אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מס הפחמן "ההיסטורי" עלול להתגלות כישראבלוף צילום: אלעד גרשגורן

פרשנות

מס הפחמן "ההיסטורי" עלול להתגלות כישראבלוף

חרף הצעד החיובי במהותו, החלטת הממשלה לוקה בחוסרים רבים, בעיקר בכל הנוגע לגובה או שיעור מס הפחמן שיוטל. חוסר שעלול להתברר ככשל מרכזי, שיהפוך את כל המס ללא יותר מבדיחה

02.08.2021, 14:35 | עומר כביר

זה נשמע כמו פתרון חלומי, "החלת מס פחמן בישראל תוביל לחיסכון משקי של כ-20 מיליארד שקלים בזכות צמצום זיהום האוויר בשנת 2050", טוען המשרד להגנת הסביבה במסמך מדיניות שפרסם, שמבטיח גם שהמס יוביל לצמצום של 67% בפליטות גזי חממה. ואכן, החלטת הממשלה מהיום לתמחר את עלות השימוש בפחמן יכולה להיות בעלת אימפקט משמעותי, בתרחישים מסוימים להפוך את ישראל למובילה בצמצום פליטות. אבל, כמו הרבה החלטות של ממשלת ישראל בנושא משבר האקלים, גם בזו יש בעיה משמעותית. ובמקרה הזה מדובר על שתיים: העדר מידע על גובה המס שיוטל והעובדה שבסקטור התחבורה המס יהיה אפסי בפועל, שמטילים צל של ספק על היכולת של ההחלטה החדשה להביא לשינוי משמעותי.

קראו עוד בכלכליסט:

בשבוע שעבר אישרה הממשלה החלטה הצהרתית בעיקרה, שקבעה יעד לאומי של הפחתת פליטות ב-27% עד 2030 וב-85% עד 2050. מומחים ביקרו את ההחלטה על העדר צעדים אופרטיביים, ועל כך שהיא מתעלמת מסוגיות כמו אנרגיות מתחדשות או מנגנוני תמחור פחמן.

החלטת הממשלה מהיום מטפלת בחלק מכשלים אלו, לפחות בכל הנוגע לתמחור פחמן. תמחור פחמן נועד לפתור כשל שנוצר כאשר גורם מזהם לא משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה שלו. הוא נחשב לכלי יעיל להפחתת פליטות ומומלץ על ידי ארגונים כלכליים מובילים.

זיהום אוויר במפרץ חיפה, אלעד גרשגורן זיהום אוויר במפרץ חיפה | אלעד גרשגורן זיהום אוויר במפרץ חיפה, אלעד גרשגורן

בעולם מקובלים שני מנגנונים לתמחור פחמן. הראשון, מס פחמן - מיסוי קבוע ומוגדר על כל טון פליטה של גזי חממה. השני, יצירת שוק לסחר בפחמן (Cap & Trade) במסגרתו כל גוף יכול לפלוט כמות מוגבלת של גזי חממה, אך לקנות יתרת פליטות מגופים שלו הגיעו לתקרת הפליטות שלהם. במנגנון זה, המחיר משתנה של טון פחמן בהתאם להצע ולביקוש, ולכל גוף יש לגוף אינטרס להפחית את פליטות הפחמן שלו, מכיוון שאז הוא יכול להשתמש ביתרת הפליטות שלו כמקור הכנסה נוסף.

עם זאת, לפי מסמך מדיניות של המשרד להגנת הסביבה, בעבור ישראל עדיף מנגנון של מס פחמן. זאת, "בעיקר בהיבטים של פשטות הגבייה (על ידי שימוש במנגנון הקיים של הבלו על הדלקים); מחיר יציב וידוע מראש המאפשר לתעשייה תכנון ארוך טווח להפחתת פליטות; ואפשרות להכיל את המס על מגוון סקטורים רחב. מזה מספר שנים ארגון ה-OECD ממליץ באופן פרטני לממשלת ישראל לשקול תמחור פחמן בדרך של הטלת מס פחמן על הדלקים במשק באמצעות מנגנון מיסוי הבלו", נכתב.

בהתאם, המנגנון שאושר בממשלה הוא זה של מס פחמן. לפי הודעה משותפת של משרדי האוצר, הגנת הסביבה, האנרגיה והכלכלה ורשות המסים (החלטת הממשלה טרם פורסמה, ובמשרדים השונים השיבו בשלילה לבקשת "כלכליסט" לקבל עותק שלה), בשלב הראשון, ב-2023, יוטל המס על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת פסולת וממקורות הפליטה האחרים.

לדברי המשרדים, תמחור פליטת הפחמן משריפת דלקים יהיה באמצעות מנגנון הבלו. התמחור על פחם, גפ"מ, מזוט, פטקוק וגז, יחל ב-2023 ויעלה בצורה הדרגתית עד 2028, אך באופן שלא יעלה את מחיר החשמל ביותר מ-5%. הבלו על סולר ובנזין, לא יעלה מכיוון שכבר כיום מס זה נחשב לאחד מהגבוהים ב-OECD, אך החלק היחסי של מחיר הפחמן יפורסם.

בנוסף, משרדי האנרגיה, האוצר והגנת הסביבה יפתחו מנגנון שיקל על המעבר לאנרגיה נקייה בעבור השכבות החלשות, תוך בחינת אמצעים שונים שנוסו בעולם. במקביל, בשבועות הקרובים תוגש לממשלת ישראל תוכנית רב-שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות אנרגטית.

