אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחיסכון בחשמל ועד דחיית סלילת כבישים: כך מבקש האוצר לחסוך מאות מיליונים צילום: חברת נתיבי ישראל

מחיסכון בחשמל ועד דחיית סלילת כבישים: כך מבקש האוצר לחסוך מאות מיליונים

המשרד מציע, במסגרת טיוטת התקציב, שורה של צעדים שנועדה לסייע לממשלה לעמוד במסגרת הפיסקלית שקבעה. אלה העיקריים שבהם

30.07.2021, 16:10 | שלמה טייטלבאום


טיוטת התקציב שהגיש האוצר לשרים הבוקר כוללת כמה צעדים נוספים שנועדו לאפשר לממשלה לעמוד במסגרות התקציביות שהציבה לעצמה; אלה העיקרים שבהם.


קראו עוד בכלכליסט:


קיצוץ בחינוך: בבוקר הציע האוצר לקצץ בבסיס תקציב החינוך 240 מיליון שקל ב-2022 ועוד 330 מיליון שקל ב-2023. כמו כן הוצע לדחות בארבע שנים את הארכת יום הלימודים במערכת החינוך, בטענה כי כבר קיימות תוכניות אחרות אשר האריכו בפועל את יום הלימודים. אולם כעבור כמה שעות בלבד, באופן מפתיע, הקיצוץ בוטל, ונמסר כי משרדי החינוך והאוצר יקיימו ביניהם דיונים בנושא. 

מיסוי שותפויות: מדובר בהצעת חוק שהופצה לציבור רק לפני כשבועיים, ובה תיקוני חקיקה שנועדו להבהיר את המיסוי החל על שותפויות ושותפים שמשקיעים בקרנות השקעה. הצעת חוק זו כוללת גם תיקון שישפיע באופן משמעותי על אגודות שיתופיות חקלאיות, ובעקבות זאת תשלומי המס של חברי קיבוץ ומושבים רבים צפויים לעלות. המהלך הזה צפוי להכניס למדינה כ-200 מיליון שקל ב-2022 וכ-300 מיליון שקל ב-2023.


גביית דמי ביטוח בריאות: לפי החוק, מוסד הביטוח הלאומי מופקד על גביית וסליקת דמי ביטוח הבריאות עבור המדינה. בעבור שירות זה הביטוח הלאומי קיבל כ-130 מיליון שקל, שהם כ-0.5% מהסכום שהוא גובה. האוצר טוען כי העלויות הללו לא משקפות את ההוצאות של הביטוח הלאומי, ולכן ההוצאות יושלמו כסכום קבוע של 60 מיליון שקל. צעד זה מאפשר לאוצר להפחית מסל הבריאות 72 מיליון שקל.

הגבלת משרות מטה: האוצר מציע להאריך את החלטת הממשלה המגבילה את גידול כוח האדם במשרות מטה במגזר הציבורי. משרות של עובדי שירותים יכולות לגדול בקצב של עד 2.3% בשנה, ואילו משרות המטה יוכלו לגדול לכל היותר בקצב של 0.5% לשנה.

התייעלות אנרגטית: האוצר קבע שלושה תמריצים כדי לגרום למשרדים להתייעל בהוצאות האנרגיה שלהם. הראשון הוא לוודא שירידה בהוצאות על חשמל תתורגם לעלייה בתקציב המשרד; השני הוא הצבת יעדי צריכת אנרגיה שאם המשרד לא יעמוד בהם הוא ייקנס; והשלישי הוא פרסום ציבורי של כל היעדים הללו. צעד זה עשוי לחסוך למדינה 45 מיליון שקל.

הפחתת הוצאות הפרסום הממשלתי: מאז 2013 התקבלה שורה של החלטות ממשלה המפחיתות את תקציב הפרסום הממשלתי. זאת לאור השינויים הרבים שחלו בענף הפרסום. לקראת התקציב הקרוב החליט האוצר על הפחתה של 50% בהוצאות הפרסום הממשלתי של כל משרד לעומת 2019. הצעד הזה יחסוך 80 מיליון שקל.

שינויים ברב-קו: כפי שדווח אתמול ב"כלכליסט", באוצר מבקשים לשנות את התעריפים המשולמים בנסיעות הרב-קו, כך שיהיו זהים לתעריפים המשולמים באפליקציות. כמו כן תבוטל הנחת הערך הצבור, ויבוטלו ההסדרים ההיסטוריים. האוצר מעריך את החיסכון בסעיף זה ב-250 מיליון שקל.


נוסעי אוטובוס במרכז , צילום: יריב כץ נוסעי אוטובוס במרכז | צילום: יריב כץ נוסעי אוטובוס במרכז , צילום: יריב כץ

דחייה של סלילת כבישים: האוצר מבקש לדחות סלילת שני כבישים (כביש 57 - עוקף כפר יונה וכביש 5233) עד שנת 2026. הכבישים הללו, לטענת האוצר, לא אמורים להשפיע על פריון העבודה באופן משמעותי, ולא הושקעו כספים רבים בפיתוחם עד כה. דחיית סלילת הכבישים הללו מאפשרת לאוצר להפחית מתקציב משרד התחבורה 30 מיליון שקל ב-2021 ו-60 מיליון שקל ב-2022.

דחיית רפורמת השיבוב: המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבאות לנפגעי תאונות דרכים בלי קשר להליכים המשפטיים המתנהלים, ואז תובע את הכסף מחברות הביטוח. ההליך הזה נקראת שיבוב. מבקר המדינה מתח ב־2017 ביקורת קשה על שביטוח לאומי ויתר לחברות הביטוח על מאות מיליוני שקלים. רפורמה שעברה בחוק ההסדרים של 2019 קבעה שיטת שיבוב חדשה, לפיה חברות הביטוח ישלמו לביטוח לאומי אחוז קבוע מהפרמיות שייגבו עבור ביטוחי רכב. זה היה אמור להגדיל את סכומי השיבוב, לחסוך מאות רבות של הליכים משפטיים וכוח אדם וגם להקדים את התשלומים במספר שנים. בגלל מערכות הבחירות הרפורמה לא יושמה. מחוק ההסדרים החדש מתברר שההסדר ייושם רק ב־2023. בינתיים ביטוח לאומי יפסיד 400 מיליון שקל.

שחרור רווחים כלואים: ב־2012 נערך מבצע "רווחים כלואים" שהניב לקופת המדינה למעלה מ־4.3 מיליארד שקל. רשות המסים מציעה לחזור על המבצע הזה שוב ובכך להביא למדינה כ־750 מיליון שקל. הרווחים הכלואים נוצרים על ידי חברות שהיו זכאיות לפטור ממס וכשהם מחולקים חל עליהם מס חברות ועל בעלי המניות חל מס דיבידנד. מהמבצע הקודם נותרו כ־50 מיליארד שקל של רווחים כלואים. 

מיסוי אגודה שיתופית חקלאית: ברירת המחדל היא שחברי אגודה שיתופית חקלאית יוגדרו שותפים מוגבלים אלא אם כן הם שותפים פעילים, והמשמעות היא כי חקלאים וחברי קיבוץ רבים ישלמו שיעורי מס גבוהים בהרבה.  בשיחה עם "כלכליסט" אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "זה לא יאמן, רשות המסים מתערבת במערכת היחסים שבין חברי הקיבוץ, ובין הקיבוץ לחבריו. זה לא עניין של כסף, זה עניין עקרוני".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות