עיצוב של סתת קומבור | צילום: OMRI SATAT KOMBOR
אנרגיה חלופית - המלצות לשעות של פנאי
מופע של יסמין גודר, איך יתעצב הזיכרון של עמוז עוז בתרבות?, קובנה בהסאלוף ושתי תערוכות של מעצבי הנעליים קאפל אוף לרגל 20 שנה להשקתם
תערוכה
להפוך את הנעל לפסל
במלאות 20 שנה למותג הנעליים קאפל אוף, מציגים זוג המעצבים היצירתיים שלו, שלי ואילון סתת קומבור, שתי תערוכות במקביל. התערוכות מתייחסות לנעליים מבחינה קונספטואלית, אך כל אחת מהן בוחנת אספקט אחר הקשור בהן. "Leftovers & Right", המוצגת החל ממחר בגלריה פריסקופ בתל אביב, עוסקת בשימוש בחומרים ממוחזרים ובמתיחת גבולות, למשל גרביים שנותרו בודדות בסל הכביסה ופרטי לבוש שאינם בשימוש. "הבגד מקבל חיים חדשים, הופך לפריט פיסולי, פריט אמנות בעל תשוקה וערך", מסבירה סתת קומבור. התערוכה השנייה, "הזמנה חוזרת", תוצג בגלריה B.Y 5 בתל אביב החל ביום רביעי (4.8). היא מציגה את תהליך הייצור של אימומים וקוראת תיגר על העשייה המסורתית של הנעל, הדיון שהיא מעלה גולש גם לתחומי האמנות, העיצוב והתרבות. כך אחד המיצבים בה מבוסס על תנועה סיבובית של אימומים, ומציג את פעולת הליפוף הסיזיפית גם כייצוג יחסים בין אסתטיקה לכאב הנקשרים בנעליים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. את שתי התערוכות אוצרת מירב רהט.
עילית מינמר
אוכל
לקבל את השבת בשוק התקווה
מעט מאוד דברים שמחים נותרו בחיינו. הקורונה חזרה וגם מה שנחשב פעם שמח הפך למסחרה לתיירים, גם אם הם בכלל מכאן. אני מתכוון בעיקר לשמח שידעו פעם לעשות בכל שוק ראוי לשמו. מאז שאי אפשר לצאת מהארץ, נהפכו השווקים ליעד תיירותי שהשמחה שלו היא, איך לומר, מסוג מסויים. יוצא מן הכלל, לפחות בתל אביב, הוא שוק התקווה (אף שגם כאן כבר יש לא מעט תיירים). במאפיית הסאלוף, ממש בכניסה לשוק, מתרחשת בכל צהרי שישי קבלת שבת, שנותנת קצת תקווה שאולי עוד לא הכל אבוד: מוזיקה יוונית ומזרחית נהדרת, שלל פחמימות תימניות "בריאותיות" - סאלוף, לחוח, ג'חנון, קובנה ועוד - ומעל הכל יעקב ויוסי שמנצחים על כל החגיגה הנהדרת ומגישים גם בירה נהדרת מהחבית, חומוס מצוין, מרק או שניים, שקשוקה ואת ההמצאה המופלאה - חביתה בלחוח. אז תחיו קצת, מה יש.
מאפיית הסאלוף, התקווה 3, שוק התקווה, תל אביב
חיליק גורפינקל
מחול
לתרגל אמפתיה עם יסמין גודר
את רוב הפרויקט "מתרגלים אמפתיה" יצרה הכוריאוגרפית המוערכת יסמין גודר בתקופת סגרי הקורונה. "היה רעב לחיבור פיזי", היא סיפרה על העבודה עם הרקדנים, שחלק ממנה נערך בזום. כעת עולה בפסטיבל "תל אביב דאנס" המופע השלישי מתוך הפרויקט המרגש הזה. גם איריס ארז הנפלאה מציגה בפסטיבל יצירה המתייחסת לתקשורת בין אנשים בתקופת הקורונה — "געגועים לפנים" ששמה דגש על קשרים בעידן הדיגיטלי והמסכים. עוד יציגו: עמנואל גת, שחוזר אחרי 15 שנה עם "סוזן" של תיאטרון מחול ענבל, ולהקת המחול הקיבוצית בבכורה של "תעתוע" של רמי באר. בנוסף יוצגו גם שלושה מופעי ילדים, ובהם "הספר הכי משעמם בעולם" מאת רננה רז בהשראת ספרה של ננה אריאל.
תל אביב דאנס 3-15.8 suzannedellal.org.il
מאיה נחום שחל
דוקו
לבחון מחדש את דמותו של עמוס עוז
קשה לשחרר היום סרט על עמוס עוז מבלי להביא את הפרשה האחרונה שנקשרה בשמו, בעקבות פרסום ספרה של בתו, גליה עוז, על יחסיה עמו. אבל הבמאי יאיר קדר מצליח לעשות זאת בסרט חדש בסדרת "העבריים": "עמוס עוז, החלון הרביעי", שבו הוא משרטט את דמותו של עוז, מילדות עד זקנה, ומגולל את הנרטיב של סופר שהיה לאייקון של הישראליות היפה, נהנה מזה וסבל מזה בו זמנית.
הסרט עוקב אחרי התחנות בחייו — מי שקרא את "סיפור על אהבה וחושך" מכיר אותן היטב — וגם מתעכב על השאלה איזה מין אבא הוא היה, כי נכון להיום אי אפשר בלי. הסרט משלב קטעי ארכיון, ריאיונות איתו ועם שורה של אנשים שהכירו והקיפו אותו, ובהם אשתו נילי עוז, הסופרת נורית גרץ, פרופ' יגאל שוורץ, הסוכנת שלו דבורה אואן, וגם סופרים כמו דויד גרוסמן, א"ב יהושע, אתגר קרת ודורית רביניאן.
מי יודע איך יתעצב הזיכרון של עוז בהיסטוריה הישראלית. בינתיים, הסרט הזה הוא תחנת ביניים מעניינת בתהליך הארוך של עיצוב הקאנון הספרותי העברי.
הסרט זמין לצפייה אונליין בסוף השבוע במסגרת דוקאביב.
שירי לב־ארי