אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרושה: מדיניות אקלים מסודרת צילום: המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

דעה

דרושה: מדיניות אקלים מסודרת

אין ויכוח על כך שעלינו להפחית את זיהום האוויר ואת הפגיעה בסביבה, גם באמצעות כלים כלכליים ופיסקליים. אולם כדי שהדברים ייעשו באופן האפקטיבי והמקצועי ביותר, יש לקבוע קודם כל מדיניות לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים - לפני שממהרים לגבש החלטות שרירותיות ופופוליסטיות, כמו מיסוי נוסף

30.07.2021, 07:26 | יוסי אריה

שרי הממשלה החדשה הצהירו לאחרונה על כוונתם להשית מיסוי נוסף, "מס פחמן", זאת כחלק מהרצון להביא לכך ש"המשק יעמוד בסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים בנוגע לאמנת האקלים". אולם לפני שמטילים מס חדש, ראוי ונכון לדייק בעובדות: בישראל כבר למעשה קיים תמחור פחמן אפקטיבי, מהגבוהים בעולם. מה שנדרש זה מדיניות ממשלתית אחת לסוגיית האקלים, ולא מסים חדשים.

קראו עוד בכלכליסט:

רוב הציבור, כולל פוליטיקאים רבים, אינו יודע כנראה שבישראל כבר נעשה היום שימוש במנגנון מיסוי סביבתי שנקרא "תמחור פחמן אפקטיבי", שהוא אינדיקטור של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של ה-OECD להשתת עלויות על מגזרים שונים הפולטים פחמן. תמחור זה מחושב על פי שקלול פליטות גזי חממה, שימוש בדלקים, עלות הבלו (מס על הדלקים) ועלות סחר פחמן, והוא מושת על מגזרים רבים.

ה-OECD מפרסם מדי שנה סקר המשווה את מדיניות שינויי אקלים בקרב 44 מדינות בעולם, ובהן ישראל ומדינות ה-G20. מהסקר האחרון, שפורסם בסוף שנה שעברה, עולה כי עלות תמחור הפחמן האפקטיבי בישראל על תחבורה היא הגבוהה ביותר מכל מדינות האיחוד. כך, בעוד ברוב המדינות המתקדמות עומדת העלות על כ-160 יורו לטון, בישראל היא 280 יורו לטון פחמן – עלות הגבוהה בכ-75% משאר המדינות. לפיכך ממליץ ה-OECD לממשלת ישראל להסדיר באופן אחיד את מיסוי פליטות הפחמן הקיים בדלקים בכל המגזרים – ולאו דווקא להוסיף מס חדש כמו מס הפחמן.

חמור מכך, גם ממסמך שפרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור עולה כי התמחור המוצע, 42 דולר לטון פחמן, שהוא הגבוה ביותר בהשוואה למדינות העולם המערבי, עלול לפגוע ביכולתה של התעשייה הישראלית להתמודד בתחרות הבינלאומית. זאת בניגוד למדיניות האיחוד האירופי, המתייחסת לפגיעה האפשרית בסקטור היצרני ומתחשבת בו.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

אין ויכוח שהעולם משתנה ועלינו להפחית את זיהום האוויר והפגיעה בסביבה, גם באמצעות כלים כלכליים ופיסקליים. אולם כדי שנוכל לעמוד ביעדי הסביבה שהציבה הממשלה, וכדי שהדבר ייעשה באופן האפקטיבי והמקצועי ביותר, יש לקבוע קודם כל מדיניות לאומית המקובלת על כלל משרדי הממשלה להתמודדות עם שינויי האקלים - לפני שממהרים לגבש החלטות שרירותיות ופופוליסטיות, שמשמעותן הטלת נטל כבד על כלל הציבור, לגבי הכלים שיאפשרו זאת.

כך נהוג גם ברוב מדינות העולם המתקדמות. בארצות הברית ובאירופה מושת מנגנון מיסוי על פעילות שגורמת לפליטות פחמן, אולם בניגוד לישראל, מנגנון מיסוי סביבתי זה הוא חלק ממדיניות מסודרת וארוכת טווח לצמצום הפגיעה בשינוי האקלים. כלומר בעוד בישראל מס הפחמן נתפס כמטרה, במדינות העולם המתקדמות מנגנון מיסוי זה הוא כלי סביבתי-פיסקלי-כלכלי שנועד בין היתר לשנות את ההרגלים של כלל השחקנים במשק, לרבות הסקטור הציבורי, העסקי והציבור הרחב. 

קביעת מדיניות ארוכת טווח אמיתית תביא להפחתה משמעותית בפליטות גזי החממה, ותאפשר קיום משק ישראלי בר קיימא, מתקדם ונקי. 

תהיה זו טעות לקבוע מנגנון דרקוני למיסוי פחמן לפני שמסדירים בישראל את מדיניות המיסוי הקיצונית הקיימת כבר כיום על דלקים. על ישראל ליישר קו עם מדיניות המיסוי הסביבתית המקובלת במדינות ה-OECD ולפעול בהתאם לנעשה בעולם. פעולות נמהרות ופזיזות, ללא שיקול דעת מקצועי ומושכל, תפגענה בסביבה ובחוסנה הלאומי של ישראל.

יוסי אריה הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות