"להטיל מסים ואחריות לפקקים על הנהגים זה אבסורד"

פיני יעקובי, יו"ר האחים יעקובי, וזיו נוימן, המשנה למנכ"ל הקבוצה ומנכ"ל חברת הבת אקסלרייט, מאז שהונפקה חברת התשתיות שלכם ב־2017 ועד לתחילת השנה הנוכחית המניה צללה ב־90%, אבל מרגע ששינתה כיוון להשקעה בתחבורה היא במגמת עלייה. למה תחבורה חכמה?

פיני יעקובי: "השקענו במשך השנים המון בטכנולוגיה, כחלק מהפרויקטים שהיינו מעורבים בהם ברכבת הקלה בירושלים ובתל אביב. הקמנו מערכות שעובדות. עכשיו צריך לעשות להן התאמות לשלב הבא מחוץ לגבולות ישראל, שיתאימו לדרישות באירופה".

זיו נוימן: "יש לנו מוצר קיים ועובד בתחום התנועה, שמיושם כבר בכ־25% מהמדינה. מערכת הפאלקון שהקמנו — שהיא חלק מהפעילות של חברת הבת וימאזור — ומתעסקת בפעילות רמזורים. זו פעילות שכבר קיימת בנתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע, מקימת הרכבת הקלה בגוש דן — ח.ש) ובמספר רשויות מקומיות, ומתפעלת רמזורים מקומיים. עכשיו אנחנו לוקחים את מערכת הפלקון עם תוכנות נוספות, מעבירים אותה לחברת הבת אקסלרייט (שאותה נוימן ינהל — ח.ש) ועוסקת בבקרת תנועה חכמה. זו חברת תוכנה לכל דבר, שכבר היום עומדת בקו אחד עם התוכנות המתקדמות מסוגה"

איך בדיוק עובדת המערכת שלכם?

נוימן: "יש אלגוריתם שנקרא גו־גרין שמתיישב כשכבה על מערכת הפאלקון ומעביר זמנים של רמזור ירוק לא מנוצל למקומות שכן צריכים אותו. בפיילוט בצומת הטייסים (בהובלת הטכניון דרך חברת נתיבי ישראל) האלגוריתם הוריד ב־35% בממוצע את גודש התנועה". 

תנפיקו את אקסלרייט?

נוימן: "בוודאי שנשקול פעולות של הצפת ערך. כרגע מה שאנו מתמקדים בו זה לפתח את התוכנה".

איך תתרחבו בישראל?

נוימן: "אם היו לוקחים את המוצר הקיים שלנו בגרסאות המתקדמות, ומתקינים אותו בכל המדינה, היינו מורידים את גודש התנועה בכ־15%. המשמעות הכלכלית עצומה. לפני שמדברים על פתרונות כמו אגרת גודש ומטילים מס על הנהגים, צריך לוודא שהרשויות הטמיעו את כל מה שיכלו להטמיע. אפשר להגיד לרשות שמטמיעה פתרון חכם שתקבל מענק, ורשות שלא עושה כן תקבל סוג של קנס. זה יתמרץ את הרשויות הרלוונטיות לפעול בנושא".

מימין: יו"ר קבוצת האחים יעקובי פיני יעקובי ומנכ"ל אקסלרייט זיו נוימן | צילום: יריב כץ

באמת, מה דעתכם על כוונת הממשלה להטיל אגרות גודש?

נוימן: "זה אבסורד. המדינה לא עשתה עד היום עבודה טובה ביצירת פתרונות לפקקים בכבישים, אז עכשיו היא מגלגלת את האחריות והתשלום על כך על האזרחים? לפני שמטילים מס צריך למצות את כל האפשרויות האחרות. חייבים לעודד רשויות לקחת אחריות ולהתקין אמצעים שיצמצמו משמעותית את הגודש בכביש. צריך להעביר את הטיפול לרשויות, ולא לפגוע ישר בכיס של האזרח".

אמצעים טכנולוגיים חכמים באמת יפתרו את בעיית הפקקים?

יעקובי: "הפתרון מורכב משילוב של השקעה בתשתיות וגם רישות המדינה במערכות חכמות, וקידום משמעותי של תחבורה ציבורית טובה לצד רגולציה שתקל על שילוב תוכנות שיכולות לסייע לפתרון הגודש בכבישים"

איפה אנחנו מבחינת תחבורה ביחס לעולם?

נוימן: "מה שיש במקומות אחרים זה תשתיות הרבה יותר טובות של כבישים, רכבות קלות ומטרו. אי אפשר להשוות בין מה שקורה בניו יורק או בערים מרכזיות באירופה לעומת ישראל. חייבים לקדם כאן את מערך התחבורה הציבורית". 

כיצד אתם רואים את קצב כניסת הרכבים החשמליים לישראל?

נוימן: "תמיד אפשר לעשות יותר, כמו העדפות מיסוי לכלי רכב חשמליים ועידוד פריסה של תחנות טעינה. ישנה תוכנית של המדינה ששוכבת שנים במגירה להטמעת רכבים חשמליים, אבל אין הרבה התקדמות בה, וגם כאן יש לא מעט טכנולוגיות שניתן להטמיע. אבל בסוף צריך לקבוע סדרי עדיפויות. אני חייב לציין שנתיבי איילון, נת"ע ונתיבי ישראל פעולים במרץ בתקופה האחרונה כדי לקדם ולשלב מיזמים וטכנולוגיות עבור רכבים חשמליים".

"יש סכנות סייבר בתשתיות"

מה התוכניות שלכם לגבי כניסת הכבישים החשמליים?

נוימן: "פורסם לא מזמן שחתמנו על הסכם עם חברת מגמט הגרמנית. יש לה טכנולוגיה דומה לזו של אלקטריון הישראלית (כביש חשמלי שמטעין את הרכבים שנוסעים עליו — ח"ש). אנחנו חתמנו איתם על שיתוף פעולה בלעדי בישראל. הם יהיו ספקי הטכנולוגיה ואנחנו נבצע פרויקטים. ככל שיהיו יותר רכבים חשמליים, היכולת לטעון מהכביש עצמו תהיה הכרחית. כשמדברים על כבישים חשמליים חושבים בדרך כלל על מאות קילומטרים, אבל זה לא בהכרח המצב. אנחנו מדברים גם למשל על עמדות הטענה לקוריקנטים שיתופיים. אפשר לקחת רק 2 מ"ר שיהיו משטח טעינה. אפשר להטמיע את המערכות האלה במחסנים לוגיסטיים ולהטעין מלגזות. הטכנולוגיה קיימת".

יעקובי: "הורדת זיהום זה אחד הדברים שחרטנו על דגלנו הרבה לפני ההנפקה. דיברנו על זה לפני עשר שנים. אז החלטנו להשקיע בסביבה".

כיצד אתם מתכננים לצאת לחו"ל?

יעקובי: "יש לנו מוצר, וגם בלי שנפתח גרם נוסף, יש לו ביקוש בחו"ל. אנחנו מעריכים שנוכל להשתלב גם בפרויקטים גדולים וגם ברשויות מקומיות שרוצות להטמיע מערכת לניהול תנועה". 

מה היתרון שלכם בתחום הרמזורים?

יעקובי: "אנחנו חברת הרמזורים היחידה שיש לה פיתוחים משל עצמה. חברות אחרות משמשות כנציגות ומשווקות של חברות מהעולם. אנחנו גם יכולים לתת יכולות בהקשחת התוכנות מבחינת סייבר. בישראל לא מספיק מעריכים את הסיכון הגלום בתחום ה'סקאדה', של מערכות שליטה ובקרה על תשתיות מים, ביוב או ברמזורים — שכולן מחוברות לרשת האינטרנט".

תחום התשתיות והבנייה הוא שסיבך אתכם.

יעקובי: "אנחנו למעשה לאחר האירועים הללו. אמרנו שאנחנו רוצים להתמקד בתחום הטכנולוגיות ובתחום הסביבה. בתחומי התשתיות יש השקעות גדולות, אבל אנחנו החלטנו שנלך על הנישות שבהן יש לנו ערך מוסף. לאו דווקא להתפזר בתחום הבנייה או במגה־פרויקטים שגם הסיכון בהם גבוה". 

