עו"ד אילן גרזי: "בעוד כעשור עלינו להפוך מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן"

"הכסף בשווקים היום הוא כמעט אינסופי, וגם הבורסה בתל אביב נהנתה מהפריחה ב-2020 ואנו נראה אותה כשחקנית פעילה בתחום חברות הטכנולוגיה", אמר עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן, בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט.

לדבריו, "קצב הגידול במספר היוניקורנים (סטארט-אפ בשווי של יותר ממיליארד דולר) הוא מדהים. היוניקורנים הפכו לחלום של חברות הטכנולוגיה רק בחמש השנים האחרונות. בין השנים 2005-2010 לדוגמא, נוצרו 14 יוניקורנים, כאשר 12 מתוכם עשו אקזיט באמצעות הנפקה לציבור או רכישתן על ידי חברת ענק. בשנים 2018-2020 כבר נולדו 492 יוניקורנים חדשים, ש-159 מהם נולדו בשנת 2020. נכון לרבעון הראשון של 2021 מספר היוניקורנים החדשים כבר עמד על 121, והשנה צפויה לשבור את שיא לידת היוניקורנים החדשים".

לדברי גרזי,  הקורונה מיקדה את זרקורי הכלכלה העולמיים על ישראל, שהפכה בשנת 2021 לפס ייצור של חברות הזנק - המגיעות לשווי של עד עשרות מיליארדי דולרים. "למעשה, אחד מכל עשרה יוניקורנים בעולם נולד בישראל".

עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן, הוועידה הכלכלית הלאומית | צילום: יריב כץ

לדבריו, העולם מייחס מצויינות לחברות ההייטק הישראליות ומזהה אותן עם ההכשרה ביחידות הצבאיות הטכנולוגיות. "את הערך שמייחס העולם לאותה מצוינות אפשר למצוא בהסטת המבט אל עבר צידו השני של העולם – ארה"ב, נכון לסוף חודש יולי השנה שווי 85 החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט הגיע לכ-300 מיליארד דולר – שזינקו בכ- 33% מתחילת השנה, המבטאים תוספת של כ-100 מיליארד דולר מתחילת 2021. לצורך הבנת סדרי הגודל, נזכיר כי השווי המצרפי של כלל החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט כיום מהווה כ-75% מהתוצר השנתי של מדינת ישראל". 

לדברי גרזי, "מגל ההייטק הנוכחי נהנית הפעם גם הבורסה בתל אביב, בה הונפקו 27 חברות חדשות בשנת 2020, כאשר 14 מהן מתחומי הטכנולוגיה, אשר גייסו 13.5 מיליארד שקל. הגל התעצם מאז, ומתחילת השנה כבר הנפיקו 73 חברות חדשות בבורסה, שגייסו יחד כ-9 מיליארד שקל, כאשר 33 חברות מתוכן הן חברות טכנולוגיה. הצפי הוא ששנת 2021 תירשם כשנת שיא של גיוסי הון באחוזת בית". 

עוד אומר גרזי כי "הקרנות הפרטיות והאנג'לים חלשו ב-20 השנה האחרונות על צינור הובלת ההון לתוך הסטארט-אפים, אך הקורונה, שגרמה לרבים מהם לצמצם השקעות ולסגור את הכיס, הובילה את הסטארטאפיסטים לחפש השקעות במקומות אחרים. בין היתר, גם בבורסה. כך בזמן שעידן שליטת הקרנות על הובלת גיוסי ההון לסטארטאפים מסתיים, נפתח עידן גיוסי ההון הציבוריים לאותן חברות, שגילו את יתרונות גיוסי ההון הציבוריים. עיקרי היתרונות מגיעים בדמות כמויות הכסף הגדולות והזמינות יותר בגיוסי הון ציבוריים, מאשר בגיוסי ההון הפרטיים. הדבר מאפשר לכל חברה צעירה את הזמן הדרוש לה לפיתוח ופעילות ארוכת טווח, ללא צורך בגיוסים נוספים תוך פרקי זמן קצרים יחסית". 

חדי קרן חדשים לפי שנה, מצגת של עו"ד גרזי

לדברי גרזי, יש המעריכים כי כמות ההנפקות החדשות, לצד אופי החברות המתחילות, הנעדרות פעילות עסקית לאורך שנים, ובחלקן נעדרות הכנסות משמעותיות, מסמלת בועה. אני אומר שזו דווקא הזדמנות – וצריך לנצל אותה! יש פה קרנות שהשקיעו בשווים האלה ויש עוד 400 ספאקים בארה"ב שמחכים עם 128 מיליארד דולר לחברות". 

לכן, לדברי גרזי, "גם אם הדבר נכון, הרי הבועה אינה רק בבורסה, אלא רווחת גם בקרב גיוסי הקרנות והאנג'לים הפרטיים, שהובילו השקעות של מיליארדי דולרים במאות חברות פרטיות שכיום מתהדרות באותו תואר נכסף של 'יוניקורן'. גם אותם יוניקורנים הבינו, כי הצעד הבא שלהם לעבר השאת ערך דורש את כניסתן לבורסה". 

גרזי סיכם את דבריו בכך ש"יש אתגר להביא את חברות ההייטק הישראליות לשווקי ההון הישראלים והבינלאומיים. הגענו לנקודת אל חזור ושווקי ההון הפכו לנגישים לציבור. השנתיים האחרונות אפשרו הזרמה של מיליארדי דולרים משווקי ההון לחברות, ביניהם גם סטארט-אפים ישראלים רבים מתחומי הטכנולוגיה. אם היזמים ישכילו לעשות שימוש נכון בכספי ההנפקה, אותם סטארט-אפים יבשילו ויהפכו לחברות מובילות ברמה העולמית. כולנו תקווה כי בעוד כעשור כולנו - מייסדי החברות, המשקיעים, והמדינה - נקצור את הפירות, ונהפוך מסטארט-אפ ניישן להיי-טק ניישן. ולשוק ההון הישראלי תהיה תרומה אדירה לכך".