מכפר שמריהו עד צופית: 81 אלף דירות יוקמו על אדמות מושבים

נציגי ההתיישבות הכפרית ופקידי משרד הפנים הגיעו בתום שלושה ימי דיונים לסיכום סופי ומפורט של היקף השטחים החקלאיים שיוחזרו למדינה לטובת קידום תוכניות בנייה למגורים במסגרת הוועדה הממשלתית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). בעקבות ההסכמות צפויה הוראת השעה שמאפשרת את חידוש פעילות הוותמ"ל לעבור היום את אישור ועדת הפנים של הכנסת, ולאחר מכן היא תגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

לפי התוכנית, שהגיעה לידי כלכליסט, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תקדם כבר בחודשים הקרובים 23 תוכניות ששטחן חופף לשטח החקלאי שהוחכר ליישוב, ובסך הכל מדובר בפוטנציאל לבניית 81 אלף דירות: בין היתר כ־10,000 דירות בכפר שמריהו ורשפון; 5,000 דירות נמצאות ביקום; 5,000 דירות בקרקעות גת, זבדיאל ומנוחה, 8,000 דירות על אדמות המושב עוזה בחבל לכיש. 

הצטמקות מלאי הקרקעות הזמינות לבנייה היתה הטיעון העיקרי להתעקשות שרת הפנים איילת שקד ורמ"י לקדם את התוכניות האלה, חרף התנגדות המושבים. מנגד, טענה ההתיישבות הכפרית לפגיעה בפרנסה. כמו כן נטען במהלך הדיונים כי בשנים קודמות יישובים החזירו למדינה קרקעות שנים לפני שקודמה בהן בנייה.

מסנגרים על הוותמ”ל

כבר ביום שני בערב נדמה היה כי הושגו הסכמות שלפיהן רמ"י תוכל לתכנן באדמות יישוב כפרי בהיקף של עד 1,050 דונם או 30% מהשטח שהוחכר ליישוב (שטח משבצת). ביום שני בערב, כשיו"ר מטה התכנון שלומי הייזלר הציג זאת לוועדת הפנים של הכנסת, פרצה מחלוקת חדשה בשאלה אם תוכניות שקודמו בעבר ייחשבו במניין האחוזים. בעקבות זאת הצדדים חזרו למשא ומתן, ובסיכומו של דבר נקבע כי רמ"י תוכל לתכנן על שטח בשיעור של עד 30% בכל יישוב שעל אדמתו עדיין לא הופקדה תוכנית בנייה.

הכלל יישמר גם במקרים שבהם כבר הופקדה או אף קיבלה תוקף תוכנית בנייה. לשם ההמחשה, אם עד עתה אושרה תוכנית שהיקפה 20% משטח המשבצת החקלאית, רמ"י תוכל לקדם תוכנית על עוד 10% מהשטח. עם זאת, בשנה הקרובה יהיו ארבע תוכניות שבהן רמ"י תוכל להגיע ל־40% משטח המשבצת החקלאית, ובשנת 2022 יהיו עוד שלוש תוכניות שבהן שיעור השטח המתוכנן יהיה 40% מהמשבצת החקלאית. בסך הכל, על פי הוראת השעה, בשנתיים הקרובות יועברו לוותמ"ל 38 תוכניות שחלות על שטחים פתוחים או חקלאיים.

את ההתיישבות הכפרית ייצגו במשא ומתן הזה חברי הכנסת מהקואליציה רם שפע (עבודה), איתן גיזנבורג (כחול לבן) וכן שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות. במשך שלושת ימי הדיונים שערכה ועדת הפנים של הכנסת, הביקורת נגד הוותמ"ל הגיעה דווקא מחברי הקואליציה שצידדו בעמדת ההתיישבות הכפרית. לעומת זאת, דווקא נציג האופוזיציה בוועדה, אוסאמה סעדי ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת, תמכו בהוראת השעה בזכות התכנון המואץ ביישובים הערביים.

טיבי אמר באחד הדיונים: "אנחנו כאן כדי לסנגר על חוק הוותמ"ל. בפעם הקודמת החוק עבר בקולות הרשימה המשותפת. אנחנו רואים חשיבות רבה בחוק שמאפשר לעקוף מכשולים של תכנון ובנייה בחברה הערבית. זו בעיה כרונית ואקוטית. יישובים רבים נהנו מהוותמ"ל. אני קשוב להערות של המגזר הכפרי ואיכות הסביבה, אבל לגבי המגזר הערבי אלה מותרות. קודם אנחנו רוצים לקצר הליכים, לפתח, לעקוף חסמים". 

ח"כ אוסאמה סעדי אמר: "לכל הירוקים אני אומר, 'תבינו את המצוקות שלנו בחברה הערבית. אנחנו חפצי חיים לפני איכות חיים. אנחנו רוצים קורת גג ואחרי זה תעשו לנו גנים. אם אתם רוצים רק שטחים חקלאיים, בוודאי שתהיה בנייה בלי היתר'".

הוראת השעה שמתוקפה נוסדה הוותמ"ל ב־2014 פגה ביוני 2020. לוועדה סמכויות תכנון כשל המועצה הארצית לתכנון ובנייה, והיא יכולה לאשר תוכנית שסותרת תוכניות מתאר מחוזיות. בהרכב הוועדה יש רוב מוצק לנציגי הממשלה וייצוג חסר לרשויות המקומיות ולארגוני הסביבה. מאז היווסדה היא סופגת ביקורת על כך, בעיקר בשל ריבוי התכנון בשטחים פתוחים. על פי הוראת השעה החדשה, הוועדה תתמקד גם בתכנון ביישובים ערביים, חרדיים ובתוכניות של פינוי־בינוי, ובעתיד הקרוב גם בתוכניות מסביב לתחנות המטרו, שעתיד להיבנות באזור המרכז בעשור הקרוב. 

שי חג’ג’, יו”ר מרכז המועצות האזוריות | צילום: ישראל יוסף

”ספסרי קרקע”

על רקע הדיונים בוועדת הפנים לקראת הצבעה על המשך פעילות הוותמ”ל, נמסר הבוקר מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ: “הכנסת חייבת להמשיך את פעילות הוותמ”ל, ועדה שתקצר מאוד את אישור תוכניות הבנייה לעשרות אלפי דירות. 

“עשרות אלפי משפחות הזקוקות לפתרון דיור יציב וקבוע יגלו בקרוב כיצד קבוצה קטנה של חברי כנסת בגדה בהם והפכה לנציגת ספסרי הקרקע ובעלי קרקעות חקלאיות שלא משמשות לחקלאות כבר שנים. אם הוותמ”ל לא תמשיך לפעול, מאות אלפים יישארו בלי דירה בשנים הבאות”.