מחירי הדיור, תחום שאתם עוסקים בו הרבה שנים, חזרו להמריא.  איך תשתנה המגמה?

יעקובי: "מחירי הקרקעות מטורפים ולא נראה שהם ירדו בעתיד הקרוב. ישנה בעיה עם קבלני הביצוע, האנשים שלא עוסקים ביזמות. הם נמצאים בתחתית השרשרת מבחינת התנאים והתקציב, ורבים מהם נפלו לאחרונה. מיעוט קבלני ביצוע מאפשר ליזמים להרוויח הרבה יותר מדי, וזה משפיע מאוד על מחירי הדיור".

מה היעדים שלכם בתחום הסביבה?

יעקובי: "בתחום הסביבה, אנחנו למעשה פועלים לפי תוכנית עבודה שנבנתה עוד לפני ההנפקה, ודי עומדים ביעדים שהצבנו לעצמנו. גם מבחינת הרווחיות וגם מבחינת ההיערכות. נכנסנו לתחומים כמו טיפול באדמות מזוהמות ומתקני מיון חדשים. ובתחום הטכנולוגיות ניתן לתחבורה ולתנועה מיקוד פרטני, גם בהרחבה בשוק הישראלי וגם מחוץ לישראל, שזה שוק אדיר מבחינתנו".

"אני תמיד מודאג"

אחרי ההנפקה משקיעים רבים נצרבו, והיה כעס בקרב המוסדיים על מחיקת הערך.

נוימן: "הצטרפו אלינו לא מעט משקיעים בדרך. המהלך של כניסת עדי צים הושלם, עם לאומי פרטנרס זה טרם הושלם. אבל אנחנו בקשר אינטנסיבי איתם. אנחנו מוקירים את האמון שהם נתנו בנו ורואים שהחברה חשובה להם. מדובר בעסקאות של הלוואות המירות למניות, שמשרתות את הצרכים של שני הגופים באותו זמן. מצד אחד זה צורך כספי עבורנו, מי שמקבלים את ההלוואה, ומהצד שמלווה את הכסף יש כאן מחשבה שתהיה תשואה משמעותית. בסופו של דבר זה לא רק מהלך כספי אלא גם אסטרטגי. אנחנו מאוד שמחים על הנוכחות של הגופים האלה".

ברבעון הראשון של 2021 הראתה הקבוצה התאוששות מסוימת אחרי ש־2020 היתה שנה קשה במיוחד. היא סיימה אותו עם יציבות בהכנסות שהסתכמו ב־106 מיליון שקל ורווח נקי סימבולי של רבע מיליון שקל מול הפסד של 19.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. מה מצבכם הפיננסי כיום?

נוימן: "בשלושת הרבעונים האחרונים אנחנו רואים מצב של התאוששות והתייצבות באופן מגמתי. מאוד חשוב לנו להמשיך ולהפגין את המשך מגמת היציבות".

בראיון לכלכליסט אמרת ששעה אחרי ההנפקה כבר היית מודאג, כמה אתה מודאג היום?

יעקובי: "אני תמיד מודאג. בסיכומו של דבר אתה לא חי בעולם בלי בעיות. אבל אני חושב שבתחום הסביבה ובתחום הטכנולוגיה אנחנו נמצאים במקום הנכון. בביצוע צריך להתמקד במקומות שמהם באנו, ואז אני רואה את הדברים בצורה יחסית טובה. 

"חשוב לי שהמשקיעים שלנו ירוו נחת ממה שאנחנו עושים. בביצוע פחות הצלחנו, וצריך להשתדל ללמוד מהדברים ולהתמקד. אי אפשר להיות מנותק מהביצוע, כי גם משם מצליחים לפתח את הטכנולוגיות. אני לא מאמין בדרך של להביא אנשים שלא החזיקו בידיים את הבעיה ואז עושים פיתוח. אני חושב שהפיתוח הטכנולוגי צריך לבוא מאנשים שמכירים את השטח ואת הצרכים. בגלל זה המערכת שאנחנו בונים היא הרבה יותר ידידותיות למשתמש הסופי".