התגובות של השרים השונים להחלטה מציירות תמונה של מהפכה של ממש. "צעד היסטורי", קרא לה שר האוצר אביגדור ליברמן. "ישראל מצטרפת לשאר המדינות שפועלות לעבור לכלכלה נקייה ויעילה", הבטיחה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. שרת האנרגיה קארין אלהרר הכריזה שמדובר ב"שינוי גדול", ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי דיברה על "צעד דרמטי במאבק העולמי בשינויי אקלים", לא פחות.

לרגע אפשר לדמיין שישראל לבדה, באמצעות המס הפשוט הזה, עומדת לפתור את בעיית גזי החממה. אף שבכל תרחיש מדובר ברעיון מופרך, מסמך המדיניות של המשרד להגנת הסביבה מעלה שלמס הפחמן אמורה להיות השפעה מהותית וארוכת טווח על הקף הפליטות בישראל. "מחקר מאקרו-כלכלי בחן את ההשלכות של המעבר לכלכלה דלת פחמן על הצמיחה במשק, ומצא כי מיסוי פחמן לבדו מביא להפחתה משמעותית בפליטות גזי החממה – 67% ביחס ל-2015, אשר אף גדלה בתרחיש בו מגבים את המס עם צעדי מדיניות", נכתב. "לעומת זאת, ללא מיסוי צפויה עליה של 35% ביחס לפליטות 2015. כמו כן, המחקר מצא כי החלת מס פחמן תשפיע באופן זניח על הצמיחה במשק. לצד המחקר המאקרו-כלכלי חושב גם החיסכון הצפוי למשק כתוצאה מהפחתת פליטות מזהמי אוויר מקומיים עקב הפחתת שימוש בדלקים פוסיליים".

ואולם, חרף הצעד החיובי במהותו, החלטת הממשלה לוקה בחוסרים רבים, בעיקר בכל הנוגע לגובה או שיעור מס הפחמן שיוטל. חוסר שעלול להתברר ככשל מרכזי, שיהפוך את כל המס ללא יותר מבדיחה.

כיום, טווח המיסוי בעולם רחב יחסית ולפי מסמך המדיניות של המשרד להגנת הסביבה עומד על 30.5 דולר לטון. עם זאת, "נראה כי במדינות רבות ישנה תכנית להגדלה של שיעור המס, במטרה לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה שהמדינות הציבו לעצמן. לדוגמה, בצרפת ובאירלנד בהן המס צפוי לעמוד על 100 אירו לטון בשנת 2030", נכתב.

גובה המס מהותי במיוחד בהבט של הפחתת פליטות: "במחקר שעשה שימוש בנתוני המיסוי והפליטה לנפש במדינות שוודיה, פינלנד, אירלנד, דנמרק וסלובניה נמצא כי למס פחמן השפעה ברורה על הפחתת הפליטה לנפש, כאשר תוספת עלייה של יורו אחד במס מביא להפחתה של 11.6 ק"ג פליטה לנפש במדינות אלו. מסקטור החשמל באירופה ניתן לראות כי מחירי הפחמן הגבוהים במערכת הסחר בפליטות הביאו ל-12% הפחתה בפליטות ב-2019 ביחס ל-2018".

חשוב, לכן, לא רק להטיל מס פחמן אלא גם להטיל מס בשיעור אפקטיבי שיוביל לשינוי מהותי בהיקף הפליטות. שיעור מס הפחמן שיוטל בישראל טרם פורסם, ובמקרה אחד דובר משרד ממשלתי שמעורב בגיבוש ההחלטה אף אמר ל"כלכליסט" שאין לו מושג מה גובה המס שיוטל. עם זאת, האמירה בהודעה המשותפת שלפיה המס לא יביא ליותר מעלייה מתונה של 5% במחיר החשמל מצביעה על כך שהוא יהיה בצד הנמוך יחסית של המשוואה. ובכל הנוגע לדלקים לתחבורה, מס הפחמן מבחינת הצרכן יעמוד למעשה על 0 שקלים, שכן הוא ישוקלל בבלו הקיים שכבר משלמים הנהגים בישראל.

מס אפסי לא יביא לשינוי התנהגות כמו צמצום היקף הנסיעה, כי לא יהיה תמריץ לנסוע פחות עם מחיר הדלק לא עולה. ובלי מנגנונים שיגדירו שהחלק היחסי בבלו שמוגדר כמס פחמן יוקצה אך ורק למטרות אקלימיות כמו צמצום פליטות או הערכות לנזקי משבר האקלים, מדובר בלא יותר מהצהרה חגיגית נטולת השלכות מעשיות. המס על מקורות הדלקים המזהמים לחשמל אמנם יביא לעלייה בחשבון החשמל אך זו תהיה מתונה יחסית. היא אמנם יכולה להביא לצמצום הקף השימוש בחשמל ולסייע במעבר לאנרגיות מתחדשות, אך בשיעור נמוך לא יהיה בכוחה לחולל שינוי משמעותי ומהיר כמו זה שמשבר האקלים דורש מאתנו.

כמו הרבה החלטות של ממשלת ישראל בנושא משבר האקלים, גם זו חזקה בהצהרות וחלשה בביצועים. בלי שיעור מס משמעותי, וזה המצב כפי שמסתמן מהמידע שקיים עכשיו, המנגנונים שאמורים להביא לשינוי התנהגותי, שיכולים לתמרץ עסקים ואנשים לבצע שינויים כמו מעבר לאנרגיות מתחדשות או מכוניות חשמליות וצמצום נסועה או צריכת חשמל לא ייכנסו לפעולה. אנחנו נישאר, שוב, עם הצהרות ריקות מתוכן שמשאירות את ישראל מאחור.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות