אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הוועידה הכלכלית הלאומית

יו"ר בנק לאומי: "יש להגדיל את יעד החוב-תוצר בישראל כדי לשפר את הפריון"

לדברי סאמר חאג' יחיא בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, "מקורו של יעד זה הוא פוליטי, אך פוליטיקאים נבחרו כדי להוביל באחריות תוך הפגנת תעוזה". בנושא הרגולציה אמר: "הוספת 'רגולטור על' כדי להפחית רגולציה הוא מהלך מעורר תמיהה – כמעט אוקסימורון"

02.08.2021, 10:17 | עירית אבישר

"יש להחליף את יעד יחס חוב-תוצר של 60% בישראל, אחרת לא ייסגר הפער האיכותי, הכלכלי והחברתי מול מדינות העולם המתקדמות", כך אמר היום (ב') יו"ר בנק לאומי סאמר חאג' יחיא בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.

"יעד שרירותי זה נקבע לפני 30 שנה במסגרת 'אמנת מסטריכט' להצטרפות לגוש היורו, וישראל אימצה אותו. אך מאז המשק עבר תמורות משמעותיות בפרמטרים שונים כגון שיעור החיסכון הפנסיוני, רזרבות המט"ח ועוד. אלה שינויים המצדיקים בחינה מחדש של יחס זה, במיוחד לאור שיעור הפריון וקצב השינוי שלו בישראל. התמסרנו ליעד זה כ'ראה וקדש', על אף שאין הצדקה בספרות, בפרקטיקה או בהגיון הכלכלי לכך שרף של 60% ביחס חוב-תוצר עדיף על רף של 85% למשל", אמר חאג' יחיא.

יו"ר בנק לאומי ד"ר סאמר חאג יו"ר בנק לאומי ד"ר סאמר חאג' יחיא בוועידה | צילום: אוראל כהן יו"ר בנק לאומי ד"ר סאמר חאג

יו"ר לאומי הוסיף לבקר את יעד חוב-תוצר, שמהווה בסיס למדיניות הכלכלית של ממשלות לאורך השנים, ואמר: "מקורו של יעד זה הינו פוליטי, והוא הנובע מחשש מפריצה תקציבית לא מבוקר, אך פוליטיקאים נבחרו כדי להוביל באחריות תוך הפגנת תעוזה. חשש איננו סיבה לחוסר מעש".

הסיבה שחאג' יחיא קורא להגדלת יעד חוב-תוצר, היא כדי לשפר את הפריון בישראל: "סערת הקורונה וההדף הכלכלי הישיר שהיא מותירה הם לא בשורש האתגרים העומדים בפני המשק הישראלי לטווח הארוך. האתגר המהותי העיקרי של המשק הישראלי לטווח הארוך הוא הפריון. פריון העבודה הוא היסוד המרכזי לרמת חיים גבוהה, לשגשוג ולחוסן כלכלי, לסגירת פערים חברתיים ולשימור הביטחון".

יו"ר לאומי הציג נתונים המשקפים את הפער בין ישראל למדינות ה-OECD בנושא הפריון. בישראל, הפריון לשעת עבודה עמד על 47 דולר לשעה בשנת 2019, לעומת 59 דולר במדינות ה-OECD, ו-77 דולר במדינות שנחשבות למדינות שבנק ישראל משווה את ישראל אליהן.

"חולשה משמעותית זו, הן ברמת הפריון והן בצמיחה שלו, איננה גזירה משמיים, ואיננה קושיה שהכישרון הישראלי לא ידע לנצח. מדובר בצורך להחלטה ממשלתית, ויש מקום לחישוב מסלול מחדש - שנעשה חלקית בתקציב המוצע", אמר חאג' יחיא.

הגדלת יחס חוב-תוצר היא כאמור דרך אחרת לשיפור הפריון לדבריו. דרכים נוספות הן שיפור הרגולציה, ושילוב מספק של חלקים מהאוכלוסייה הישראלית בשוק התעסוקה עם פריון עבודה גבוה. 

באשר לרגולציה אמר חאג' יחיא: "יש לקבוע יעדים מדידים ושקופים, שיוודאו שהרגולציה אפקטיבית. אין חולק על כך שהרגולציה בישראל מכבידה מאד. על הממשלה לחייב בחקיקה ראשית את הרגולטורים לתוכנית רב-שנתית של יעדים מדידים ושקופים. לעומת זאת, הוספת 'רגולטור על' כדי להפחית רגולציה (מהלך שמתכננת הממשלה לעשות - ע.א), הוא מהלך מעורר תמיהה – כמעט אוקסימורון".

יו"ר לאומי הדגיש, כי הגדלת יחס חוב-תוצר צריכה להיעשות רק למען השקעות כלכליות לשיפור הפריון: "המשק הישראלי משווע להשקעות מדודות, מושכלות, ואחראיות עם תשואה ניכרת, תוך זמן החזר השקעה קצר, שיובילו לסגירת הפערים בפריון מול מדינות מתקדמות, ולצמיחה בת-קיימא בשיעורים גבוהים יותר", אמר.

לדבריו יש גם לקבוע מסגרת חוץ-תקציבית, כפי שנעשה בזמן משבר הקורונה, והוגדרה כ'קופסאות', רק שהפעם יהיה זה לצורך השקעות לשיפור הפריון. 

הוא נתן מספר דוגמאות לפרויקטים שכאלה כגון בניית שני מטרופולינים חדשים: סביב באר שבע בדרום,  וסביב סכנין בצפון, הכוון תעסוקתי להייטק, ועידוד גיוס עובדים מאוכלוסיות עם ייצוג נמוך, במקום יצוא עבודות למזרח אירופה. הצעה נוספת של חאג' יחיא היא לבצע דחיית מס  (כגון מנגנון פחת מואץ) ולא העלאות מס. מנגנון זה יינתן לחברות שמאיצות השקעות, ושמתחייבות לתוכנית השקעה רב-שנתית מעבר לממוצע ההיסטורי שלהן. "היות ואת החוב שמגויס היום יצטרך לשלם הדור הבא, יש להבטיח שמטרת גיוס החוב היא ראש ובראשונה להגדלת רמת החיים שלהם", סיכם חאג' יחיא.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות