קמעונאים נגד רפורמת התמרוקים: "זריקת אחריות ממשרד הבריאות"

בתום ליל דיונים ארוך החליט היועמ”ש לתמוך בעמדת האוצר להכניס את רפורמת התמרוקים לחוק ההסדרים, וזאת בניגוד לעמדת משרד הבריאות. הרפורמה נועדה להקל את הרגולציה בנוגע ליבוא תמרוקים, ולאפשר ליבואנים מקבילים לייבא סחורה ללא “תעודת יצרן”. משרד הבריאות כנראה עוד לא אמר את המילה האחרונה שלו בנושא, אך בכל מקרה נראה שהיבואנים המקבילים לא ממש מתרשמים מהמהלך. 

"הרפורמה הזאת זה סתם שטויות. לא באו לחדש דבר. פשוט זרקו את האחריות ממשרד הבריאות לקמעונאים”, אומר ל”כלכליסט” אדם פרידלר, מנכ”ל ומבעלי רשת גוד פארם. “היום כשמציעים לי מוצרים מיבוא מקביל, אני יודע שהם עברו בדיקות ורישיונות, אבל אם הרפורמה תעבור, אני אצטרך לקחת סיכון של אכיפה בדיעבד, ואם חלילה ייפגע צרכן מהמוצר, אני אצטרך לתת את הדין. עוברים מאפס למאה. זה חשוב להקל, אבל לא לפתוח בלי אבא ואמא כי זאת פצצת זמן מתקתקת. נהיה פח זבל של העולם עם סחורות לא ראויות לשימוש. כשזה קורה בכלי כתיבה ניחא, אבל עכשיו זה על הגוף שלנו. 

אדם פרידלר מנכ"ל גוד פארם | צילום: דנה קופל

“משרד האוצר רוצה רפורמה בלי להבין מה, ולא ירחק היום שיגיע סבון צהוב לתינוקות ואז יגלו שבפנים יש סבון כלים. הנה לדוגמה במברשות שיניים אין תקנים ואפשר להביא בלי בקרה, אז השוק מלא במברשות משנת ייצור 2010. כי זה זול וישב שנים במחסנים. אז אמנם אין בזה סכנה, אבל מי צריך את זה?”

לדבריו, הבעיה היא הריכוזיות בענף, והפתרון הוא לבטל את היבוא הבלעדי: "הרפורמה בתמרוקים לא תשנה דבר כי כמות המוצרים שאפשר להביא ביבוא מקביל אפסית בהשוואה לצורך של השוק, וכמה שלא נביא זה לא יזיז ליבואנים הרשמיים. היבוא המקביל מתבסס על מישהו שהשיג בהזדמנות כמה מכולות. זה לא משהו שיכול לתת מענה לצורך של רשת ובטח לא לאורך זמן. טיפול בבעיה מחייב צעדים שלא יאפשרו את הסכמי הבלעדיות שמותירים את יבוא המותגים הבינלאומיים בידיים של שני יבואנים ששולטים בשוק".  

לדבריו, אחד הצעדים הראשונים שהיה על האוצר לנקוט נוגע למכס על יבוא: “המכס על יבוא נקבע כאחוז, אבל לא רק על עלות המוצר, אלא גם על עלות השילוח. אם בעבר מכולה עלתה 3,000 דולר, בשנה החולפת זינקה העלות למכולה ל־15 אלף דולר והמכס שהיבואנים משלמים זינק בהתאם”.

סניף של גוד פארם | צילום: אוראל כהן

מסע לחצים

ברקע הדברים מחלוקת קשה בין משרד האוצר למשרד הבריאות בנוגע לרפורמה. על עומק המחלוקת ניתן היה ללמוד מחזרתה של הרפורמה לחוק ההסדרים, לאחר שיום קודם הוצאה ממנו. ההערכות הן כי הוצאת תחום התמרוקים מהרפורמה היתה תולדה של מסע לחצים מצד היבואניות הגדולות בשוק, שסטוביץ ודיפלומט, הנהנות מבלעדיות בהפצת המותגים הבינלאומים המובילים. על השאלה אם הן העבירו למשרד הבריאות, באופן ישיר או עקיף, את עמדתן בנוגע לרפורמה, מסרה דיפלומט כי “היא  מצדדת בתחרות חופשית והוגנת, כך היה וימשיך להיות בעתיד"; ושסטוביץ השיבה כי "על פניו נראה כי ההצעה כוללת הקלות ברגולציה שיש בכוחן לסייע לכלל בעלי העניין. במעבר מרגולציה מראש לרגולציה בדיעבד יש לוודא כי ישנם מנגנוני אכיפה יעילים. נכון לרגע זה החברה לא פעלה בעד או נגד הרפורמה". 

התעקשות האוצר לקדם את הרפורמה נובעת מהריכוזיות הרבה בענף, המגלגל על פי הערכות כ־6 מיליארד שקל בשנה ומתאפיין במחירים הגבוהים ב־27% בהשוואה למדינות ה־OECD, כך לפי צוות להסרת חסמי סחר ביבוא מ־2014.  

הצוות להסרת חסמי היבוא זיהה מספר חסמים, ובראשם דרישות ייחודיות רבות שחורגות מהסטנדרט המקובל במדינות המפותחות. בנוסף לכך משטר האכיפה הקיים דורש פעמים רבות אישורים מקדימים ליבוא, רישיונות ליבוא, בדיקות דגם ומשלוח ואישור שחרור מהמכס. מצב זה מייצר נטל רגולטורי משמעותי על היבואנים וגובה מהם עלויות שמגולגלות לצרכן. 

כמו באירופה

רפורמת התמרוקים מבקשת לתקן את חוק הגנה על בריאות הציבור באופן שיהלום את חוקי היבוא  במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים עד ינואר 2024. למעשה מבקשים ליצור מסלולי יבוא חלופיים לצד מסלול הרגולציה הקיימת, ובראשם מסלול יבוא על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי. המשמעות היא שיבואן יהיה רשאי לייבא מוצר במסלול זה אם המוצר עומד בדרישות החוק של האיחוד האירופי ומשווק במדינה אחת לפחות ממדינות האיחוד האירופי. 

מסלול נוסף הוא יבוא על בסיס התאמה למוצר זהה המשווק כבר בישראל על ידי יבואן רשמי. במסלול זה יידרש היבוא המקביל למסמך יצרן או בדיקת מעבדה שמעידים על התאמה למוצר של היבואן הרשמי.