דרושה קצבת חירום למובטלים

לפני חודש הסתיימו הארכות דמי האבטלה לרבע מיליון מובטלי קורונה. זה היה מוצדק. הבטחת התשלום של דמי אבטלה לכלל מובטלי הקורונה עד סוף יוני היתה מהטעויות הגדולות של ממשלת נתניהו-גנץ והיא עודדה רבים מהמובטלים, בייחוד בעלי שכר נמוך, להישאר מחוץ לשוק העבודה. אבל ההפסקה החדה גם השאירה מובטלים, רבים מהם בעלי משפחות ללא הכנסה בכלל ובצניחה חופשית אל העוני. חלקם זכאים לקצבה עלובה להבטחת הכנסה שמבטיחה חיים ללא כבוד. אלא שהכניסה למעגל קצבאות הקיום היא מעגל סגור שקשה לצאת ממנו ולמדינה יש עניין מובהק שאנשים לא ייכנסו אליו.

דו"ח שרות התעסוקה האחרון שפורסם בחודש שעבר המליץ על יצירת רשת ביטחון אפקטיבית לאנשים האלה. מדובר בקצבה זמנית חדשה שלא תהיה גבוהה כמו דמי האבטלה ולא תעודד אבטלה, אבל תהיה נדיבה יותר מקצבת הבטחת ההכנסה. מתן הקצבה יותנה בחיפוש עבודה או בהכשרה מקצועית.

מובטלים בשירות התעסוקה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה

את ההמלצה הזאת ראוי לאמץ ובהקדם. העלייה המלאכותית של השכר הממוצע במשק בשל משבר הקורונה מנעה באופן מלאכותי עלייה משמעותית בעוני ב־2020. השנה לעומת זאת אנחנו צפויים לראות את נזקי הקורונה במלוא עוצמתם. קצבת הביניים יכולה למנוע במקרים רבים נפילה ממעמד הביניים אל העוני. היא גם יכולה לאפשר לאנשים להתפשר פחות על מקום העבודה ולחזור לשוק העבודה בתפקיד טוב יותר, מה שיתרום להגדלת הפריון. היא גם יכולה למנוע היווצרות דור של מובטלים כרוניים, שיחיו מקצבאות ולא ישלמו מיסים. 

לכן קצבת חרום למובטלים היא לא רק המעשה האנושי הנכון, היא גם השקעה טובה בעתיד המשק. במהלך הקורונה המדינה היתה נדיבה זמן רב מדי עם כל המובטלים בלי אבחנה. עכשיו ראוי שלא תלך לקיצוניות השנייה. יש לאפשר קצבאות זמניות לפחות לבעלי משפחות שמחפשים עבודה. בסופו של דבר צריך לזכור שלא הם אחראים למחדל החל"ת, אלא ממשלת ישראל.