלא אפילו זינק. אבל ביחס לגידול האוכלוסייה הוא נתקע קשות. ומשרד האוצר במקום לטפל בהיצע - מטפל בביקוש.

אדריאן פילוט

רווחה: הנגשת מבנים

כשמדובר בנכים לחוק אין רגליים 

כשמדובר בעצמה המדינה מאוד סלחנית בדרישות ההנגשה לנכים. שוב היא מנצלת את חוק ההסדרים כדי לדחות את הרגע שבו כל מתקן ממשלתי וציבורי יהיה מונגש. מצד אחד נראה שיש התקדמות. מתוך 1,330 בניינים ממשלתיים, 1,064 יהיו בסוף השנה מונגשים, כלומר 80%. מצד שני 266 בניינים ממשלתיים כלומר כ־20% עדין לא יהיו. החשיבות של הנגשת בניינים ממשלתיים גדולה כמובן יותר מכל בניין אחר, גם בגלל השירותים החיוניים שהם מספקים וגם בגלל הדוגמה לציבור.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכלל חייב את הממשלה לסיים את ההנגשה עד 2018. מאז החלו הדחיות. הקורונה כמובן עזרה לדחיינות, כי מי בודק הנגשה כשהולכים מסגר לסגר. עכשיו מבקשים דחיה נוספת לממשלה ולרשויות ממשלתיות של שנה וחצי עד סוף יוני 2023. לרשוית המקומיות ומה שחמור הרבה יותר, לבנייני מערכת הבריאות, בכלל רוצים לתת עוד שלוש שנים.

שר הרווחה מאיר כהן, מתן רייזמן, לע"מ שר הרווחה מאיר כהן | מתן רייזמן, לע"מ שר הרווחה מאיר כהן, מתן רייזמן, לע"מ

אז נכון הנגשה זה ענין מאוד יקר ואי אפשר לעשות הכל בבת אחת. צריך לאזן אותה עם הוצאות אחרות ויכול להיות שלוחות הזמנים של החוק המקורי היו יומרניים מדי. מצד שני חייבים לשים קץ לדחיות. לכן דרושים כמה תיקונים בחוק שמציע האוצר. האחד הוא קיצור תקופות ההארכה, במיוחד של הרשות המקומיות ומערכת הבריאות. השני הוא דרישה שכל רשות תגיש לוח זמנים מפורט להנגשת כל בנין כתנאי לדחייה. השלישי הוא סנקציות על מי שגם הפעם לא יעמדו בזמנים. זאת, כדי להבטיח שבחוק ההסדרים של 2025 הסעיף הזה לא יופיע.

שחר אילן

פנסיה: ביטול האג"ח המיועדות

אנחנו נבטיח לכם תשואה, אבל לא נבטיח לקיים

אפשר לקרוא למהלך שיוזם האוצר לביטול האג"ח המיועדות בהרבה שמות מפוצצים: מהלך לטיוב החוב הציבורי, המהלך להגדלת התשואה הפנסיונית. אפשר אפילו לקרוא לו המהלך שיחסוך למדינה 20 מיליארד שקל. אבל שום דבר לא ישנה את השורה התחתונה שלו אותה כדאי לכל אחד להכיר: המהלך שנועד להעביר את הסיכון ל־30% מהפנסיות של אזרחי מדינת ישראל - מהממשלה לפנסיונרים.

המדינה מקטינה את הביטחונות: כשאגרות החוב המיועדות מונפקות מתחייבת המדינה לשלם לקרנות הפנסיה 4.86% עבור הסכום שלוותה מהן. בהצעה החדשה של האוצר מציעה הממשלה להבטיח רצפת תשואה של 5% רק לא לשלם אותה מייד אלא פעם בחמש שנים. ההבדל המהותי הוא טיב הביטחון שהממשלה אכן תעמוד בתשלומיה. כשהיא מנפיקה אג"ח מיועדות החוסכים יכולים להיות בטוחים שהמדינה תעמוד מאחורי ההתחייבות. למה? מכיוון שהמשמעות שהיא תפר את הבטחתה למלווים תגרור אחריה שרשרת מהלכים בשוק הפיננסי שהמשמעותי שבהם הוא עליית פרמיית הסיכון של ישראל וזינוק בתשואות שלה. מה מציעים באוצר? התחייבות אוצרית להזרמת כספים למנגנון שיבטיח תשואה של 5% אחת לחמש שנים. אמנם יש כאן קרן ייעודית שאמורה לאגור את הכספים העודפים ליום סגריר אבל המנגנון הוא רישומי בלבד.כסף אמיתי שמופרש ומושקע וניתן למשוך אותו בעת משבר אין כאן. הכספים הללו יירשמו אצל החשב הכללי וינדדו בשוטף לתקציב המדינה. בעת משבר המדינה תידרש ללוות אותם.  מה שווה אותה התחייבות אם פתאום למפלגה סקטוריאלית יש אחת, חשובה יותר, לממש מול קהל בוחריה? ועכשיו תדמיינו שכל זה קורה באירוע משברי (כי כשהמדינה תצטרך לפרוס את רשת הביטחון יתרחש אירוע משברי). אפשר להשוות את ההצעה של האוצר להצעה של לקוח לבנק שלו :החלף את השעבוד על בית המגורים בשעבוד כללי על הנכסים שיווצרו בעתיד. איזה בנק היה מסכים לעסקה כזו?

ראש הממשלה, נפתלי בנט , צילום: יואב דודקביץ ראש הממשלה, נפתלי בנט | צילום: יואב דודקביץ ראש הממשלה, נפתלי בנט , צילום: יואב דודקביץ

מעלים את הסיכון: האוצר מייצר כאן תרגיל פיננסי. לווה 250 מיליארד שקל מקרנות הפנסיה בריבית נמוכה משמעותית מהריבית על האג"ח המיועדות ואומרת להם להשקיע אותו בשוק כדי לייצר תשואה גבוה מ־5%. המשמעות היא שהיא הופכת להיות משקיע בשוק ולהשפיע על מחירי הנכסים. מסר נוסף שעובר בהצעת האוצר למנהלי הפנסיה הוא: סיכונים בשוק ההון זה אחלה. אם תצליחו, דמי הניהול יגדלו. אם תיכשלו אני כאן. תופעת הלוואי של זריקת מאות המיליארדים הללו לשוק ההון יכולה לייצר שגיאות קשות בהקצאת הנכסים או האשראי מכיוון שהתשואה המינימלית מובטחת. היא גם מובטחת בהקצאת האג"ח המיועדות אך כאן לפחות אין גירוי מיותר לנטילת סיכונים לא מבוקרים על ידי המוסדיים.

יש פתרונות חליפיים: הפתרון שמציע האוצר מוכוון לפתרון בעיית הסבסוד הפנסיוני והעלויות שלו מתקציב המדינה. זו בעיה שצריך לגשת אליה, רק לא בהכרח באמצעות הפתרון המוצע כיום על ידי האוצר. למשל: ניתן להחליט שהמדינה תספק הגנה באג"ח מיועדות באופן דיפרנציאלי על פי מבחן הכנסה. כך, מי ששכרו נמוך יזכה להגנה רחבה יותר מתיק הנכסים הפנסיונים שלו, וככל שהשכר עולה כך שיעור ההגנה שנותנת המדינה ירד. זה לא פיתרון הוליסטי לשוק הפנסיוני אבל לפחות הוא שיוויוני יותר. אם פותרים בעיה בצורה מעוותת לפחות שלא תפגע בחלשים.

גולן פרידנפלד

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות