אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השלל של גנץ: עוד 7 מיליארד שקל לביטחון, ללא כל פיקוח צילום: טל עוז, משרד הביטחון

ניתוח כלכליסט

השלל של גנץ: עוד 7 מיליארד שקל לביטחון, ללא כל פיקוח

תקציב הביטחון נטו יגדל מ־51 מיליארד שקל ב־2019 ל־58 מיליארד שקל בתקציב הקרוב. אבל במשרד האוצר זועמים בעיקר על גניזת היוזמה למינוי נציג של החשב הכללי במשרד הביטחון והקפאת הדיונים על תוספות הרמטכ"ל ופנסיות הגישור

29.07.2021, 12:56 | אדריאן פילוט

"בפגישה אמש (ג׳) סיכמו ראש הממשלה, שר האוצר, ושר הביטחון, את תקציב מערכת הביטחון. תקציב משרד הביטחון יעמוד על כ־58 מיליארד שקל בשנת 2022. כחלק מההבנות, סוכם כי יינתן מענה להצטיידות והתעצמות צה"ל בהתאם לאיומים, תוך מתן דגש על רכש מחברות ביטחוניות הפועלות בפריפריה, על הקצאת תקציב בהיקף של 750 מיליון שקל לטובת העורף בשנת 2022, על קידום רפורמת נפש אחת במלואה, וכן על תקצוב מלא של תכנית ׳ממדים ללימודים׳. כמו כן, סוכם על הסדרת נושא תקופות השירות במתווה מאוזן שהוצג על ידי משרד הביטחון". זו לשון ההודעה היבשה ששוגרה אתמול מדוברות משרדי ראש הממשלה והאוצר. מדובר באחת הודעות העמומות שפורסמה בשנים האחרונות סביב התקציב הגדול ביותר שמקבל משרד ממשלתי בישראל, משרד הביטחון.

קראו עוד בכלכליסט:

1. למרות הדממה המטרידה שנרשמה לאורך כל יום האתמול מצד משרד האוצר בתגובה לכל בקשה להסברים מפורטים יותר על הסיכומים והמספרים, מאחורי הקלעים כינו פקידי האוצר את ההסכם שהושג "שערוריה", "הזיה" ו"מכירת חיסול". הם לכשעצמם מספקים את ההסבר לדממה התקשורתית שנחתה אתמול על משרד האוצר, באופן מאד לא אופייני לכהונת השר הטרי, אביגדור ליברמן.

2. ההסכם על תקציב הביטחון לשנים 2022-2021 שנכפה על משרד האוצר על ידי הדרג הפוליטי הוא אכן חסר תקדים והמחמירים יותר יאמרו כי הוא מטיל עננה על המגזר הציבורי כולו. מאז ומעולם, אצל ראשי ממשלה מכל קצוות הקשת הפוליטית — מיצחק רבין ועד בנימין נתניהו — היו ידיהם של שרי הביטחון וצמרת המשרד על העליונה מול פקידות האוצר. 

בסבב בנוכחי סוכם כי מערכת הביטחון תקבל תוספת של 7 מיליארד שקל לבסיס התקציב — כלומר כתוספת קבועה. וכך, אחרי שתקציב הביטחון נטו עמד ב־2019 - במסגרת התקציב האחרון שאושר - על 51 מיליארד שקל, החל משנת 2021 הוא יעמוד על 58 מיליארד שקל בשנה. 

ללא קשר לתקציב הבסיס הן ב־2019 והן ב־2020, קיבלה מערכת הביטחון תוספות עתק שהזניקו את התקציב נטו ואת התקציב ברוטו לרמות של 74 מיליארד שקל - לעומת כ־70 מיליארד שקל בשנת 2017.

מימין: הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ, צילום: שאול גולן, דנה קופל מימין: הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ | צילום: שאול גולן, דנה קופל מימין: הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ, צילום: שאול גולן, דנה קופל

3. אבל מה שמטריד את צמרת הפקידות באוצר מעבר לתוספת העתק בבסיס התקציב, היא ירידתן לטמיון של רפורמות שלא יצאו לדרך. בראש ובראשונה היוזמה למנות חשב מטעם החשב הכללי באוצר למשרד הביטחון. משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שמתנהל ללא פיקוח של החשב הכללי: בטיוטת חוק ההסדרים הופיעה יוזמה שלפיה החשב האחראי במשרד הביטחון, בשב״כ ובמוסד על תשלומי השכר והגמלאות — המהווים יותר מ50% מתקציב הביטחון — יהיה נציג החשב הכללי. שורה של צעדים נוספים ביקשו להגביר את הבקרה גם על צד הפעילות של צה״ל שנהנה כיום מאוטונומיה כמעט מוחלטת ומפוקח במקרים נדירים. כל אלה ירדו מהפרק עד להודעה חדשה כחלק מהסיכומים על תקציב הביטחון.

4. באופן אירוני, רק אתמול דיווח החשב הכללי בדו״חות הכספיים כי החבות האקטוארית של צה"ל זינקה בכ־60 מיליארד שקל בתוך שנתיים, חצתה את רף הרבע טריליון שקלים עבור גימלאים בלבד ועומדת כעת על 260 מיליארד שקל. כאשר מוסיפים את העובדים הפעילים הסכום מזנק ל־366 מיליארד שקל.

בנוסף ירדו מהפרק הדיונים על ביטול תוספות הרמטכ״ל — הצבירה הכפולה (2%) לצורך חישוב הפנסיה שניתנת גם עבור אותם שנים שהקצין שירת בשירות החובה (שלוש שנים), קרי, צבירה מצטברת של 6% - תוספת שאין לה אח ורע במגזר הציבורי. עלות התוספת הזו נאמדת ביותר מ־1.1 מיליארד שקל לשנה. מדובר באומדן משום שהחשב הכללי באוצר מודה כי אינו יודע באופן מדויק על כמה עומדת ההוצאה. גם הדיונים על סוגיית פנסית הגישור יורדים מהפרק, כאשר המשמעות המעשית היא שצה"ל יקבע את תקנות הפנסיה לעצמו. רפורמת קיצור השירות נבלמה גם היא, לפי שעה.

5. המשמעות של ההסכם שנחתם הלילה בין ראש הממשלה נפתלי בנט שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ היא שאזרחי ישראל יקבלו פחות חינוך, פחות בריאות, פחות רווחה, פחות תחבורה ופחות תשתיות. וישנו גם המסר. המשא ומתן בין פקידי האוצר לבין ראשי מערכת הבריאות ייפתח רק היום — אחרי שסוכם תקציב הביטחון. וזה עניין של סדרי עדיפויות. בצידו השני של המטבע ההסכם לא מבטיח שירותי ביטחון טובים יותר. זאת בעיקר משום שצה"ל לא יצטרך להתייעל ובניגוד לארגונים אחרים שהפכו מסואבים ברבות השנים — הוא לא יעמוד להפרטה.

6. בהיבט ציבורי אחר, ישנו גם התקדים. לא רק מערכת הבריאות, גם לובשי מדים אחרים מביטים מהצד ורוצים תנאים זהים. אם שר האוצר, ראש הממשלה ושר הביטחון נתנו "צ'ק פתוח" לחלוקת בונוסים וכספים למערכת הביטחון, יהיה קשה מאד לשכנע עכשיו את ההסתדרות, את שרי הממשלה, ואת אזרחי ישראל לבצע ויתורים על דרישות כספיות. ככל שיווצרו משברים סביב אישור התקציב, כדאי לזכור מה היתה נקודת השבר.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות